הריון כימי

כלומר היתה בטא, לא מאוד גבוהה אבל גם מדדנו לפני הזמן

והיא ירדה.

זה נקרא הריון כימי, הריון שכל ההתבטאות שלו היתה בערכים "כימיים" בדם.

הריון שלא הגיע בכלל לשלב של לפתח שק הריון.

גם מוקפאים אין מהסבב הזה.

איכשהו נצטרך למצוא כוחות להתחיל מחדש, לא ברור איך.

אני יודעת שלא נכון לחשוב על זה עכשיו, אבל המטרה היא ילד, ולכן עם הכשלון (הפעם, לא תמיד) אני מייד תוהה מאיפה יהיו הכוחות לעוד פעם, לעוד סבב, לעוד סבל, בשביל להשיג את המטרה שבשבילה כבר סבלתי כל כך הרבה.

איפה הימים היפים בהם כל מה שהפריע לי היה העצירות?

שלום

לא כתבתי כי לא הייתי

בדיוק בהחלפה בין יום שלישי לרביעי נחתתי לי במיון עם גירוי יתר קל-בינוני שלמחרת כבר הוכרז בינוני.

עם שחלות מוגדלות (8.5*6.5) ונוזלים סביבן, וגם בבטן העליונה ובעוד מקומות.

עם מתן שתן מועט מידי לכמויות השתיה.

אושפזתי, קיבלתי בעיקר טיפול בנוזלים (לא עירוי אלא שתיית 2-2.5 ליטר מים + 1 ליטר של מים מלאים במלחים), מעקב אחרי כמויות השתן (תענוג מפוקפק ביותר, להשתין רק לתוך כלי מידה ולרשום כל הזמן), מעקב יומיומי אחרי תוצאות הדם (הרגו לי את הוריד היחיד שנותן דם), שלוש פעמים ביום לחץ דם ודופק וחמצן בדם, וזריקה לדילול הדם "רק ליתר ביטחון" כל לילה, והחלק הכי הזוי - כל בוקר אחרי הפיפי של הבוקר ולפני אכילה או שתיה נשקלתי וגם מדדו לי את היקף הבטן!

אתמול נשלחתי הביתה, עם רוב מטופלי בית החולים "ברזילי" עקב המצב הבטחוני (תענוג, אה?) האמת שכמה שעות לפני כן אמרו לי שאם ביום ראשון כל המדדים יהיו טובים אשלח הביתה כך שהקדמתי רק ביממה...

הבוקר הייתי לביקורת, לקחו דם, עשו שוב US (שהראה שכמויות הנוזלים ירדו משמעותית), קיבלתי הוראה להמשיך למדוד בבית שתן ומשקל והיקף בטן וכמה אני שותה ולהמשיך לשתות את המים-המגעילים-עם-המלחים הידועים בשם "הידרן" (למי שיש ילדים - מדובר במשהו מקביל ל"מינרלי" ותעשו לילדים שלכם טובה ותנו להם הידרן אם אפשר, הטעם של המינרלי מזעזע ברמות שלא ייאמנו).

ביום רביעי עוד ביקורת, לפני כן ביום שלישי עוד בדיקת דם (לא ברור לי מאיפה ייקחו בכלל...)

אז אני פה

לפי בדיקות הדם (נכון לאתמול) והUS (נכון להיום) יצאתי מכלל סכנה

הריון? עוד לא ברור אם בכלל יש....

אספתי כמה סטטיטיקות ופירורי מידע

"בדרך כלל מקובל כיום, אצל זוגות עם זרע תקין וצילום רחם תקין, לבצע שלוש נסיונות עם איקקלומין והזרעה (בהם כרבע מהנשים יהרו), ועוד שלוש נסיונות עם זריקות והזרעה (בהם כמעט חצי מהנשים יהרו), בטרם עוברים לIVF."

פרופ' זיידמן באירוח פורומי.

"המחקרים שאני מכיר מורים שהשילוב של טיפול עם זריקות והזרעות יעיל באופן משמעותי יותר מטיפול עם זריקות בלבד, גם אצל זוגות אצלם בדיקות הזרע תקינות לחלוטין. יש בכך הגיון, מאחר ורק הזרעה מבטיחה שכמות משמעותית של הזרע אכן תגיע לחלל הרחם."

אותו מקור.

"כמו בטבע, בחלק מהילדים מוצאים בעיות כרומוזומליות, אותן ניתן כמובן לאבחן באופן מדויק בדיקור מי שפיר. מחקרים עד כה מורים שלאחר טיפולים עם ICSI יש מעט יותר בעיות בכרומוזומי המין, אך לא נמצא קשר עם טריזומיה 21 (דאון). מרבית המומחים סבורים שהבעיה אינה עם פעולת הICSI עצמה, אלא נובעת מהשימוש בזרע בעל ספירה נמוכה מאוד, שבאופן טבעי לא היה מאפשר כלל השגת הריון. ביחס לבעיות התפתחותיות, עד כה תוצאות של עבודות מחקר ארוכות טווח (ולהזכירכם, השנה אנחנו חוגגים 30 שנה לטיפולי IVF), מורות שהילדים, שכנראה זוכים בדרך כלל לתשומת לב מיוחדת, דווקא מוצלחים יותר מהממוצע, ולא נמצא שיש סיכון יתר לPDD או בעיות התפתחותיות אחרות לאחר טיפולי IVF."

שוב אותו מקור.

"לצערי דבק ביולוגי הוכח כבלתי יעיל."

כנ"ל

"לצערי מעולם לא בוצע מחקר אקראי שבודק האם יש ערך כלשהו למיון בשיטת ברטוב, ועל כן מקובל לראות בשיטה זו עדיין שיטה נסיונית ולא מוכחת. עם זאת, מאחר ומושגים אצלך הפריות, סביר להניח שאיכות הזרע אינה הבעיה המרכזית אצלכם."

עוד כנ"ל

"אחוז אחד מכלל הלידות הוא לידות של תאומים, וכשני ‏אחוזים מכלל הילודים הם תאומים" "שכיחותם של תאומים בלתי זהים משתנה באזורי עולם ‏השונים, ותלויה בגורמים אחדים:‏ ‏1. תורשה - הסיכוי לתאומים עולה במקרים שלקרובים ‏מדרגה ראשונה של האם יש תאומים. לאם עם תאומים ‏בהריון קודם יש סיכוי גבוה פי שניים(!) ללידת תאומים ‏בהריון נוסף. לעומת זאת, ההיסטוריה המשפחתית של ‏האב אינה תורמת לשכיחות היווצרותם של תאומים.‏ ‏2. גזע האם - משפיע על שכיחות התאומים. השכיחות ‏הגבוהה ביותר היא בקרב שחורים (10-40 ל1000- לידות), ‏נמוכה יותר בקרב לבנים (7-10 ל1000- לידות) והנמוכה ‏ביותר בקרב הגזע האסייתי (3 ל1000- לידות).‏ ‏3. גיל האם - השכיחות עולה בקרב יולדות מעל גיל 35.‏ ‏4 משקל האם - נשים שמנות הן בעלות סיכוי גבוה יותר ‏ללידת תאומים.‏ ‏5. שימוש בתרופות להשראת ביוץ במסגרת טיפולי פריון ‏לאם - הסיכוי להריון תאומים עולה עד ל-10% לאחר ‏שימוש באיקקלומין, ועד ל-30% מכלל ההריונות לאחר השראת ביוץ באמצעות פרגונל ‏ודומיו.‏" וגם כאן: http://www.twins.org.il/apage/4342.php "מאחר והאיקקלומין גורם למספר זקיקים מוגדל להגיע לביוץ, קיים סיכון של כ- 10% להריון מרובה עוברים, כמעט תמיד תאומים. " "הזריקות להשראת ביוץ גורמות למספר ביציות להגיע לבשלות ולבייץ בו זמנית. בהתאם הסיכון להריון מרובי עוברים, בעיקר תאומים, מגיע לכ- 20%."

סתם למי שמתעניין...