לא היתה לנו ברירה אלא להתמודד עם זה פעם אחת ולתמיד. פחדנו, באמת שפחדנו. ידענו כמה יש לנו להפסיד והסיכויים לא נטו לטובתינו. ידענו שזה להיות או לחדול אבל לא היתה לנו ברירה- החוזה נגמר עוד שבוע והיינו צריכים ללכת לעירייה לגבי חשבון הארנונה.
כאשר נכנסנו פגשנו שם בחורה מהפקולטה שהסבירה לנו שהיא חיכתה קרוב ל50 דקות אז בהערכה גסה אמרתי שגם לנו יהיה משהו כזה. אוי... כמה טעיתי... 50 דקות נהפכו להיות 75 דקות של מריטת עצבים מולטיפוקאלית, רחבת היקף וחובקת חוזה.
הם הציבו את שלוחת העירייה הזאת פה על מנת לעזור לתושבי נווה-שאנן וסובביהם לשלם את הארנונה מבלי לחכות בתורים האינסופיים של העירייה למטה. כרגיל, כמו במדינת ישראל, רעיון יפה- ביצוע על הפרצוף.
הסניף מכיל שני פקידים. אחד שמטפל בכל מה שקשור לחשבונות ארנונה מים וכו' ואחת שמשמשת תפאורה. היא נמצאית שם, לבושה פרצוף אפאתי מרגיז, בשביל הפוטוסינטזה. ב75 דקות שישבתי שם אותה אישה לא קיבלה ולו בן אדם אחד, היא אחראית על "פניות ציבור" שבפועל אומר שהיא מטפלת במגזר המתלוננים שגילו הממוצע הוא 98 וארץ מוצאו הוא בדרך כלל מזרח אירופה. עד המישהו מהמגזר הזה מגיע בכלל, עם ההליכון המקרטע שלו, לסניף להתלונן הם גם סוגרים (יש להם לוח זמנים מאוד צפוף ולחוץ שם). בפועל, מכאן, שהיא פשוט לא עושה כלום. כל כמה זמן לעומת זאת היא סופגת תלונה ציבורית ממישהו שיושב שם ומחכה לפקיד האחד ההוא שלידה, כבר למעלה משעה ולא מבין למה היא אפשר להחליף את הפסל הסביביתי הזה (היא) במישהו קצת יותר מועיל. ניסיונות לשכנע את המיצג לעזור ואולי גם לטפל באנשים שיושבים שם נכשלו- היא לא מוסמכת לעשות כן ובכלל היא מעדיפה לדפדף באותם 5 דפים שוב ושוב עד שהיא תצטרך ללכת הביתה. היא תקבל קהל אולי, אולי כאשר היא תהיה בת 98 (והיא מתקרבת בצעדי ענק).
הפקיד המשמעותי לעומת זאת הוא בן אדם נחמד. כל כך נחמד שאנשים לא כל כך מעוניינים לעזוב אותו. פקידים נחמדים כאלה גורמים לך לחשוב שוב על תרבות השירות בארץ: האם אתה באמת רוצה שיתייחסו אליך יפה?- הרי זה אומר שיתייחסו לכולם יפה וזה אומר שאתה תחכה עד קץ הזמן ואז עוד קצת עד שתקבל שירות...בקיצור, הפקיד הזה עושה יותר מאשר רק לטפל בחשבונות הארנונה, הוא עושה גם שמאות, עורך חוזים והצעות קבלניות, אנשים החלו לעלות אליו לרגל על מנת לשמוע מה צופן להם העתיד וחלק אפילו מחזיקים אותו על תלוש משכורת בתור הברוקר שלהם. הוא כל כך נחמד שהוא פשוט עונה לכולם על הכל בנדיבות ובאדיבות (נחישות ורגישות). אגב, מכיוון שהעירייה החכמה החליטה שבמקום דלפק הם יעשו להם שולחן עץ גדול שהפונים יכולים לשבת על כסא מצידו השני אז אין פה שום עניין של התשה- אתה יכול לשבת שם שעות(!) ולטפל בכל פרט קטן שלא נראה לך.
קוראים לו ציון והוא האליל שלי, אני הייתי מריץ אותו לראשות עיריית חיפה ואת הדחליל ש"נותנת שירות" לידו לסגנית שלו.
