מחר היסטרוסקופיה

אין לי כוח או חשק למצוא לכם לינק אז תסתפקו בהסברים שלי.

במהלך ההיסטרוסקופיה (שפירושה המילולי הוא מבט על הרחם או משהו שכזה) ראשית "מנפחים" את הרחם עם גז או עם נוזל (אותו נוזל של אינפוזיות, מים וקצת מלחים) וזאת משום שהרחם הוא כמו אגרוף קמוץ, כשכל דפנותיו צמודות ויש להחדיר משהו כדי להפרידן.

לאחר מכן מכניסים (דרך הנרתיק, אלא מה?) צינורית גמישה ובה מצלמה, קוטרה קטן לרוב, ועם המצלמה רואים את פנים הרחם, האם הוא חלק ותקין או שיש בו דברים המפריעים ליכולת העוברים להשתרש.

כל הנ"ל מדבר על היסטרוסקופיה אבחנתית, כזו שבודקת האם יש בעיות.

מעבר לכך ישנה היסטרוסקופיה ניתוחית הנעשית בהרדמה מלאה (יש העושים גם את האבחנתית בהרדמה, אין לי מושג מה יעשו לי, אמרו לי לבוא בצום אבל אמרו שזה לא בהכרח יהיה בהרדמה), אז הצינורית הנכנסת רחבה יותר ומכילה מלבד המצלמה גם כלי ניתוח זעירים באמצעותם מתקנים את הדורש תיקון.

מתי נעשית היסטרוסקופיה?

לרוב במקרים של אי-פריון כאשר חושדים שיש משהו המפריע להשתרשות, חשד כזה נוצר במקרים הבאים:

1. כאשר בUS או בצילום רחם מתגלית בעיה במראה הרחם.

2. כשאין כניסה נוספת לאחר הפלה ישנו חשש שההפלה פגמה במצב הרחם.

3. לאחר X כשלונות (המספר משתנה מרופא לרופא ומיחידה ליחידה) בהזרעות או בהפריות.

4. יש מקומות שם נשלחים להיסטרוסקופיה כחלק מהבירור הראשוני.

הבנתי שיש מקרים נוספים כמו דימום בלתי פוסק שלא בתקופת המחזור ואולי גם מקרים אחרים, באמת שלא התעמקתי.

אז מחר...

אני קצת חוששת, שיכאב כמו בצילום רחם

אני קצת חוששת, כי אמרו לי שלבעלות רחם אחורי זה יותר כואב (נחשו מה יש לי...)

אני קצת חוששת, אם יתנו לי אופציה של הרדמה ברור שאלך עליה

אבל לפחות מחר אהיה אחרי זה, עוד סיוט שאשאיר מאחוריי ואדע שיכולתי גם לו!

הבירוקרטיה מציפה אותי

השלבים הבאים ברורים לי.

1. לקבל הפניה לקבוע תור ולבצע היסטרוסקופיה.

(אנסה בהזדמנות למצוא לינק שמסביר על הבדיקה בקצרה אספר שממלאים את הרחם בגז או בנוזל ואז מחדירים מצלמה ורואים על המסך בו-זמנית איך הרחם נמצא, בדיקה זו מוודאת שאין ברחם דברים המפריעים להשתרשות העובר)

2. להשיג אישור לסבבים נוספים (מכיוון שאני שייכת לכללית ובית החולים הקרוב אליי הוא ממשלתי אושרו לי בתחילה שלושה סבבים בלבד, עכשיו מסתבר שצריך לעבור שוב את הועדה על מנת לקבל אישור לעוד סבבים בבית החולים, בפעם שעברה לקח לאישור שבוע להינתן ועוד שבועיים להגיע אליי!!! במכבי, לשם השוואה, זה לוקח שעתיים, אבל נסיבות שונות גורמות לכך שאני לא יכולה באמת לעבור קופה - ככה זה כשגרים במקום קנטנטן ויש בו מרפאה אחת בלבד, נשאר לי רק לקוות שהפעם, למרות החגים, האישור יגיע מהר יותר), לקבוע תור לקביעת פרוטוקול אצל הפרופסור, ראש היחידה בה אני מטופלת ולהתחיל סבב.

אני רוצה פרוטוקול מהפרופסור כי הוא אמר שיש מה לעשות ברמת הפרוטוקול כדי להימנע מהזקיקים הריקים שלי.

לו זה היה תלוי בי הייתי מתחילה מייד בסוף החגים, הזמן המינימלי בערך שניתן להתחיל בו.

אני תוהה אם לקבוע כבר תור ולקוות שיהיה לי אישור עד אז...

אני גם מקווה שאצליח להשיג תור מהיר לרופא הנשים (מומחה הפוריות) שלי כדי להשיג הפניה להיסטרו' כי התורים הרגילים היו לעוד חודש (!) ורק בראשון בצהריים אפשר לדבר עם המזכירה ולנסות לקבוע תור יותר דחוף.

היסטרו' עושים בין סיום המחזור לביוץ, או מונעים הריון עד לבדיקה מכיוון שאסור לבצעה בהריון, מכאן החשיבות לקבל הפניה ולקבוע תור דחוף להיסטרו'.

הביקור אצל ד"ר רבל, מומחה הפוליצסטיות

שצעק עליי שאני לא פוליציסטית, יש לי שחלות פוליציסטיות ולא צריך להזדהות עד כדי כך...

לא היה לי אפילו US אבל הוא אמר שהוא לא צריך אחד כדי לדעת בוודאות שאני פוליציסטית. הוא מודאג מהכולסטרול שלי (בבדיקות האחרונות 224, הכי נמוך שהיה לי אי פעם!) והזכיר ברבע משפט את הסכנות העתידיות של הפוליציסטיות (סכרת, מחלות לב, שומנים בדם וכדומה, ידעתי על הכל). שאלתי אותו אם להגדיל את מינון הגלוקומין (מאחד ביום לשניים כי הרבה פוליצסטיות מספרות באינטרנט שנתנו להן שניים ביום) והוא אמר לי להפסיק לגמרי לקחת כי אין בזה טעם, הוא אמר "בIVF בשנת 2008 אין סיבה שתמשיכי לקחת" אז שאלתי "וזה עוזר להרזיה או שזו אשליה עצמית?" והוא ענה תשובה מאוד מוזרה "זה מפחית תאבון כי זה עושה בחילה", לי זה לא עושה בחילה כלל אבל אני כן לוקחת ומרגישה שבזכות זה הדיאטות מצליחות לי, ועכשיו אני לא יודעת אם להמשיך או להפסיק (מפחדת להפסיק ולראות שאני לא מצליחה לרזות, לפי מה שהוא אמר אני חייבת להיות 9 קילו פחות כדי שאצליח). הוא אמר לעשות היסטרוסקופיה (אמר שאחרי שני כשלונות IVF הוא שולח לבדיקה הזו), להרזות, לעשות ספורט (יש לי דלקת בגיד בכף הרגל וזה התירוץ שלי לאי עשיית ספורט אבל אני מודעת לכך שזו באמת בעיה), להגביר מינון של פיורגון בסבב הבא (להכפיל ממה שלקחתי בסבב האחרון) ולבייץ לא עם אוביטרל אלא עם דקא. הוא מדבר על להתחיל במינון של 200! (בפעם האחרונה התחלנו ב100) וזה מאוד מלחיץ כי כבר היו לי שני ביוצים מוקדמים וגם סבב מבוטל מתגובת יתר, כמו הרופא שלי גם הוא לא מתרגש מהסיכונים האלה... בטח, זה לא הגוף שלהם והתקוות שלהם שיתנפצו, הוא אומר להוסיף צטרוטייד ביום ה6 לסטימולציה (למרות שבעיניו גם בזקיק מוביל 14 זה בסדר) אבל כבר בייצתי בעבר במינון פחות בהרבה ביום ה2 לסטימולציה (בפעם הראשונה) ובזקיק 13 (בפעם השניה) וזה עוד אחד מאותם הדברים שאם קרו לך כבר הם מעלים את הסיכון (כלומר בקבוצת הסיכון לביוץ מוקדם נמצאות נשים שכבר בייצו מוקדם). האמת שמאז הכשלון האחרון לא חזרתי ליחידה בה אני מטופלת, אני אזמין תור לתחילת אוגוסט ואז אשמע קודם כל איזה מההמלצות שלהם תואמות את שלו, ורק אח"כ אשאל על הדברים שהוא הציע. בעבר שקלתי 68 (אחרי דיאטה) וזה לא עזר להצלחה בכלל... הוא מדבר על 64, אני אשתדל אבל זה עלול לקחת זמן ואין לי מספיק זמן, דיאטה עד 64 יכולה לקחת חצי שנה כמו כלום כי עכשיו אני 73, ואין לי חצי שנה לבזבז על דיאטה בלבד. שאלתי אותו על בדיקות של הומוציסטיאין (בטח כתבתי לא נכון) והוא אמר שבקופה יכולים לשלוח אותי לזה ושרצוי לבדוק. הוא אמר שהזקיקים הריקים בשאיבה האחרונה (10 זקיקים, 3 ביציות) יכולים להיות קשורים לפוליציסטיות, אבל לא הרחיב בנושא. בעקרון די התאכזבתי, כי לא היה לו משהו משמעותי לומר (על המשקל שמעתי כבר בפגישה הראשונה שלי עם רופא הפוריות לפני שלוש שנים בול, והמינונים של הפיורגון היו נמוכים מתוך בחירה שלי ולא של הרופאים), חשבתי שהוא ישלח אותי לאבחנה המבדלת של CAH ויתן לי גם בדיקות להומוציסטיאין אבל הוא לא הזכיר בכלל את CAH ושלח אותי לעשות את השניות בקופה. הוא אמר שאני אהיה אמא, שזו באמת בעיה קלה, הוא לא סופר בכלל את כל מה שעברתי עד ההפריות ומבחינתו שני כשלונות בהפריות (במיוחד שכל פעם היה רק עובר אחד) זה לא רציני, לא סיבה לחפש תשובה אחרת. מצד שני כן קיבלתי חיזוק לדרך שהיחידה שלי עובדת בה, וזה גם חשוב, לשמוע מרופא שונה לגמרי שהוא היה נוקט באותם האמצעים (הוא אמר "אם היית אומרת לי שעשית פרוטוקולים ארוכים הייתי מפנה אותך לקצרים אבל מכיוון שעשית קצרים פשוט תעלי מינון"), זה מעודד שאני בטוח בידיים הנכונות. בקיצור, היה שווה קפיצה (ושעה וחצי המתנה לתור) אבל לא שווה לחזור אליו, לפחות לא לי.