רק רבע שעה אל תוך השיעור זה היכה בי: "המרצה הזו היא מקור בלתי נדלה של פוסטים לבלוג שלי", ומה שבהתחלה היה הלם מוחלט הוחלף בשמחה למשמע הפנינים שיצאו מפיה ואט אט כנראה ימלאו את הבלוג הזה. העט שלי עבר ממצב של כתיבה עניינית של דברים שרלוונטים לעבודה הסופית שאני אמור לכתוב בסוף הקורס למצב של כתיבה קפדנית של אי-אלו אימרות שנונות של המרצה. הנה כמה, עם הסברים עד כמה שניתן:
1. "לא חשוב עם משה רבינו היה קיים אלא רק השפעתו היא משנה. לאף אחד זה לא משנה אם משה היה קיים או לא. למי זה אכפת? אכפת למישהו אם הוא היה קיים?-לא! רק השפעתו משנה", המרצה ניסתה להסביר את הברור מהמשפט. המשפט לווה בהרמת יד מצידי: "להיסטוריונים אכפת... ויש הרבה מהם" ולאחרי הרים בחור דתי את היד וניסה להסביר לה באדיבות שקיומו של משה רבינו לא יכולה להיות מוטלת בספק, היא אבן יסוד באמונה היהודית ולכן זה מאוד משנה, להרבה אנשים, אם הוא היה קיים או לא.
שלא לדבר על זה שהשפעתו של משה רבינו נובעת מקיומו ואם אני יכול להפריך את קיומו של משה רבינו אז השפעתו נעלמת באחת.
2. מיתוסים ופולקלורים אינם קשורים להיסטוריה. במיתוסים ופולקלורים אין היבטים היסטוריים ולא מנתחים אותם בצורה היסטורית. הם חסרי מקום וזמן ודברים מסוג זה לא רלוונטים. את הציטוט המדוייק לא רשמתי. הרבה אנשים הרימו גבה למשמע הדברים האלה, דרכם ניסתה המרצה להסביר שבסוף הקורס כאשר נכתוב את העבודות ונכתוב פולקלור אחד וננתח את גלגוליו אז היא לא מבקשת, וזה אפילו לא נכון, ראייה היסטורית של הפולקלור הזה אלא רק את הופעתו בצורתיו השונות במקורות שונים.
אף אחד לא הבין איך אפשר להשוות, באופן מושכל, בין הופעות שונות של פולקלור מסויים ללא ציון המקום, הזמן והאירועים שהביאו להופעתו... נו, זה למה היא מרצה ואנחנו סטודנטים.
3."כאשר הציוויליזציה התחילה..... ביוון העתיקה"- המרצה פיספסה בכמה עשרות אלפי שנים את תחילת הציויליזציה.
4. בקטע מסויים בהרצאה המורה ניסתה להראות לנו שדברים עליהם פולקלורים מבוססים יכולים להיות מציאות ודברים מוזרים באמת קורים. כך למשל היא סיפרה על איזו סטודנטית הודית שהיתה לה שסיפרה לה שאצלה במשפחה כל פעם שהם נתקלים באיזה גורם לפוביה (שיש להם. נגיד, עכבישים) אז הם רואים פרש בלי ראש.
הוכחה מדעית לקיום מישור חוץ-פיסיקלי לכל דבר.
5. "פרו חי ב1694". שימו לב שבשנה בה הוא נולד הוא כבר כתב את כיפה אדומה... פעוט מבריק, תארו לכם אלו סיפורים הוא היה מספיק לכתוב אם הוא לא היה מת בדיוק בשנה בה הוא נפטר...
6. "כיפה אדומה היא מכשפה". אין ספק שהכיפה האדומה לראשה, סממן מכשפי (כנראה) בתקופה מעיד, חד וחלק, על היות כיפה אדומה מכשפה...
7. "אדון זאב", אין שום קשר להאנשה של המחבר, או פניה מנומסת ליצור אנושי (אחרי שהסופר האניש את הזאב) כפי שכל כך מקבולת (בלי התחייבות) בכל השפות האירופאיות.
8. "התפשטתי והיכנסי למיטה איתי" זה מה שאומר הזאב לכיפה אדומה לקראת סוף הסיפור... אין צורך לומר שאין פה שום משמעות אירוטית. המרצה החליטה שועוד איזה יש...
9. "לא אמרתי פדופיל... אוהב לחבק ילדות קטנות אבל לא פדופיל" המרצה ניסתה להסביר לנו ש"אשמאי זקן" זה זקן שאוהב ילדות קטנות... אבל לא פדופיל.
10. "יש שני חוקים לסיפור ילדים: סוף סגור וסימטריה" לא נותר לי אלא לומר "נו באמת..."
