בפרק אפלולי משהו בעונה הראשונה של "חדר מלחמה" מראיינת דמות חשאית שדומה להחריד לכותב הסדרה, יאיר לפיד, את איילת זורר. בדיקה פסיכולוגית שעורכת הרבה שעות ומכילה הרבה משפטי מפתח אמריקאיים ובעיקר הרבה דאווין. בסיום התחקיר הפסיכולוגי המתיש הזה יאיר לפיד חווה את דעתו המקצועית על דמותה של איילת זורר לבקשתה לשמוע מה יש לו להגיד. בתגובה לניתוח הכל כך חד-גוני ושטחי שלו היא שואלת אותו אם את "כל זה" הוא הבין אחרי ארבע וחצי שעות של ראיון (אל תתפסו אותי במילה, אולי זה היה יותר שעות, אולי פחות). יאיר עונה לה שאת "כל זה" הוא הבין אתמול בלילה אחרי חמש דקות, כאשר הוא קרא את התיק האישי שלה.
שנון.
בסופ"ש האחרון ראיתי את תחילת העונה השניה של "הבית הלבן", הסדרה הטובה ביותר שראיתי מימיי ושזכתה לאינספור פרסי אמי, על התסריט, המשחק, הבימוי ומה לא. בפרק מעולה מגיע פסיכולוג לראיין את ג'וש ליימן, deputy chief of staff, כקורבן טראומתי. בסוף הפרק גו'ש מבקש את חוות הדעת המקצועית של אותו פסיכולוג והוא שוטח בפניו איזה שני משפטים שמסכמים את הבנתו את ג'וש. ג'וש, מזלזל מטבעו, פונה אל הפסיכולוג "You had me completely analysed in seven and a half hours?!" והפסיכולוג עונה לו "it took me five minutes" (שוב, הציטוטים לא מדוייקים).
כמה מבריק זה יכול היה להיות אם לא הייתי שומע את זה בסדרה ישראלית שכל האווירה שלה מועתקת אחד לאחד מ"הבית הלבן", אולי מוטב שלפחות את התסריט יאיר לפיד יכתוב בעצמו ואולי אז, רק אולי, התסריט לא ישמע כמו תרגום של סדרה אמריקאית ואולי גם הבדיחות לא ישמעו כאילו הן מטובלות באווירה הוליוודית.