למשל

יומולדת שמח לישראבלוג!

אני היום עברתי דירה ואני שמחה אך רצוצה. ומצאתי שיר יפה כל כך, ואווירא דמודיעין רווי אינטרנט, אז לא התאפקתי מלשתף. מתוך הספר "לשכוח ראשונה", טל ניצן.

עוד מאוצרות האריזה

ובעודי אורזת מכתבים ישנים אני רואה פקס שדהה כמעט לגמרי, מחברי המחזאי הבריטי רון הארט, זיכרונו לברכה, שמאשר הגעה לחתונתנו באוגוסט 98. מיד הקלדתי אותו (האותיות הגדולות לא בכוונה, המחשב התאנה לי פתאום).

איזה כיף היה עם רון.

CHASSANAFAX

Each day we await the postman's knock

And run downstairs, undo the lock.

and ask: have you brought it? the invite? Please, please say

is it yes or no? oh lackaday!

for still the postman shakes his head

"I'm sorry, not this time," he says.

until this morning – the door goes rat-a-tat!

the postman smiles – so does the cat!

he says: "i've brought you something very nice

you're being lured to paradise!"

Oh paradise! can we say no?

Of course not!

without a doubt, we have to go!

yes, 10^th of august yom sheynee

at eight-o'clock; there we will be

so dearest hezi, dearest lee

thank you.

and fond love from carmel and me

xxxxxx

ron

בסימן קריאה על מרגריט דיראס

ואני קוטעת את רצף שירי הנעורים כדי להודיע הודעה :)

התוכנית "בסימן קריאה" ברשת א', שבה התראיינתי על "מחברות המלחמה" של מרגריט דיראס, תשודר בשידור חוזר היום בארבע אחה"צ (ברשת א', כאמור). זו תוכנית של 50 דקות שבה שוחחנו מאיה מיכאלי, עורכת התוכנית, ואני על הספר ועל מרגריט דיראס בכלל, והיה מאוד כיף ומעניין (הבו לי תוכנית רדיו, ומהר).

וגם זכיתי שם לבחור ולקרוא את הקטע האהוב עליי מהספר, והריהו:

ואני חששתי שמאוחר מדי בשביל מה-שלא-יהיה, אפילו בשביל הילד הזה. ואז נזכרתי בערב ההוא בין פּיזָה לפירֶנצֶה, בערב ההוא ובחופשה שלנו בבּוֹקָה-די-מאגרָה, מכיוון ששם, בשמש, בזהרורי האור של החוף, מול הים, בעיצומו של חודש אוגוסט, תחושת המוות התפוגגה בתוכי לראשונה בחיי. ממש כאילו אותה התאיידות איטית של רעיון המוות, המעיב תמיד על חיי, חדלה פתאום בתוך האור ההוא ובתוך הצבעים הללו והותירה אותי חופשייה. או אז הרגשתי תחת עורי הלוהט את הרטט הצונן של דמי ושל איברי הפנימיים, הרגשתי זאת בעליל, מכיוון שיצאתי מן המים ונעמדתי בשמש, ובה בעת שחשתי רעננות גדולה בגלל הרחצה, הרגשתי את הצינה מבצבצת בבתי שחיי במין אגלי זיעה קלים מאוד, הרגשתי את גופי צונן מן הרחצה, מוגן היטב על-ידי עורי, לא היה לי חם אף כי העור להט. אגלי זיעה החלו להיקוות בין השערות שבבתי שחיי, ובתחתית הצלעות, בשקערורית שעדיין רטטה מן הרחצה (כשהסתכלתי ראיתי את הלמות לבי על עור הבטן) היתה תחושת רעב. חיי היו אז ברורים כל כך, מוגדרים היטב כל כך, שם, כורעת תחת להט השמש ועם זאת נלחמת, ותובעת וממשיכה, עד שרעיון המוות נעשה קביל, מכיוון שהיה למציאות בלתי נמנעת ממש כמוני. ואז אמרתי לעצמי שכל עוד אוכל לחיות רגעים שכאלה, ולחוש את עצמי בעוצמה שכזאת, באור שכזה, אוכל להזדקן בשמחה.

ועוד שיר, מגיל צעיר עוד יותר, ויש בו שמים רכים וירח!

מבית הקפה נשקף העמק,

ירושלים האמיתית,

הכאב.

השמים רכים וסבלניים כלפיי,

קשובים לסיפור שלי:

אור פנס, כנסייה, חדר מלא אנשים

(סיפרת בדיחה. צחקו כולם וחשבו:

כמה הוא מוצלח. אני לא צחקתי.)

משקע הקפה הותיר דכדוך

הידידים סביב השולחן

אינם יודעים שהשבוע חייתי ומַתּי.

אני מציצה בשעון ומנסה לנחש

היכן אתה עכשיו. לעולם לא אדע

על מה אתה חושב.

בהיוותרי לבד איני בוכה.

הירח עוקב אחריי.

ודאי הוא מרגל, לשירותך.

11.8.89

שיר דו-לשוני מגיל 16 :)

שיר אהבה כמעט מדויק

אני דו מיני תלת ממדי דו לאומי דו פרצופי

אני מאהב מאכזב מתקרב מתלהב מתגנב,

נפתח נחרך נלקח

שומר על ריחוקי על מיקומי העדין בסבך המוסר.

אני שמאלן פייסן רברבן חנפן אני שחקן.

אני כחול עיניים יפהפה מפתה רפה מביא מרפא,

אני דקדנטי מושחת מעוות רקוב ואהוב.

ואני תמים מדהים נאיבי פאסיבי

כמעט בנאלי בהחלט לא נורמלי

גבר טוטאלי.

19.3.91

I'm transsexual three dimensional double national two faced.

I'm a lover to discover, excited, insighted, uninvited

Being taken, awaken, shaken

With insistance keeping my safe distance my place in the tangle of morality.

I'm a leftwing creator, a high brow selector, I'm an actor.

I'm a blue eyed seductor a sexual instructor,

Beautiful undutiful neglecting repelling twisted and beloved.

And I am innocent reminiscent, naïve, passive,

Almost moral, certainly abnormal

A total zero, a romantic hero