אני מרשה לעצמי להעתיק פה חלק מהודעה ששייכת לאירוח שהיה בפורום "הריון ולידה" בנענע, לאחר שידור הפרק של "אמא יקרה לי" בשבוע שעבר:
"רק נשים שחוו כישלונות כ``כ רבים יכולות להזדהות עם לילי הגיבורה בסרט שאומרת תשפט ``אלוהים, לך תחפש ת`חברים שלך``... זר לא יבין זאת... לאחר התוכנית קיבלתי אין ספור טלפונים מחברים ובני משפחה שקולם רעד וכולם אמרו את אותו הדבר:``סליחה שלא ידענו...`` לרוב האנשים אין מושג מהם הטיפולים, איזו כוחות נפש נדרשים וכמה כאב, סבל, צער ואכזבות יש בתהליך הזה. מהבחינה הזו כל הכבוד ליוצרי התוכנית שנגעו ברגישות באחד הנושאים הנחשבים כטאבו בעולם המודרני והמתקדם."
אני גם קיבלתי מעט תגובות בנושא, הבוסית שלי אמרה שראתה את הפרק ולא הפסיקה לחשוב עליי, חמותי אמרה שהיא הקליטה ועוד לא ראתה (אני לא יודעת אם היא ראתה אח"כ), ואמא שלי דיברה איתי פעמיים אחרי בלי לומר כלום, בסוף שאלתי אותה ישירות, התגובה שלה היתה "אני מכירה את הסיפורים האלה".
לא יודעת מי פה ראה (מהתגובות בפוסט הקודם אני מבינה שהרוב לא, בנענע יש חלקים מתוך הפרק למי שמעוניין), הפרק היה קצת מאכזב מהצד שלי כי הוא לא הציג אפילו חצי מהקשיים, אבל הוא גם היה מרגש עד דמעות, כל מי ששמעתי מגיבה עליו אמרה שהוא ריגש אותה, לאמא שלי הוא כנראה לא דגדג כלום.
32 שנים וחצי ואני עדיין מצפה לקבל מאמא שלי את הדבר האחד שהיא בחיים לא תהיה מסוגלת - אמפתיה לקשיי שלי.