יש סביבי נוף מרהיב, אדמה פורייה, שמש, חום.
אני בעמדה, מתבוננת הכי רחוק שאני יכולה.
שואלת את עצמי על המשמעות של מה שאני עושה.
חושבת על המדינה שלי, על המשפחה שלי, על העבר שלי.
מתחברת.
כשיש שלוש שעות פנויות, בהן מצופה ממך רק לשבת ולבהות, המחשבות מציפות.
שבוע לא פשוט עובר עלינו,
עלינו זאת אומרת עמי ואני.
נלחמנו בדם על האדמה הזו,
האדמה הזו עליה יושבים אנשים משלנו,
ללא רשות, ללא חוק.
תפקידי השבוע הוא לגונן על האנשים האלה.
שואלת את עצמי אם אני מסכימה עם המצב.
תוהה איך היה צריך להיות, ומה צריך לעשות כדי שזה יקרה.
התשובות שלי הן רבות, והן בצורת ערכים.
כבוד, לאדם שמולי ולאדם שלצידי.
הבנה.
אהבה.
ציונות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
