אני כל הזמן מקשיבה לבן קוולר, ושורה אחת שלו מקסימה אותי עד בלי די:
The butterflies are passive aggressive and put their problems on the shelf but they're beautiful
להגיד על פרפרים שהם פאסיב-אגרסיב - זה פשוט מדהים ומקסים אותי. מאוד מקורי. וזה באמת מתוך שיר שנקרא In Other Words :).
ומשהו שאני כותבת עכשיו (כנראה עדיין טיוטה):
X מסמן את המקום
שבו הייתה האהבה לכאב
ומתחולל שם שדה מגנטי מוזר
משיכה ודחייה
וחברה טובה, אם יש כזאת בנמצא,
תאחז ביד ותאמר: לשָם? מה פתאום?
כבר שכחת?
