סובב לו סובב לו חתולי נחמד
נכתב ב31/10/2006 19:25

(נשבעת לכם שבבתי הילדים פה יש שיר שמתחיל ככה)

אני מניחה שהדלת הכי גדולה בעברי נחה בתחילת מפץ הבועה הגדול, לו רק הייתי מתחנפת יותר ואחראית יותר בימי מחלתי יש מצב שגם היום הייתי עובדת הייטק שמגיעה בשמונה בערב הביתה, במקרה הטוב, גם לא סביר להניח שהיינו גרים פה, אין לי מושג מה גזר היה עושה, אולי זה מה שהיה גורם לו לסיים את התואר, אולי לא, יש סיכוי גדול שלא היינו מאמצים את החתולים ובטוח שלא הייתי לומדת תואר שני ותעודת הוראה, ומי יודע אם היום הייתי יותר אומללה או יותר מאושרת?

כיום אני מרחמת על האנשים שלא מגיעים הביתה לפני שהיום מסתיים, החיים האלה נראים לי ממש מזעזעים ואני שמחה שנפטרתי מהם, גם במחיר כלכלי ופיזי.

עוד דלתות?

חשבתי כמו ג'וליאנה על החברים שקדמו לגזר אבל לא נראה לי שהיה באמת סיכוי שהייתי מוצאת את עצמי נשואה למישהו מהם, אולי אם א' לא היה מאוהב בבחורה אחרת היה מצב איתו אבל קשה לי לקרוא לבחור שהייתי איתו פעמיים "דלת".

אם הייתי שומעת להורים שלי ונפרדת מגזר בגלל היותו חילוני אני חושבת שעד היום הייתי רווקה, הוא באמת הנפש התאומה שלי ובלעדיו (כמאמר הקלישאה) אני חצי בנאדם.

דברים קטנים ומעצבנים
נכתב ב30/10/2006 23:55

בשבת הקרובה אנחנו עושים שבת משפחתית, פעם בשנה בערך ההורים שלי מזמינים את כולם (כלומר כל הילדים שלהם ובני זוגם וילדיהם) לבית מלון, או לאירוח במקום אחר, סתם שבת של משפחה בלי צורך לבשל ולעשות כלים.

הפעם זה הולך להיות מאוד מאוד קרוב לבית שלנו ולכן ההורים של גזר הוזמנו לארוחת הצהריים במלון, כלומר ההורים שלי הזמינו 4 חדרים, X אנשים לארוחה בערב וX+2 לצהריים, מסתבר שהם הזמינו וקבעו עם ההורים של גזר עוד בחנוכת הבית שהיתה בסוכות.

אבל מה?

ההורים של גזר בכלל לא זוכרים משהו כזה.

והם גם לא יודעים אם הם יכולים, הם אמורים לסייע לאחותו של גזר לעבור חדר בדירה שלה וזה כמובן הדבר הכי חשוב בעולם

כל דבר שאחותו של גזר רוצה הוא הכי חשוב בעולם

הם מסיעים אותה גם פעמיים בסופ"ש ולפעמים אפילו ביום

ומדובר על יותר משעה מהקיבוץ...

אם הם יבואו זה יהיה איתה, על חשבון ההורים שלי, אם זה לא היה ברור.

אותי זה מרתיח, ממש מרתיח.

היום בשיעור הראשון (הוראה זוטא) המרצה ביקשה ממני להיות זו שמעבירה בשבוע הבא, כלומר למצוא מייד נושא, לקבל אישור שלה, ולצלם לכולם את הטקסט שיקראו מראש.

אז עשיתי את כל זה אבל כמובן שההפסקה לא הספיקה ואחרתי לשיעור הבא (שהוא עם כולם ולכן ההזדמנות היחידה שלי לחלק להם את הטקסט מכיוון שנחתה עליי ההרצאה בשבוע הבא), מכיוון שאיחרתי בעשרים וחמש דקות לשיעור הבא המרצה (ראש המגמה שלי בתעודת הוראה) לא הכניסה אותי, כאילו היינו בתיכון או משהו.

אוף! מעצבנת! והעיקר שתפקידה ללמד אותנו להיות מורים אחרים, טובים יותר, מעניינים יותר, מכבדים את התלמידים יותר.

אם חמותי קנתה לי "יומן שבועי לחיים טובים יותר" שמלא בעיצות יופי וטיפוח זה אומר שבעיניה אני לא מספיק יפה בשביל הבן שלה? או שהיא סתם רומזת שהגיע הזמן שאלמד להתאפר?

אני עייפה, ולא מצליחה לקום (פיזית) מהכיסא וללכת לישון.

לא התקשרתי לאף מורה לנסות לתאם עבודה מעשית ואני ממש לא בסדר בנושא, אבל עכשיו בהחלט מאוחר מידי

גם לא התקשרתי לאחראי מחשבים בבית הספר של הקיבוצים, לא הבנתי בדיוק למה אבל מישהי מהקיבוץ פגשה אותו והביאה לי (למעשה זה עוד אצלה) כרטיס ביקור שלו בנוגע לעבודה, אני לא מחפשת עבודה, אבל כן צריכה לדבר איתו כי אני צריכה להגיש איזה עבודה מפגרת על חדר מחשבים בבית ספר, אז שווה לי לדבר איתו והאמת שמחר בבוקר זה היום היחיד שיש לי לקפוץ לבית הספר, אני אנסה בלי נדר מחר על הבוקר לדבר עם זו שהכרטיס אצלה...

השבוע יומולדת לגזר ועוד לא התקשרתי להזמין את הכרטיסים למופע שרציתי, מקווה שהם לא יהיו יקרים, וגם ההורים שלו לא אמרו לנו כלום, בדר"כ הם לוקחים את החוגג ובן זוגו לארוחה במסעדה אבל הם כנראה עסוקים מידי עם הבת, כמובן