בלון
נכתב ב30/6/2006 11:27

בתינוקיה ובפעוטון כאן שרים לילדים שיר:

"בואו לחלון

לפוצץ בלון

הבלון אדום נוצץ

עוד מעט ויתפוצץ

בום"

בגנון לעומת זאת שינו את מילות השיר, בהתאם למצב

"בואו לחלון

כדי לראות בלון

הבלון גדול לבן

הוא ישמור על כל הגן".

(כרגע גיליתי שהבעל עדיין לא העביר את התמונות מהדיגיטלית למחשב, אז דמיינו צפלין לבן ענק חונה בשמיים מעל הקיבוץ, כולם יודעים למה...)

********************************************************************************

מעצבן אותי שאת הפעולה בצפון הרצועה ביטלו, בעוד שבדרומה מפגיזים בכל הכח, לא שחסר לי פה רעש ומהומה (היומיים האחרונים מלווים פה ברעמי קיץ מדהימים) אבל האמירה המשתמעת היא שחייל אסור לחטוף, ונגד צה"ל אסור לפעול, אבל קאסמים? חופשי תעיפו קאסמים, על זה ישראל לא תטרח להגיב.

(אני יודעת, אני יודעת, תגובה לא בהכרח תפסיק את הקאסמים, אבל כשהמדינה מייצרת התרעה על פעילות נגד חיילים ולא מייצרת התרעה על פעילות נגד אזרחים היא מעבירה מסר ברור שפירושו שהאזרחים לא שווים כלום, רק החיילים שווים מאמץ, איזה מסר מעוות)

ואל תגידו שמקאסם בקושי נפגעו אנשים, מתי תבינו שזה נס (או גורל או מזל או איך שתרצו לקרוא לזה)? אם קאסם יפול על גג בבית ספר הוא יכול להרוג עשרות ילדים, זה לא קרה, תודה לאל, אבל זה כמו להגיד שאם מחבל התפוצץ ואיכשהו הוא היחיד שנהרג אז זה לא נורא שיום יום יש לפחות מחבל מתאבד אחד, כי ישראלים לא נפגעו, אז שטויות - שימשיכו לשלוח מתאבדים, רק שלא יתקיפו בסיסים.

זה לא אומר שלבי לא אל החייל החטוף ומשפחתו, כולי תקווה שהוא יחזור בריא ושלם, אבל באותו לב יש גם מקום לתקווה של קצת שקט פה באזור, פחות קאסמים וחורים בכבישים.

אני תוהה, כשבצפון שרקו הקטיושות (והתושבים קבלו, ובצדק, כל מיני הטבות מס ומה לא, שפה נתנו ואחרי זמן קצר מיהרו גם לבטל או להקטין) גם אז צה"ל לא הגיב? זכורים לי לא מעט מבצעים בשמי סוריה ולבנון (מצד שני, מה אני מדברת, גם עכשיו היה מבצע בשמי סוריה, אולי חיל האוויר התבלבלו וחשבו שמה שנופל זה קטיושות על הצפון?), אבל אולי לתושבי הצפון גם אז היה ברור שמגיבים רק על עשירית מהמקרים ואולי פחות? מישהו פה צפוני ומספיק מבוגר כדי לענות???

עליתי 200 גרם
נכתב ב27/6/2006 11:07

הדיאטנית אמרה שהיא לא מחשיבה את זה כעליה... אבל ברור שזו כן.

הפעם אני אראה אותה כבר אחרי שבועיים, בתקווה שאחזיר את עצמי למסלול כי בשלושת החודשים האחרונים לא ממש הקפדתי לא על הדיאטה ולא על ההתעמלות.

פשוט מדכא אותי שהורדתי 4 קילו מהר ו4 קילו בקצב של צב ומעצבן אותי שאני מודדת בגדים בחנות ועדיין לוקחת מידות גדולות למרות שכל הדברים בבית נופלים ממני ונמאס לי להתפשר ולוותר וגם בכלל יש לי לאחרונה נטייה לוותר לעצמי בכל מיני דברים (דווקא מסיבות טובות שלא כאן המקום לפרטן) והאוכל הוא רק נגזרת אחת של העניין.

טוב, נראה מה יהיה...