איפה הימים היפים בהם כל מה שהפריע לי היה העצירות?

שלום

לא כתבתי כי לא הייתי

בדיוק בהחלפה בין יום שלישי לרביעי נחתתי לי במיון עם גירוי יתר קל-בינוני שלמחרת כבר הוכרז בינוני.

עם שחלות מוגדלות (8.5*6.5) ונוזלים סביבן, וגם בבטן העליונה ובעוד מקומות.

עם מתן שתן מועט מידי לכמויות השתיה.

אושפזתי, קיבלתי בעיקר טיפול בנוזלים (לא עירוי אלא שתיית 2-2.5 ליטר מים + 1 ליטר של מים מלאים במלחים), מעקב אחרי כמויות השתן (תענוג מפוקפק ביותר, להשתין רק לתוך כלי מידה ולרשום כל הזמן), מעקב יומיומי אחרי תוצאות הדם (הרגו לי את הוריד היחיד שנותן דם), שלוש פעמים ביום לחץ דם ודופק וחמצן בדם, וזריקה לדילול הדם "רק ליתר ביטחון" כל לילה, והחלק הכי הזוי - כל בוקר אחרי הפיפי של הבוקר ולפני אכילה או שתיה נשקלתי וגם מדדו לי את היקף הבטן!

אתמול נשלחתי הביתה, עם רוב מטופלי בית החולים "ברזילי" עקב המצב הבטחוני (תענוג, אה?) האמת שכמה שעות לפני כן אמרו לי שאם ביום ראשון כל המדדים יהיו טובים אשלח הביתה כך שהקדמתי רק ביממה...

הבוקר הייתי לביקורת, לקחו דם, עשו שוב US (שהראה שכמויות הנוזלים ירדו משמעותית), קיבלתי הוראה להמשיך למדוד בבית שתן ומשקל והיקף בטן וכמה אני שותה ולהמשיך לשתות את המים-המגעילים-עם-המלחים הידועים בשם "הידרן" (למי שיש ילדים - מדובר במשהו מקביל ל"מינרלי" ותעשו לילדים שלכם טובה ותנו להם הידרן אם אפשר, הטעם של המינרלי מזעזע ברמות שלא ייאמנו).

ביום רביעי עוד ביקורת, לפני כן ביום שלישי עוד בדיקת דם (לא ברור לי מאיפה ייקחו בכלל...)

אז אני פה

לפי בדיקות הדם (נכון לאתמול) והUS (נכון להיום) יצאתי מכלל סכנה

הריון? עוד לא ברור אם בכלל יש....