בזמן שבעלה רוצח ראשי מדינה, מספק בית חם ואוהב לארגוני טרור, מנסה לחמש עצמו בנשקים לא קונבנציונלים אך בעיקר מנסה למצוא את דרכו החוצה מציר הרשע ולהתחמק מההתנגחות עם האמריקאים, אשתו רוכבת על אופניים למען שלום איזורי ולא סתם אופניים- אופניים עם הילוכים (21 הילוכים- יש כבוד ויש תקווה לשלום איזורי).
בנקודה זו נדרש לתהות מה מצב היחסים בבית אסד ואולי לבקש מהגברת שלפי שהיא רוכבת למען שלום איזורי שתפדל קצת לכיוון של שלום בית כי אם היא באמת היתה מעוניינת בשלום איזורי היא היתה יכולה לפנות אל בעלה (ואולי אפילו לחלוב את זה מבעלה. שתבואו לישראל, הנשים פה יסבירו לה באיזו צנצנות אפשר לשמור את הביצים של הבעל), ראש המדינה המסוכנת ביותר באיזור ולדרוש ממנו להצטרף למצעד המדינות המוסלמיות שמעוניינות לדבר איתנו (בשביל שארה"ב תירק לכיוון שלהן) ולנסות לפתוח שיחות דיפלומטיות ועדיף כאלו שלא מתחילות במשפט "אוקי, אז אחרי שנתתם לנו את רמת הגולן..." (וכנראה נגמרות ב"אוקי, אז סגרנו עד רחוב אלנבי, זה אומר שהקריה בקפלן אצלינו, כן?").
נראה שלגברת יש אחלה ישבן אז עדיף שתזיז אותו לכיוון חדר המיטות הנשיאותי, תבקש מזוג שומרי הראש רעולי הפנים, הטרוריסטים, יפה לצאת החוצה ותעשה מה שכל אשת ראש מדינה בעולם צריכה לעשות וזה להחדיר לראש הגברי והאגו-מניאקי של בעלה קצת הגיון נשי. אולי אסד לא יקבל את רמת הגולן בחזרה אבל בהחלט אפשר שהוא יקבל את זוג החברים הכי טובים שלו בחזרה.
