הסוף היה צפוי, הבחורה (שמה ורד אגב) לא לקחה את החדר בסוף. ההורים שלה והדיעה השלילית שלהם על שלל דברים שוליים בדירות של סטודנטים הניאו אותה מלהשכיר את החדר. היא שלחה לי הודעה יומיים אחרי שהיא הודיעה לי שהיא עוברת למצב שהיא מתלבטת ואני לא ביזבזתי זמן ושאלתי אותה בהודעת תשובה מתי היא זורקת את החבר שלה. "אני חוששת שלא בקרוב" היתה התשובה שלה לשאלה זו ואני צחקתי עליה עם "חוששת?" והיא הסבירה לי בהודעה סתומה "חוששת להגיד לא לזרוק". בשלב הזה שלחתי לה הודעה שאני מוכן אפילו להתקין וונטה בשבילה (אחת הסיבות שההורים שלה מצאו את הדירה שלנו לא ראויה היתה שאין לנו וונטה בשירותים) והיא החלה להתבלבל אם אני משווק את הדירה או את עצמי.
בסופו של דבר אמרתי לה שאם היא תזרוק את החבר שלה אז יש לה את המספר שלי... אני לא מאמין שהיא תתקשר גם אם היא תזרוק אותו.
מה עוד? גיסי נרשם לאיזושהי תכנית באוניברסיטת תל אביב וגילה שיש לו מבחן במתמטיקה יומיים למחרת אז גם היו וגם אתמול בערב ישבתי איתו על כל מיני שלא נגעתי בהם כבר 4 שנים בערך. היה נחמד מאוד והחזיר לי את החשק ללמד שוב כמו גם ללמוד שוב דברים בסיסיים מהשנה הראשונה בטכניון.
עדכון אחרון: קניתי אתמול את הדי.וי.די של ההופעה החיה של Dream Theater בבודוקאן שבטוקיו והיא מדליקה בטירוף. מצחיק, אמנם, לראות שהסולן שלהם (ג'יימס לה-ברי) כל הזמן נמצא מאחורי הקלעים כי ללהקה הזו יש יחס אינסטרומנטלי לשירה גבוה מאוד (מאוד).
אני ממליץ לקנות את הדי.וי.די ואני אעביר ביקורת מפורטת עליו מחר.
