תכנית הגרעין האיראנית

http://news.walla.co.il/?w=//860667

כל מה שיש לי להגיד זה: ת'שבעו באימ אימא שלכם!

טיל נגד טנקים

שכונת מגוריי ומבצרי הופכת בסיס טילים בעל כוח אש עצום ואני שואל עד לאיפה? מתי מלאכת החימוש האיזורית תעצור ואיך יראה היום שאחרי? כיצד המרוץ המטורף לנשק להשמדה המונית שמכוון למטרות אינדיבינדואליות יותר את רמת-פולג ביום שאחרי החיסול?

לאור השדרוג העצבני והמהיר מטיל לאו לטיל נגד-טנקים לא אתפלא כלל אם בשבוע הבא ינסו להחביא אצלינו טיל קרקע-קרקע אשר יהווה קדימון לטיל טקטי זעיר, בואכם טיל בליסטי אסטרטגי מפר-איזון.

לא ברור לי ממה עשוי אותו עבריין שצריכים טיל נגד-טנקים על מנת לחסל אותו אבל אני די בטוח שעורו לא משוריין בסיבי פחמן במטריצת קראמיקה... למה לכל הרוחות צריך טיל נגד טנקים  על מנת לחסל אותו?!

או שהשאלה צריכה להיות מופנית לעבר איכות הטנקים של אויבינו... ממה הם בעצם עשויים שטיל נגד ערסים יכול, באותה קלות, להיות מופנה כנגד טנקים?

I'm wondering...

רוסיה והחמאס יד ביד

פוטין קורא את המפה הכי נכון שהוא יכול והוא יודע שלעידן ארה"ב יהיה סוף אשר מיד לאחריו יהיה על העולם להכיר בגוש מוסלמי עם עצמה אדירה. עצמה שבאה, בעיקר, בגלל סלחנות המערב בתור השליט העליון על העולם אשר הביאה את המערב (בצדק) לתמוך באי אילו מדינות ערב על מנת לבסס את עמדותיו במדינות אלו.

פוטין יודע שאת רכבת המזרח התיכון העם הרוסי פספס- הם לעולם לא ישחקו שום תפקיד חשוב במגעים בינלאומיים פה באיזור, והדבר נובע בעיקר מפני שהעם הרוסי אף פעם לא הפגין סבלנות ואיפוק בכל הנוגע לניסיון ההשתלבות שלהם.

אילו היו נותנים לרוסים להיכנס קצת למשחק הבינלאומי הזה, לפחות במידה שגרמניה משחקת או האיחוד האירופאי, אז אולי הרוסים לא היו שוברים כל כך חזק לכיוון האיסלאם.

לעם הרוסי יש הרבה כבוד, הם מדינה ענקית, שהתנגשה ראש בראש עם המעצמה הגדולה בעולם (והם אינם רואים את עצמם בתור מפסידים), הם ניצחו את היטלר, הם הגיעו ראשונים לחלל והם היו השליטים הבלתי מעורערים של מחצית אירופה עד לא לפני הרבה זמן. רוסיה מעוניינת למשוך במושכות העולם הזה באותה מידה שארה"ב מושכת בהן, ואם הם אינם יכולים לעשות זאת ביחד עם ארה"ב אז הם יטפחו את סוס אחר- איראן, או חמאס למשל.

הפחד מרוסיה הסובייטית הביא את העולם לשים את רוסיה בכמה דרגות מתחת למדינות גדולות וחזקות הרבה פחות, ולפוטין כנראה נמאס- הוא רוצה את מעמד הSuperpower והוא בדרך לקבל אותו.

ההזמנה של החמאס לרוסיה אינה מכיוון שרוסיה לא מודעת לכך שהם חבורה של טרוריסטים מהסוג שהם מכירים מצ'צ'ניה, אלא מכיוון שרוסיה מעוניינת לקבל חסות על מישהו במשחק הפוליטי הזה ואם ארה"ב וישראל לא נותנים לה להשתלב בצד שלנו אז הם ישחקו בצד של האויב.

מהדורת החדשות, חמאס וגניבת מכוניות

מהדורת החדשות המורחבת של ערוץ שתיים אתמול בערב היתה מביכה. לא עבר שבוע מאז החמאס עלה לשלטון וכבר הספקנו, כולל אנשי החדשות שלנו, להחליף את החזונות האפוקליפטיים לנוכח עליית עוצמתו של החמאס בניתוחים אנליטיים של "מה שרואים מכאן לא רואים משם", "עכשיו החמאס הוא תנועת שלטון- הוא לא יכול לפעול כמו תנועת טרור" ואפילו מזכיר הליגה הערבית, אם אני זוכר נכון, שהסביר שהעם הפלסטיני רוצה שלום ואיכות חיים ועכשיו שחמאס בשלטון הוא יצטרך לספק להם את זה (לא מפריעה לא העובדה שלעם הפלסטיני היה ברור מצבו ומהי הפעילות העיקרית של החמאס והוא בחר בחמאס- לא על מנת שיעלה לו את איכות החיים אלא על מנת שימשיך בפעילות הטרור).

לאף אחד מאנשי החדשות במהדורה לא צרם ההחלפה הכל כך מהירה של הפרספקטיבה של העולם המערבי על המצב ברשות. יום אחד החמאס היא תנועה שאנחנו מפחדים שתעלה לשלטון, קוראים להכניס אותה לרשימת ארגוני הטרור, פוגעים בראשיה וכל העולם המערבי קורא לא להידבר איתה ויום אחרי "עכשיו כאשר החמאס בשלטון" פתאום צריך לכבד את ההחלטה הדמוקרטית של העם הפלסטיני ולהידבר עם ראשיו הטרוריסטים.

יש איזו תפיסה לא נכונה שמנחה את העולם שבכל מקרה צריך לדבר ואם העם בחר טרוריסטים אז עם טרוריסטים נדבר. היחידי שהיה לו אומץ במהדורת החדשות להישאר בעמדתו המפוכחת היה רוני דניאל, הפרשן הצבאי, שהסביר לפאנל המכובד שהחמאס לא החליף ולא יחליף את עמדותיו.

באותה מהדורה אהוד יערי הזכיר את מאות המיליונים שמדינת ישראל מזרימה לרשות. החמאס לא מעוניין לקחת את תיק האוצר כי הם יודעים שאם בראש האוצר הפלסטיני יעמוד איש חמאס אז ישראל לא תיתן להם כסף. הכסף הזה שמדינת ישראל נותנת לרשות לא רק שלא נושא עליו את הכתובת "דולר זה הגיע מישראל" ככה שהעם הפלסטיני ידע שאחד מתומכיו הוא העם שהם רוצים להשמיד אלא מה גם שהחל מהשבוע אין למדינת ישראל שום אינטרס לדאוג לרווחת העם הפלסטיני. לא צריך לעניין אותנו יותר המצב הכלכלי שלהם, יותר הידרדרות לטרור מזה כבר לא תהיה! הפסדנו במערכה על ליבו של העם הפלסטיני, הגיע הזמן לעצור הכל ולעשות חושבים.

לפני כמה שנים קראתי שאיש בכיר במשטרה אמר שהם קיבלו הנחייה מהממשלה לוותר לגנבי הרכב הפלסטינים ולא לרדוף אותם- ש"יהיה להם רכבים בעזה". ההנחייה הזו היתה צריכה מרוחה על כל עיתון בעולם בשביל שאנשים יבינו שמדינת ישראל עושה הרבה מאוד בשביל להקל על העם הפלסטיני. ההנחייה הזו, לעומת זאת, לא נרשמה בשום מקום אחר והעם הפלסטיני פשוט חשב שהוא מערים על משטרת הציונים וגונב לאויבי אללה את המכוניות.

איפה האינטרס שלנו להקל עליהם את גניבת המכוניות עכשיו? מה אכפת לנו אם אחוז האבטלה בעזה יגיע ל100%? שיחפשו את תמיכתם הכספית אצל האיראנים והסורים הרי המנהיגים שהם בחרו לעצמם מקושרים אליהם עם חבל טבור.

שלוש מחשבות על המצב

מחשבה ראשונה: שאלת הנוכחות של ילדי ישראל בני השמונה עשרה עד עשרים ואחת במחסומים תמיד העלתה בי תהיות. למה לכל הרוחות, בעצם, אנחנו נותנים לילדים לנהל מלחמה פסיכולוגית מתישה עם אוכלוסיה פלסטינית- שולחים אותם למחסומים וכובלים את ידיהם ורגליהם בעשרות צוים וחוקים על מנת להגן על האנושיות של האוכלוסיה הפלסטינית? התשובה תמיד היתה ברורה והיא הכילה טענות "מבוססות" כמו זו שרוב האוכלוסיה הפלסטינית בסך הכל רוצה לעבוד בישראל ולקבל טיפול רפואי, אין להם שום עניין בטרור אלא דווקא כמיהה לשלום אך אין להם כוח להרים את הראש, הם פוחדים.

באמת שיכולתי להבין את הטענה הזו ואף הסכמתי איתה בעבר אך החל מהשבוע ברור לנו שנבחרי הרשות עם טרור, השמדת ישראל עניינם ופלסטין השלמה זה כל מחשבתם. למה לעזאזל אנחנו עדיין ממשיכים לשחק עם האוכלוסיה הפלסטינית? עוני מגביר את הטרור, זה נכון, אבל עכשיו כאשר הטרור בשלטון מה לעזאזל אכפת לי אם הם עניים?- חסל סדר המחסומים וההבנה שלנו את האוכלוסיה הפלסטינית, החל מהשבוע אין לנו רשות שמנסה להילחם בטרור אלא יש לנו רשות טרוריסטית. למה אנחנו מרשים להם לעבוד פה בארץ?- בחרתם בדרך הטרור?- שהחמאס יספק לכם מקומות עבודה עכשיו, לנו אין יותר שום אינטרס לספק להם מקומות עבודה.

מחשבה שניה: לא עברה יממה מאז החמאס עלה לשלטון ברשות וכבר יותר מ50% מעם ישראל כבר מוכן לדבר איתם. ישראלים תמיד נכנעים ראשונים. אנחנו לא נלמד אף פעם שהבורות הפאנדמנטאלית וחוסר הרציונליות הם אלו שמחזיקים מדינות מאות שנים ולא תובנות אינטילגנטיות כמו "אנחנו חייבים לדבר עם מישהו". במלחמת הישרדות של מדינה הרציונליות מפנה את מקומה לעקשנות החייתית- הסתכלו על מפת העולם ותיווכחו.

מחשבה שלילית: מדינת ישראל לא מפסיקה את העברת כספיה לרשות. למרות שהפרוייקט הקודם שלנו, שנקרא אבו-מאזן, נכשל בעליל אנחנו עדיין מעוניינים להשקיע כסף ברשות הפלסטינית. אז מה אם עם הכסף הזה הרשות מתקצבת טרור?!- תוך 24 שעות מעליית החמאס לשלטון היה צריך להספיק את הסיוע, לבטל את אשרות הכניסה והעבודה ולמסות בצורה בלתי נסבלת את החשמל והמים. כדאי שהפלסטינים יקחו את עצמם בידיים ויפסיקו לחיות באשליה שבלי מדינת ישראל הם היו מסתדרים טוב יותר.

החמאס

קורה, פירשנו לא נכון את ההיתממות של ראשי הרשות הפלסטינית שלא עשו דבר וחצי דבר על מנת למנוע את הטרור. בנוסף גם ניסינו כמיטב יכולתינו לספר לעצמינו שהאוכלוסיה הפלסטינית לא מעודדת את הטרור, הם אזרחים חפים מפשע כולם שלא יכולים להרים את ראשם ולהגיד "לא" מחשש שהטרוריסטים, שהם אינם אלא מאפיה עם יותר נשק ועוד יותר כוח, יהרגו אותם.

מאתמול התנועה הזו שכביכול לא הרבה הסכימו איתה אבל פחדו להתנגד לה בפומבי קיבלה אחוז נכבד מאוד מהקולות הפלסטינים ועכישו באמת אפשר לספר בגלוי את מה שמדינת ישראל יודעת כבר הרבה זמן- אין לנו פרטנר בצד השני, לא רק ברמה ההנהגה אלא ברמת הרחוב. העם הפלסטיני לא פוחד להגיד לטרוריסטים "לא", הוא מעודד אותם ויודע להעריך את התוצאות של ארגון הטרור החזק ביותר שלו. הם יודעים שבכוח הם ישיגו יותר וגם אם לא זו הדרך שהם רוצים ללכת בה.

לכאורה בנקודה זו אפשר היה פשוט לומר "בסדר, אנחנו מדברים עם ההנהגה" זו הרי תמיד היתה, בלית ברירה, התפיסה המדינית של מדינת ישראל- אף אחד לא חושב שהירדנים והמצרים אוהבים אותנו אבל אנחנו יודעים שעם ההנהגה שלהם אפשר לעשות שלום אז אמנם אף אחד לא הולך לטייל בירדן ובמצריים אבל לפחות יש לנו הסכם שלום איתם. אותה נוסחה, מן הראוי, היתה צריכה להיעשות עם הפלסטינים אך העומד בראשם הוא חדל-אישים שלא מסוגל ללכת לשירותים ללא אישור של ארגוני הטרור וכך נקלענו למצב שפשוט אין לנו עם מי לדבר בצד השני.

המצב כיום ברור והתמונה חדה- בראש הראשות עומד ארגון החמאס שמסתתר מאחורי פרצופים אהודים יותר ואנגלית רהוטה יותר של הפתח', לרשות לא לקח הרבה זמן לפני שהם חזרו למנהיגות עריצית ועם המנהיגות הזו אנחנו נאלץ להידבר.

לחסל איראני ולנוח

מכיוון שיש אנשים שצופים מהבלוג הזה לעדכן בדברים המאוד חשובים שקורים בעולם כי הם לא טורחים לעשות זאת בעצמם ואף טסים לחו"ל ונהנים בזמן שכולנו פה סובלים (אני לא רוצה להזכיר שמות ולהעליל אבל זיו, זה מופנה אליך) אז אני אעדכן שממחר ולפחות עד הסופ"ש סביר להניח שיאשימו אותנו בזה:

http://news.walla.co.il/?w=//847775

דוגרי זה דבר אחד שאין לי שום בעיה שנהיה אשמים בו.

מדיניות חיסולים, כדאיות ומינכן

מדיניות, כל מדיניות, ובעיקר ביטחונית יכולה להיבחן בשני מישורים עיקריים. הראשון הוא היעילות של המדיניות הזו ולרוב הוא נבחן בעלייה או בירידת רמת הטרור כנגד ישראל כתוצאה מיישום המדיניות. המישור השני, המעט אבסטרקטי יותר, מכיל את הכדאיות מבחינה מוסרית ומדבר על האם זה "נכון" לפעיל מדיניות ביטחונית כזו או אחרת.

חיסול ראשי מדינה כמו יאסר ערפאת, למרות שכנראה שלא נעשה בפועל, אינו משהו יעיל על מנת להילחם בטרור אבל הוא בהחלט מתבקש (או כדאי מבחינה מוסרית). אין למישהו ספק שאם לא היו השלכות ביטחוניות לחיסולו של ערפאת היינו מחסלים אותו מזמן ולא היינו מחכים שהטרוריסט הזה ימות ממחלה אי שם בבית חולים בצרפת.

נושא החיסולים קיבל בעיתון הבוקר צד מאוד מעניין כאשר הוזכר שאבו-דאוד, האחראי על תכנון טבח הספורטאים במינכן, מעוניין לחזור לפלשטינה וביקש אישורים מכך מהרשות הפלסטינאית. האבסורדיות שהרוצח הזה עדיין מסתובב בחיים צורמת לכולנו ומראה לכולנו, אם באופן אינטואיטיבי ורגשי לחלוטין, את הכדאיות המוסרית שבחיסול. "עין תחת עין" הוא עדיין החוק הברור ביותר לכל בן אנוש, שלא מצריך הסבר ושנשמע ההגיוני ביותר.

היו זמנים שמדינת ישראל הפעילה רשת מחסלים משלה והסרט "מינכן" שיצא ביום חמישי אולי יזכיר זאת לישראלים. יזכיר להם תקופה שבה מדינת ישראל עוד היתה ערה לכך שהיא נלחמת על קיומה ולא בחלה בלהשתמש בטרור איפה שטרור התבקש ולא חששה מדעת קהל או תגובות נגד והפעילה את אותם בחורים מצויינים שהיא אימנה במשך כל השנים.

על יעילות החיסולים מבחינה ביטחונית אפשר להתווכח, בעיקר לאור העובדה שמבצע God's wrath נגמר בכמה אסונות אבל סדרת החיסולים הזו באה לציין תקופה שמדינת ישראל חשבה מהבטן, ולאור העובדה שהחשיבה האנליטית שלנו כיום לא מובילה אותנו לתוצאות טובות יותר, אולי מוטב שנחזור ולו במעט לחשוב מהבטן וניתן למשפחות השכול את אותה הרגשה שמדינת ישראל ניסתה לספק למשפחות נרצחי מינכן וההרגשה הזו היא שמדינת ישראל תעשה כל מה שידרש, לרבות חציית גבולות דיפלומטיים, על מנת לנקום את דמם של אזרחיה.

מדיניות החיסולים שהחזיר לחיים דיסקין אינה הדבר היעיל ביותר מבחינה בטחונית אבל הוא בהחלט מה שצריך לעשות מבחינה מוסרית לפחות עד שנמצא פתרון עם יעילות בטחונית גבוהה יותר.

הערה:

מוסריות אינה, על פי דעתי, מושג חובק עולם וחוצה גבולות אלא תחום למחוזות שאינם דווקא עוברים היכן שגבולות מכל סוג מוכר שהוא עוברים. קחו את זה בחשבון כאשר אתם נתקלים במילה הזו בטקסט.

לדבר עם האיראנים

איזה התבטאות אומללה של שר הביטחון מופז בכנס הרצליה, זו היתה. אחרי שבמשך כמה חודשים אנחנו עומדים גאים וחוטפים בשקט של אצילים וכבוד של עליונים את הגידופים וההשמצות של אחמדינג'אד שמגיעות, כמעט תמיד, עם הצעות נדל"ן באיזורים שונים של אירופה, אחרי כל כך הרבה נשאלת השאלה האם באמת היינו צריכים לרדת לרמה של שוכן העצים הזה ולפנות אליו ישירות?

לא משנה העובדה שלא הצענו לעמו לעבור מאיראן לאפגניסטן או שלא הכחשנו את כיבוש האיסלאם את איראן, משנה רק העובדה שכלל התייחסנו, בעזרת שר בכיר בממשלה, לנוכחות שלו במפה הפוליטית העולמית. לא היה צריך לפנות לעמו ולהציע להם להדיח אותו ולא היה צריך להפנות אותו לספרי ההיסטוריה לבדוק מה קרה לצוררים לפניו (למקרה שמופז לא הבין, ספרי ההיסטוריה שהוא מסתכל בהם אינם מכילים את אותה אינפורמציה ששלנו מכילים) וגם לא היה צריך לגנות את אסד בפומבי.

לא צריך להתייחס לראשי מדינות טרור, ההתייחסות היחידה שהם צריכים לקבל ממדינה כמו ישראל היא במישור צבאי, בתגובה לפעולה חבלנית זו או אחרת, כל שיח דו צדדי חסר אוזניים שלנו עם ראשי המדינות שלהם אין בו טעם.

משה כחלון?

מה מהבאים הוא משה כחלון:

1. פנצ'ר מאכר

2. מקום שלישי ברשימת הליכוד לכנסת.

3. מתקין רדיוטייפים.

4. מהשבוע אחד האנשים החזקים בפוליטיקה הישראלית.

5. כל התשובות הנכונות.

לאן התדרדרנו?!