חצי

חצי מהזמן עבר.

שבוע בדיוק מאז ההחזרה.

שבוע בדיוק עד לבטא.

אם זה יהיה שלילי, אפשר יהיה לספר מייד לכולם.

אם זה יהיה חיובי, כדאי לחכות ולראות שיש הכפלות, שזה לא רק כימי, חלילה.

אם יהיו הכפלות סביר להניח שאני אספר להורים שלי ושלו, מקווה שלא לכל העולם.

אם לא יהיו הכפלות אז זה כמו שלילי, אז אפשר לספר.

מקווה שלכל העולם לא אספר עד שיהיה דופק.

אם חלילה יהיה הריון אבל לא דופק אני בטח אספר לכמה חברות כי ארצה תמיכה.

מאמינה ומקווה שהאושר יהיה כ"כ מהמם שלא יהיה לי הרצון לדבר, בדיוק כמו אז כשהחלטנו להתחתן והדבר האחרון שרצינו היה לשתף מישהו בהחלטה, להפוך אותה מאינטימית בינינו למשהו ידוע לכל.

מכינה מראש שמות של כמה חברות שאם ארצה לספר למישהי מייד עם התוצאות - יהיה לי למי, בלי להרגיש רע ש"נכנעתי" לצורך לספר, תהיה לי אפילו האופציה לבחור.

באופן מפתיע השבוע הראשון עבר לי די מהר, אולי כי בחצי ממנו הייתי עסוקה בלהתאושש.

עוד שבוע למאנייק.

ואולי (הלוואי) יותר, אם זה חיובי אז זה יותר, כי כאמור צריך הכפלות ואח"כ בטא.