בסוף כן עשיתי
נכתב ב30/9/2005 00:16

אבל אני לא יודעת אם אשלח למישהו שלא באמצעות הרשת, קצת מאוחר מידי לזה והתוצאה גם לא תצא משהו במדפסת, להתחיל להספיד כתמונה יהיה יקר מידי ומסובך טכנית מידי, בכל אופן, ברכת שנה טובה עבורכם:

עוד שנות טובות - בפרוייקט, והברכה הכי יפה שקראתי - אצל חיים.

לכודה
נכתב ב29/9/2005 13:48

אם חשבתי שלהשיג את הבית ואז את המפתח היה קשה, באה המציאות ולעגה לי בפנים.

אנחנו הולכים לעשות שיפוץ קל לבית, לשבור חלק מקיר אחד ולהפוך אותו לדלת זכוכית החוצה, ובמקום אחר לשבור קירות פנימיים כדי להפוך את המחסן וחלק מהכניסה לחלק אינטגרלי מהמטבח.

אחראי השיפוצים והבתים בקיבוץ (נקרא לו יוסל'ה, שם קיבוצניקי למהדרין) שלח אותנו לדבר עם איזה קבלן (לא לאחד ספציפי) ויצא לחופש, כשהוא חזר מהחופש ונודע לו שמתחילים לעבוד אצלנו הוא חטף חררה שלא דיברנו איתו, מאז הוא בקריז ושם לנו רגליים בכל מקום אפשרי.

מבחינת הקבלן היו מתחילים לשבור אצלנו קירות כבר ביום שני, אבל יוסל'ה החליט שלפני שיש תכנון עם הנגר לגבי המטבח לא עושים כלום, אפילו לא בקיר שלא קרוב למטבח בכלל, מצד שני אחרי שניסינו בטוב וניסינו ברע ובסוף שלחנו את אמא של גזר הלך לו יוסל'ה ודיבר עם הקבלן בזמן שאנחנו ישבנו עם הנגר, כלומר תכנון המטבח לא היה כזה קריטי, כך מסתבר...

ובכלל, יוסל'ה לא אוהב את השיפוץ שאנחנו עושים במטבח, השיפוץ שבחרנו שונה מהשיפוץ שעושים כולם, וזה אומר שיוסל'ה יהיה צריך לחשוב קצת ולא לעשות על עיוור את מה שהוא עשה לכל המשפצים, ובכלל אנחנו משפחה צעירה שאי אפשר לסמוך עליה שתישאר לנצח לגור פה ואז יבוא מישהו שירצה להרחיב את השיפוץ שלנו לשיפוץ הרגיל ותהיה ליוסל'ה עוד עבודה, אז הוא כועס עלינו, אומר שאנחנו עושים קטסטרופה וכן הלאה.

אולי, אולי הייתי מקשיבה לו, לולא ההצעה שלו עולה עוד 4000 ש"ח שאין לנו, ובאמת שכמות השטח המוסף לא שווה את המחיר האסטרונומי הזה.

במקביל, גם גורמי גורל אחרים היו נגדנו, שלוש פעמים ניסינו השבוע להגיע לאיקאה, בפעם הראשונה גזר נתקע בעבודה לשעה מאוחרת, חישבנו שנגיע לאיקאה שעה וחצי לפני הסגירה וויתרנו עוד לפני שיצאנו מהבית. בפעם השניה הוא שוב נתקע בעבודה, אבל רק לשעה, וזו עדיין היתה שעה יותר מוקדמת ממה שהוא יוצא ברגיל אז נסענו חדורי שמחה רק כדי לגלות שהיתה תאונה במחלף ראשון והפקק מתחיל במחלף אשדוד, ביבנה נשברנו כי היה ברור שנגיע לאיקאה כשהיא תיסגר, אז נסענו לראשון ובדקנו רהיטים שם. בפעם השלישית היינו נחושים, אז למרות הפקקים שהיו במקומות ממש לא שגרתיים (10 דקות מהבית שלנו היה פקק) הגענו לאיקאה, כן, ניחשתם נכון, שעה וחצי לפני הסגירה, רצנו את רוב המקומות, אבל אנחנו יודעים מה ובכמה יש שם בתחומים שאנו צריכים (בידורית חדשה למערכת, מיטה זוגית חדשה, שולחן אוכל חדש וספה שהופכת למיטה זוגית) וקנינו מתנת חג להורים שלו, אז ניחא.

בין לבין סיימתי את הסמנריון, חיסלתי את הכביסה בבית, עבדתי, קניתי מתנות לחג לכולם מלבד ההורים שלי, היה לי ראיון בפר"ח ובדיקה בסורוקה, הספק נאה אומנם אבל לא הכנתי שנות טובות.

זו השנה הראשונה מאז התיכון שלא הכנתי שנות טובות וממש רע לי עם זה.

טוב, העיקר שהקבלן אולי יתחיל לעבוד מחר, ואולי מתישהו לפני השנה הבאה (הלועזית כלומר) יהיה לנו בית, אבל רק אולי.