גם אני חשבתי, ובא השבוע האחרון להוכיח לי שיש מטורף מזה.
חמותי אושפזה בשבת האחרונה, ליתר דיוק בלילה שבין שישי לשבת, יותר קרוב לבוקר מאשר ללילה.
היא השתחררה אתמול בשתיים.
מה שאומר שכל יום השבוע הייתי אצלה כמה שעות, את הבית ראיתי בעיקר לשעה אחת לפני השינה.
אתמול כבר נפלתי לגמרי, בשש וחצי בערב נכנסתי למיטה לנוח קצת, יצאתי ממנה בשש וחצי בבוקר (וגם זה בגלל ההשכמה, אם לא הייתי עובדת היום לא הייתי קמה כ"כ מוקדם), באמצע בעלי העיר אותי עם ארוחת ערב חלקית שאכלתי במיטה וחזרתי לישון אחריה.
השבוע שלי עוד לא נגמר, יש לי עוד לעשות כלים ואוכל לשבת ולשטוף את העבודה ואת הבית.
ושבוע הבא גם מסתמן כעמוס ביותר....
אפשר כבר די?!?