כאשר נותנים לאישה כמו לימור לבנת לנהל את משרד החינוך רצוי לבדוק מה התוצר המרכזי של המדינה בה נתת לגברת לבנת לנהל את המשרד הזה. במדינה כמו ישראל, שאחוז נכבד מהתוצרת שלה היא תעשיות הידע שר החינוך הוא לא ראש של מנגנון נורא חשוב והכרחי אלא ראש המשרד הכי חשוב שיש במדינה, שכן כל שכבת גיל שנפגעת ממדיניות כושלת של משרד החינוך היא פגיעה קשה מאוד בתוצר של מדינת ישראל (והתוצר הזה, דרך אגב, הוא מה שמחזיק את הכלכלה של המדינה זאת ואת היכולות הצבאיות שלנו במישרין ובעקיפין).
העובדה שלימור לבנת פנתה ליולי תמיר מהעבודה והציעה לה לחבור יחד נגד קדימה ממש לא הפתיעה- טקטיקה לוזרית ראשונה במעלה, אבל העובדה שהטקטיקה לניגוח קדימה היתה להישען על עניין שפעת העופות וההתנהלות הדפוקה של הממשלה נגדה, זו כבר חוצפה(!) וכמו שיולי תמיר השכילה לומר לה- לא רק שאין לה מושג בשפעת העופות זה ניצול ציני של האסון הזה. אבל מה אכפת ללימור לבנת, עוד כמה ימים היא אשכרה תצטרך לשבת באופזיציה ולעשות פעילות פרלמנטרית "זולה" כמו לחוקק חוקים במקום לצרוח בקולי קולות שמצב ההשכלה בארץ הוא לא טוב (ולהסתכל מהר ימינה ושמאלה לראות את מי אפשר להאשים בכך, אחרי שנים מספר בתפקיד השרה).
לשר החינוך הבא ישנה הרבה עבודה- שיקום מערכת החינוך של מדינת ישראל היא לא מטרה פשוטה, בטח ובטח לא אחרי המהומה של שרת החינוך נגד המורים. יש המון מה לתקן במערכת החינוך ולצערו של המשרד הזה ההשפעה של הפעולות שלו נראית מיד ובכל מקום: בעלייה באלימות המילולית, בעבירות הקטנות, בעבירות הפליליות החמורות, במוטיבציה לשירות, בתוצר הלאומי ועוד ועוד- קל מדי לבחון את פעילות משרד החינוך, השפעתו היא בכל.
את ההשפעה של לימור לבנת על התוצר אפשר לראות הכי טוב כאשר אתה יושב באוניברסיטה בתור סטודנט: מספר הסטודנטים שהאוניברסיטאות יכולות לקבל נמצא בירידה, הרמה של המתקבלים (לא הסכם, אלא אשכרה הרמה שלהם) בירידה מתמדת (תשאלו את המרצים), קורסים נסגרים, חוגים נסגרים, ההשקעות החיצוניות נעלמות להן, המוחות כמעט כולם בורחים לעשות את הדוקטורטים (ונשארים שם) בחו"ל, עידוד היזמות - בכי רע, ההשקעה בסטודנט כפי שהיא מתבטאת בשעות מעבדה, בהקלה במיסים מסוימים ופטורים נמוכה בצורה מעוררת רחמים ומספר הסטודנטים הזרים שמגיעים ללמוד פה מצחיק.
מערכת ההשכלה הגבוהה שהיא הקופסה השחורה אלא מכניסים בחור צעיר וממנה יוצא אזרח פרודקטיבי שאפשר לקחת ממנו מיסים, במשבר רציני שכמעט והיא לא שרדה אותו ולראייה ענן ה"שכר לימוד דיפרציאלי" החל להתגבש מעל לראשינו דווקא בתקופתה של לבנת.
עוד כמה ימים יתחלף לנו השר אבל מה שחשוב זה שנזכה לראות את לימור לבנת, האופורטוניסטית, נובחת על בימת הכנסת, כמו שהיא נבחה נגד ראש הממשלה ברק. אחרי פעילות כל כך ירודה לאורך כל כך הרבה זמן במשרד החשוב במדינה אני מציע לשרה להתפטר וללכת לעשות מה שהיא באמת טובה בו- פרסומאות (זוהי לפחות הכשרתה...).
