ברקוביץ' רוצה כבוד

ברקוביץ' רוצה כבוד. בלי כבוד הוא לא קם בבוקר. בלי שמישהו יגיד לו "בוא'נה יא גבר, אתה מלך העולם" הוא לא עולה למגרש ולא מעביר את הכדור מרגל לרגל אפילו.

כל מה שיש לי להגיד לברקוביץ' זה: "יאללה, סע הביתה כבר."

אני לא מבין למה העיתונים ממשיכים לבזבז דיו יקר על השם שלו.

הצרפתים לומדים מהישראלים איך לנהל מהומות

איך לכל הרוחות הצרפתים מוכנים לשבת ולהקשיב למפכ"ל משטרת ישראל מרצה להם על לוחמה בהפרות סדר? הרי הצרפתים מתאמנים על זה כבר 300 שנה והם יודעים לירות כמו שצריך, להשפריץ מים ולהרביץ עם אלות ביצוע. להם, אגב, לא מבלבלים את המוח על כוח לא מרוסן, על אלימות שוטרים בהפגנות, על אפליה גזענית במכות הרצח שהם מחלקים ברחובות. הפגנה אלימה של הציבור היא משהו שצריך לרסן בצורה אלימה, לא נעים לשמוע אבל נכון- החוק השלישי של ניוטון בצד שלי בעניין הזה.

אגב, פעם אחרונה שבדקתי בעקבות מהומות אוקטובר קיבלנו רשימה של שוטרים שיושבים טוב בצמרת שנוהל נגדם משפט בעוון הפקודות לפיהן הם הנחו את פקודויהם, בנוסף המהומות ערכו זמן רב יותר אבל בהיקף מצומצם יותר... אז מה לכל הרוחות יש לצרפתים ללמוד ממשטרת ישראל?

"מושחתים, נמאסתם!"

"אני לא רוצה להיות ראש הממשלה כתוצאה מקומבינה" הכריז ראש מפלגת העבודה עמיר פרץ בתגובה להצעה של בנימין נתניהו להרכיב קואליציה של 61 ח"כ ולדחות את הבחירות למועדן המקורי, דבר היגרור ישיבה ממושכת של מפלגת "קדימה" החדשה באופוזיציה.

מוזר שרק עמיר פרץ הבין שנתניהו מעוניין לתת לו את ראש הממשלה, איכשהו כל שאר ח"כ הבינו נכון את נתניהו שהציע להם ממשלה אבל שהוא עומד בראשה.

הדבר היותר משמח, בהיבט הפוליטי, שקראתי היום בעיתון הוא שהשוק שאליו הגיע פרץ לעשות דוואינים הפנה לו את הכתף, ככה יעשה לאיש שהשבית את המשק אינספור פעמים, גרם לנזקים של מיליארדים ופיטורים של אלפים, איש כזה לא יכול לבוא ולטעון אחרי זה שהוא נושא את מסר העם כי אם את מסר ההסתדרות בלבד וגם זה לא בטוח. אני שמח לראות שעם השינוי במעמדו האנשים שהוא פגע בהם לא שכחו מיהו, מה הוא עשה ומה הוא מייצג- קומוניסט מהפכן וצעקן ותו לא.

האמינות בממשלה הנוכחית של ישראלית מזמן כבר יצאה להפסקה, גם היא לא קיבלה משכורת, ככה זה בממשלה שראשה הוא עבריין פלילי שמגן של שני בניו, העבריינים גם כן, ששר החוץ הוא פופוליסט, ששרת החינוך סיימה תיכון אקסטרני, שחברה בסיעה מקורבת למשפחת פשע גדולה, ששר הפנים הוא עבריין גם כן, ושהחוק החשוב ביותר שהעבירה הממשלה עבר בצורה לא דמוקרטית. ככה זה גם כאשר מפלגת ש"ס מונעת חוקה, גונבת כספי ציבור ומגנה על ציבור שבצורה לא שיוויונית לא חולק עם שאר העם את נטל המיסים והצבא, ששינוי שוקלת לעשות הכל על מנת להיכנס לאופוזיציה ושהעבודה נתנה לגרסה הפחות חכמה של קרל מרקס להשתלט עליה ועל עקרונותיה.

"מושחתים, נמאסתם!" היא בהחלט סיסמת השעה.

מופז מצטרף לליכוד

ביום שישי בערב עוד נשארה בי תחושה של ביאוס שמופז נשאר בליכוד כי הרי הוא בהחלט האדם הסביר ביותר להיות שר הבטחון של מדינת ישראל והרי הוא לא יכול היה להיות כן אם הוא היה נשאר בליכוד ו"קדימה" היתה מנצחת, מה שסביר שיקרה.

והנה, כמו כל אופורטוניסט טוב, או "ליכודניק" במילים אחרות, גם הוא עבר ל"קדימה" וגרם לי לחייך מחדש שלמעט העבריין הפלילי הנגבי שנוכחותו ב"קדימה" לא מוסיפה כלום חוץ משם רע לתנועה, שאר האנשים שלא רציתי שיעברו ל"קדימה" אכן לא עברו- בפועל קיבלנו/תי זיקוק של הליכוד מכל החברים הבלתי-נסבלים. שרת החינוך הגרועה בתולדות ההיסטוריה של מדינת ישראל נשארה בליכוד, מר "הם מפחדים" נשאר בליכוד, לנדאו (חכם אבל קיצוני מדי) נשאר בליכוד, פייגלין (תודה לשם שבשמיים) נשאר בליכוד וכמובן סילבן שבמקום להגיד "תודה" לנתניהו שלקח את מושכות המשק העייף, מוכה ושבור שהשאיר סילבן והרים אותו למשק יציב וחזק, הולך ומלכלך עליו. גם אשתו, אגב, לא מוסיפה הרבה ליוקרה שלו והייתי מעדיף ששר החוץ שלי לא יסתובב בחו"ל עם אישה כמו גברת ניר-מוזס שלום. לעומת זאת את ציפי ליבני אני מקבל ב"קדימה" שלעניות דעתי זו מתנה נחמדה כי היא אישה חזקה, מבריקה וראויה להיות שרה במדינת ישראל.

העולם המערבי פותח מלחמה מול איראן

העולם שלנו נאיבי מאוד ו"המזל" היחיד הוא שהנאיבים הם גם החזקים כי אם הפוך היה המצב אז היינו בצרות גדולות. כמו מצעד המיטריות של צ'מברלין לפייס את היטלר ערב מלחמת העולם השניה וזאת לנוכח העובדה שגרמניה הפרה קביעה אחרי קביעה של הסכמי שביתת הנשק בורסאיי אחרי מלחמת העולם הראשונה, כך העולם נוהג גם עכשיו עם איראן. שני הבדלים קטנים עומדים לזכותו של אחמדינג'האד בעניין הזה, הראשון הוא שהקמפיין ההווליוודי של ארה"ב לא הניב שום פרי חוץ מסדרת טלוויזיה נצפית מעוד- פאשלה של הCIA והצבא החזק בעולם נכנס לביצה העיראקית ועדיין מנסה למצוא את ידיו ואת רגליו ועל הדרך גם איזה מיקרוב אחד מסכן על מנת שבוש יוכל להגיד "אמרתי לכם, הנה!". אחרי הקמפיין האמריקאי הזה שבא לאחר דיונים אינטרנציואלים קולניים מאוד קשה לראות איך ארה"ב מכניסה את עצמה גם לאיראן.

הדבר השני השונה העומד לזכות העריץ התורן הוא העבודה שבניגוד להיטלר הוא לא מפר עדיין שום הסכם בינלאומי חוץ מכמה שטויות באמנה נגד נשק גרעיני וזו הרי מסמך של האומות המאוחדות ומכאן שאין לזה שיניים כלל. אחמדניג'האד לא דרס שום סנקציה חזקה מספיק ולא פלש לשום מדינה עם הסכם הגנה (ראה ערך כווית).

העולם המערבי הנאור הוא זה שמנסה לדכא מלחמות בכל מחיר וכמעט תמיד המחיר הוא גבוה מאוד. האובססיה המערבית עם חזון השלום העולמי כל כך חזקה שגם כאשר הטנקים מתחילים לזוז בכיכרות טהרן הם אפילו לא מעבירים פלנלית בנשק שלהם. ככה זה, אנשי המערב הנאור לא מעוניינים במלחמה ועצם הרעיון שמדינה מערבית תפתח במלחמה הוא קיצוני מאוד. לאמריקאים זה נראה פחות צורם, למרות שגם להם לקח זמן להיכנס למלחמות העולם, אך לאירופאים (ביחוד אחרי מלחמות העולם) זה נראה ממש לא במקום.

וכך, כמו מנהלת חננה של בית-ספר שלא מעוניינת להעיף את התלמיד אבוטבול מהבית ספר, הם ממתינים ומחכים- טומנם את ראשם בחול. ואבוטבול מציף את הברזייה והשירותים, ואבוטבול דופק איזה כמה מכות רצח עם החברים שלו לחברי מועדון השחמט אחרי בית ספר, ואבוטבול הופך כמה שולחנות וכסאות ונפרד מכמה דרך חלון הכיתה, הוא גם משתכר ואולי אף בועל איזה אחת או שתיים חברות לשכבה, הוא אפילו מביא איזו סכין באורך זה או אחר לבית הספר ולפעמים מאיים על השומר, על השרת, על המורה לספורט ועל המורה לספרות הגמדה, הוא דוחף ושם רגליים לתלמידים אחרים בשכבה- חלקם מוצאים עצמם כמה שעות אחר-כך בבית החולים עם זעזוע מוח ולבסוף הוא נועל את המנהלת בשירותים, לוקח לה את הבגדים ושופך עליה שתן. בוא לא נשכח שכל הזמן הזה המקסימום שהמנהלת עושה הוא לזמן את אבא של אבוטבול, גם זה רק בימי הורים בשביל לא להטריד את האב כאשר הוא עובד, לשיחה שאורכה לא עולה על חמש דקות ובסוף נגמרת בזה שהאב הלא מגולח והמריח מסיגריות מהולות בוודקה מסביר למורה שאבוטבול יעבור לשנה הבאה או שהוא יעבור עם משאית על האוטו שלה.

אפילו כאשר מגיע הפקח ממשרד החינוך לבית ספר המנהלת לא אומרת שום דבר על אבוטבול ופונה להעיר הערות על תקציבים קטנים וכו'.

לבסוף הרי אבוטבול, עם תעודת בגרות שהוצאה באיומי סכין או בלי, יגיע למשטרה וזאת לאחר שהוא רצח, אנס או שדד ויכול להיות שהכל ביחד. אף אחד לא יהיה מופתע אם יתברר שהוא מנהל רשת סמים או בית זונות, סוחר באקסטזי בינלאומי או תוקף זקנות סדרתי.

ככה עולם הנוהג, לאחמדינג'האד יש מספיק זמן לא רק לייצר נשק גרעיני אלא גם פצצת מימן וטיל להרכיב אותה עליו. העולם המערבי לא רוצה מלחמות והוא יעשה הכל בשביל לא לפתוח אחת גם אם זה אומר שהיא בלתי נמנעת וכאשר היא תתפוצץ להם בפנים מספר ההרוגים יהיה גדול בסדרי גודל יותר ממה שיכול הוא להיות אם הם יכנסו למלחמה עכשיו.

טרנספר לישראלים.

בעוד שרי האוצר שלנו מנסים לספק לנו עוד מקומות עבודה ובעוד שרי החינוך שלנו מנסים למצוא תקציבים לאונירסיטאות הקורסות תחת העול הפיננסי, אחמדניג'האד- העריץ האיראני- מוצא לנו פתרונות, איזה גבר. אחמד מציע לעשות לנו טרנספר לאירופה ולא תגידו לאיזה חור בצפון-מערב טורקיה או במזרח הקפוא, לא פחות מאשר אדמה בגרמניה או אוסטריה. כל הכבוד, אני אומר לכם, הוא חוסך לי חודשים של עצבים בניסיון לקבל אזרחות אירופאית.

כיפאק לאחמד...

פרץ נגד נתניהו

משהו לא בסדר בחשבון של עמיר פרץ, משהו מאוד בסיסי אולם לא מפתיע- אני מעולם לא החזקתי ממנו עילוי מתמטי. מה שעמיר פרץ נכשל להבין זה שהרבה לפני שהוא רץ לעלות את שכר המינימום של העובדים במשק הוא צריך לדאוג לאקוטי יותר וזה שיהיה ליותר מהם עבודה בכלל. כי אם למר א', בעל מכולת, יש עובדת שמסדרת את המוצרים על המדפים והוא צריך לעלות לה את השכר בכמה מאות שקלים אז לא נשאר לו יותר כסף להעסיק עוד עובד תחתיו. כי אם עמיר פרץ מעוניין שהמשכורת הגבוהה ביותר בעסק תהיה עד פי עשר מהמשכורת הנמוכה ביותר אז לבעל העסק (בדרך כלל המשכורת הגבוהה ביותר) תהיה בעיה להעסיק עובד חדש מפני שעובד חדש מתחיל עם המשכורת הבסיסית, וזה אומר שבעל העסק חוזר להרוויח "רק" פי 10 מסכום המשכורת הזו בניגוד למשל למשכורת שהיא פי עשר מעובד שעבד אצלו כמה זמן וכבר קיבל בונוס והעלאה.

לעמיר פרץ יש הרבה רעיונות, רובם ככולם חסרים מקורות מימון. אם עמיר פרץ היה אומר לי שהוא יקח את הכסף של החרדים על מנת לממן את הרפורמות שלו אז עוד הייתי נוטה להאמין שיש בכוחו להוציא אל הפועל את רעיונותיו, אבל לי יש הרגשה ש"מקורות" המימון של עמיר פרץ עם מיסים על עשירים ופעם אחרונה שבדקתי יוצרים מקומות עבודה חדשים בכך שעוזרים לבעלי העסקים ולעשירים להתפתח ולהשקיע בישראל (וכתוצאה מכך השכבות התחתונות נהנות) ולא מתחילים מלמטה.

אולי מוטב שמישהו יספר לפרץ את משל החכה והדג. להזרים כסף באופן מלאכותי אל תוך השכבות התחתונות של המשק זה אקט כלכלי חודרני מאוד, מלאכותי מאוד וכזה שמפר שיווי משקל ואינו מאפשר להגיע לשיווי משקל חדש (אליו שואף עמיר פרץ). המדיניות הכלכלית של נתניהו לעומת זאת משקה את השורשים של המשק (בעלי ההון והעסקים) והם כבר מפתחים את העץ כולו.

נורא קל לצעוק "העובדים" או "נערות העשירים יפחדו ללכת לבד בלילה", קשה יותר להנהיג מפלגה. 

עוד פצצה גרעינית
"האיום הרעיני" נהפך להיות כותרת קבועה בעיתון. היום כבר הפחידו אותי שאם לאיראן יהיה נשק גרעיני זה יסלול את הדרך לכל שאר מדינות האיזור ואני אומר, מה זה עוד פצצה גרעינית אחת? בקטנה...שמור   בטל

עמיר פרץ והפיגוע בנתניה

יותר מאשר הפיגוע בנתניה משרת את מפלגות הימין שנראה כאילו האחרון הוא הדבר היחיד שיכול היה להשכיח מאיתנו את השחיתות שפשעה בהן כמו במעורת סמים, הפיגוע בנתניה נועץ כידון ארוך מאוד לתוך ליבה של ההנהגה השמאלנית שבראשה (מבחינתי) עומד עמיר פרץ. איכשהו בשנים האחרונות, בייחוד אחרי היציאה מעזה, לאור הירידה הדרמטית בפיגועי מתאבדים נגד אזרחים הפנינו את זעמינו אל עבר האפיק החברתי. קיטרנו, בכינו וייללנו שנמאס לנו מהגנרלים וביקשו לקבל על עצמינו מנהיג שסוף סוף ינהיג פה סדר יום חברתי, מנהיג כזה שלא משקיע את כל מרצו בלוחמה בטרור ופיזור סיסמאות קרב, שלא משקיע את לילותיו בשיחות בקבינט הביטחוני, אלא מנהיג שמצב העניים, הגימלאים, החד-הוריים ומוכי הגורל האחרים לא מרפה ממנו ומדיר שינה מעיניו.

הפיגוע האחרון לא שינה שום דבר חוץ מאשר העובדה שראינו איך לעמיר פרץ, שמחזיק בכבוד בסדר יום חברתי טיפשי, אין שום דבר להציע למדינה בעניין הביטחוני. איך שהוא נדרש לחוות דעתו על המצב הביטחוני עקב הפיגוע הוא החל להתבלבל. השבתת נמלים קל למר פרץ לעשות, לתת לנו מצע ביטחוני- זו כבר משימה קשה.

אולי עמיר פרץ מעוניין, ובצדק, לסדר יום חברתי חדש במדינה, אבל שלא ישכח שזו מדינת ישראל שבה הוא חי ועם כל הכבוד (עכשיו כאשר שלי יחימוביץ' אצלו) מהמנהיגים פה נדרשת הבנה אסטרטגית, מצער אבל נכון.

נ.ב

אולי פרץ תופס טרמפ על עגלת המנהיגים הלא קרביים כמו ביל קלינטון. במקרה זה הייתי מציע לו להסתכל שוב על איך קלינטון נראה ומדבר ולהבין את ההבדל.

יוסי שריד

את הדיעות הפוליטיות של יוסי שריד אף פעם לא אהבתי ואני חייב לציין שגם המפלגה שלו נשענה בעיקר על קולות חיילים וחיילים משוחררים שלא מבינים ולא כלום בפוליטיקה וקריאות ה"יאללה לשלום" של מרץ דיברו אליהם (חייב להודות שזה נשמע מבטיח), אבל מאז שיוסי שריד פרש מהפוליטיקה ונתן לפיו דרור אני מתחיל לאהוב אותו יותר ויותר. כבוד אליו תמיד היה לי, גם אם דיעותיו לא דיברו אלי הוא ידע להביע אותן במידת נימוס שאני דורש מנבחר ציבור, גם אם לא הסכמתי עם מצה מפלגתו הוא ידע לנהל קמפיין בחירות הגון.

מר שריד הוא אדם אינטיליגנטי מאוד ומבחינתי הוא יכול לשמש כמודל לחבר כנסת, אתה לא חייב לאהוב את מה שיש לו להגיד אבל אתה חייב לאהוב את איך שהוא אומר את זה וזה כל ההבדל בינו לבין פוליטיקאים אחרים. בימים האחרונים, מאז פרישתו הוא סיפק שתי כותרות לעיתון שעם שתיהן לא יכולתי אלא שלהסכים. הראשונה נגעה לכך שהוא פורש משום שהוא לא יוכל לקבל את תיק החינוך ולתקן את הנזקים שלימור לבנת עשתה. אני לא יודע בקשר לסיכוי שלו לקבל את התיק אבל אני מסכים בהחלט עם הנזק הכבד של לימור לבנת למערכת החינוך בישראל. ההערה השניה סופקה היום בעיתון והיא דיברה על כך שאין לציבור להתלונן על פוליטיקאים מושחתים הרי בסופו של עניין אנחנו בחרנו אותם. אנחנו מריצים לכנסת ישראל את גדולי האנשים הקטנים שיש במדינה ונותנים להם מנדט וכוח לשנות את חיינו. במישור הפסיכולוגי יותר הוא אמר שאנחנו בוחרים אותם מושחתים על מנת לספק אליבי לשחיתות שלנו עצמינו- אפילו נשמע הגיוני.

פרישתו של מר שריד מהפוליטיקה, כמו קודמתו בתפקיד, גברת אלוני, מסמלת עבורי עוד מסמר בארון הכבוד של כנסת ישראל. לא נשארו עוד הרבה אנשים עם שיעור הקומה של מר שריד לאחר שגם פרס פרש.