אז מה חדש?

שואלים אותי "אז מה חדש?"

ואני לא יודעת מאיפה להתחיל.

שואלים אותי "אז מה חדש?" ואני לא יודעת מה לענות.

שואלים אותי ואני רק מחייכת.

 

חיוכים זה משהו כל כך שימושי ומדבק.

אם פיהוקים היו שימושיים כמו שהם מדבקים,אז הם בהחלט היו החיוך החדש.

 

היומיים האחרונים ספוגים בעבודה,ואני אצה רצה על קו נתניה ת"א באופן יומיומי,

דבר שהיה השגרה שלי עד לפני כמה חודשים,עד שהתחלתי למצוא לי מיני בתים בתל אביב.

ובכל יום שנסעתי הלוך לעבודה,וחזור מהעבודה,התגעגעתי.

אבל מעבר לזה שאני כבר כל כך רגילה ליסוע הלוך חזור וכל כך לא רגילה ליסוע הלוך וחזור -

אני כבר לא מבינה למה אני עושה את זה.

 

אני קצת שזופה בפלג הגוף העליון,ומביטה לעצמי לתוך המחשוף כשאני במשרד בעבודה,

כי הוא שזוף וכהה וזקוף ונחמד לי איתו.

ונזכרתי שצריך לגזור את הפוני האלמותי לצד,כי הוא כבר לא שם כבר כמה חודשים,

והוא ארך לו והפך לקווצת שיער בלתי מוסברת.

והוא סתם גורם לי להיראות מבוגרת יותר,או ברורה יותר.

 

 

אז אני אוהבת דברים בסיסיים.

ובא לי להיפגש עם חברים ישנים ישנים של התיכון.

אז לינה הביעה נכונות,הרימה כפפה ובאה לבקרני היום ועשתה לי טוב ונחמד על הלב המתגעגע,

ומייק דיבר איתי היום וגער בי להגיע בראשון למנדיס לעשות מסיבת אולד טיימס -

ועוד מעט יש גם הופעה שאני ממש רוצה ללכת אליה,שזו ההופעה הראשונה שאני הולכת לראות -

כלומר,של להקה ואני די מתרגשת לקראת זה.

ואני חושבת שאולי הגיע הזמן להתעורר ולעשות אטנדינג לאירועים טובים,וללכת.

ואני חושבת שהקיץ הזה צריך להיות מנוצל למקומות חדשים,שירים חדשים והרבה הרבה 3>

 

ופורקיופיין טרי,העץ החזירוני שגדל מחוץ לחלון החדר עם שני כיווני האוויר,

מסמל לי הרבה כשאני ישנה לבד היום וישנתי לבד אתמול.

וג'ף באקלי,שלא ברור איך החסד או החן שלו לא נכנסו ללילות המדהימים שלי ושלו - קודם לכן בעיר הגדולה.

 

ועכשיו הכל ברור,

כל לילה מדהים יותר מהקודם לו,

וכל אחד מהם נשאר הכי מדהים בעולם.

איך זה אפשרי?

 

הכל אפשרי,יש ניסים.

 

לילה טוב לכם,

תמו'ש ישנה לבד.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 28/6/2010 23:24, בקטגוריות >עובר בראש-יוצא מהלב=>
1 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של שגיב מגיב ב-29/6/2010 01:23

---

שבורה. אבל נבנית מחדש.

Broken again.

The way i was when you found me.

The way god made me,the way he left me here alone.

This world is too cold for me.

Im not strong enough even though i act as if i had an "S" on my chest.

He couldn't understand me either

I can't blame him.

I can"t blame no one,

But my self.

 

I used to be calm,strong,i used to be human.

Not any more.

This time all that's left is a pile of feathers,

Broken wings as they say...

Fallen Angel.

This is me.

Maybe..

---

ואני לא רוצה להאמין בעצמי יותר.

לא רוצה לקוות יותר.

לחכות ליום הזה ,להצלחה הזאת.

איפה המנוחה הזאת לידיים,לרגליים,לנפש?

איפה אני??

 

ומתי הכל נגמר? מתי הכל התחיל...כמו דף שיצא מהכביסה הכל נראה מטושטש.כמו הכל בחיים שלי אני לא מצליחה לשמור על כלום.

גם לא על עצמי.

נרקבת מבפנים כנראה.

כי נמאס לי.

ושורף לי בפנים.

כי אני מחזיקה בפנים כל כך הרבה ליחה,ליחה שאני פשוט צריכה להוציא ביריקה אחת טובה.

אבל היי,מי אמר שמותר לי לירוק על אמא שלי?

---

 

אני לא בסדר.אולי אני יותר מדי בסדר,אבל לפעמים אני לא בסדר מרוב שאני בסדר.

רק אני ועצמי שם מתחת לשמיכה.דו שיח חשוב ביותר.

אני דנה עם עצמי על גורל השקט הנפשי שלי,אין לי מושג איך להשקיט את הנפש.

מרגישה מורעבת(אפילו שאני אחרי חצי מגש פיצה),מרגישה עייפה(למרות שהכתיבה זורמת) מרגישה מישהי אחרת...

לא מרגישה אני,גם המילים האלה הן לא שלי.

זו לא אני.

תמיד ידעתי.

נולדתי להיות נרקיסיסטית חסרת תקנה. מעין ניהליסטית לגבי עצמי. האנרכיה הפרטית שלי.

נולדתי להיות חזקה יותר,יותר נחשלת ויותר מתמידה.

נולדתי להיות אני.  לא היא.

אבל היא מתחילה להיכנס לי עמוק לורידים.

כמו דיבוק צריך להוציא אותה.

 

צאי מזה ילדה,צאי כבר.

זאת לא את. את לא כזאת.

את ילדה טובה,כל כך טובה שזה מחליא.

את מעלה חיוך שיכול להביא לגועל מרוב שהוא מתוק.

את. לא היא.

 

ואני זו אני.והפעם לנצח.

אני מקווה,זה קצת קשה בהתחלה.

 

אני עצמי הפעם.  נאמנה לעצמי כפי שנולדתי,נאמנה לחוזק שלי...גם לאמונה שלי.

הפעם לתמיד.

 

אוהבת....תמו'ש(?).

בנסיון להבין מי אני עכשיו,ובנסיון להחזיר את עצמי למוטב.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 1/12/2005 23:54, בקטגוריות >עובר בראש-יוצא מהלב=>
26 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של THis Is ME...MAYBE ב-5/12/2005 17:18

---

תחייכי אופטימית דפוקה.תחייכי.

לפעמים אני מרגישה שכל הרגשות בתוכי גועשים.
לפעמים אני מרגישה שבויה ,לפעמים אני מרגישה כאילו כל מה שבניתי קורס.
לפעמים זה נראה שהאדמה עולה מעל לגבולות שהשמיים מציבים.
לפעמים יש אדרנלין זורם בדם ולפעמים הכל נראה קר.
לפעמים הרוחות מתחממים, ולפעמים המוח משתתק,
כאילו אין מחשבות....
כאילו אין תהיות, חלומות, רצונות, דאגות, אהבות, רצונות, כשרונות, חסרונות, אכזבות, הבטחות, נשכחות, וזכרונות .....
לפעמים אין כלום.
יש פשוט ריק.
חור.
שחור.
אין דבר,אין רגש,אין דאגה אין הבנה.
אין קול,ואין נסיון למצוא חמלה.
לפעמים יש פשוט צער כל כך עמוק וכל כך רחב שאי אפשר לכסות אותו בחיבוק או נשיקה.
לפעמים החורים העמוקים הללו בתוך הלב מגיעים לנקודה שאי אפשר למצוא להם פיצוי.
לא חומרי,לא רגשי,לא מנטלי,לא גופני.
לפעמים קשה להמשיך.
לפעמים קשה ליפול,להבין ולקום.
לפעמים כל כך קל ליפול ולהבין אבל פשוט אי אפשר לקום!
לפעמים מבינים,וכל כך רוצים אבל לא יכולים,לא מצליחים.
רוצים להיות אהובים,להיות בעלי אחראיים,אמינים ,אבל בסוף כרגיל יוצרים עוד אכזבה,וכרגיל נופלים.
לא משנה כמה חזק מנסים,הטעות טמונה בכל מעשה.
העבר מרחף מלמעלה,לא עוזב לעולם.
אני נפגעת מפנים.
כי כמה שצבעוני מבחוץ והכל הומה אדם ואני נראית כל כך מאושרת ......
מבפנים עדיין שחור לבן.
לימדו אותי לחייך,לימדו אותי לצחוק,לימדו אותי להיות אופטימית חסרת תקנה.
להיות בלי להיות.
לשחק.להידמות,לזייף.לימדו אותי.ואני תלמידה טובה.למדתי מיד.
אבל הלב לא הצליח ללמוד.
הוא נשאר שחור לבן.
גם כשאתה נראה הכי טוב שבעולם,הכי מחויך,רצוי,אהוב או מה שלא יהיה...אתה יכול לכאוב בפנים.
כל הזמן בתחרות מתמדת עם עצמי החיצונית ועצמי הפנימית.
אני לא מי שאני מבחוץ.
אני פשוט לא אני.

גם האור הבוהק ביותר לא יוכל להסית את החושך הכבד בתוכי...
גם המילים היפות ביותר לא יוכלו להדוף את הדממה הקרה בתוכי...
גם החיבוק החם ביותר לא יוכל להפשיר את הלב הקפוא בתוכי...
גם הגשר היציב ביותר לא יוכל לבנות דרך מעל לתהום שבנפשי...
גם הדרך הארוכה ביותר לא תוכל להוביל אותי בבטחה לשפיותי...
גם האהבה הטהורה ביותר לא תוכל למחוק את השנאה שבתוכי...
גם הנפש האצילה ביותר לא תוכל ללמד את נסתרות התבונה...

לעזאזל עם האופטימיות הזאת,גם לחיוך הכי רחב מותר להזיל דמעה לפעמים.
לעזאזל עם הצביעות..מתחת לאיפור יש הרבה צער.והרבה כאב.

גם אני נועדתי אמנם ליפול.
ליפול.

תחייכי אופטימית דפוקה.תחייכי.

שמור   בטל

נכתב על ידי תמו'ש, 26/10/2005 14:56, בקטגוריות >עובר בראש-יוצא מהלב=>
42 דיסקוסים   רוצה לדסקס?     הצג דיסקוסים     0 דיסקסו עליי     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
תגובה אחרונה של THis Is ME...MAYBE ב-30/10/2005 14:41

---