ניסיתי לצלם לכם אך לשווא

תאלצו לסמוך על המילה שלי.

היד הימנית שלי נראית כמו של נרקומן

כלומר, יש לי ארבעה חורים, שניים מהם צמודים אחד לשני ומוקפים בשטף דם גועלי

אחד לא מאוד רחוק מהזוג ואחד באזור אחר לגמרי.

כן, כן, לקח לאחיות היום ארבעה דקירות שכל אחת כללה לא מעט חטטנות ובסוף הצליחו לקחת לי דם, אחרי שכבר התחלתי לבכות.

כשהבאתי את המבחנה המלאה, מותשת וחצי בוכה, האחות הראשונה שדקרה אותי (מותק אמיתית) חיבקה אותי שארגע מה שגרם לי להתייפח פי כמה, היא אפילו זכרה את שמי (קצת עצוב, תודו, שמכירים אותי כ"כ טוב שם... זה לא איזה מרפאה קטנה ביתית, ממש לא), היא הכניסה אותי לחדר האחיות והכינה לי תה רותח וכולן התחילו לכרכר סביבי, האחיות, עובדת הניקיון, המזכירה של אגף הנשים (שגם ידעה את שמי, בחורה פופולרית שכמותי), בסוף נרגעתי ונסעתי, איחרתי לעבודה בדיוק בשעתיים (אם כי הודעתי לבוסית מראש שאאחר).

אחרי העבודה היו לי 25 דקות בבית להתארגן ונסעתי שוב למרפאה, את הבעל פגשתי שם ונכנסנו ביחד לרופא.

למעשה רק כשהגענו ראינו את הרופא שהלך להכין לעצמו כוס קפה ואיך שהוא ראה אותי הוא אמר "איזה יופי שעכשיו את לא בוכה", אתם קולטים את גודל הפאדיחה? כל המרפאה יודעת שבכיתי הבוקר...

זוכרים את הפוסט הקודם עם ה9 מ"מ? אז בשני ובשלישי היה לי דימום שהוא בהחלט מחזור אבל גם בהחלט לא רציני, משלישי בלילה אין כלום, או ליתר דיוק זה כמו מה שהיה בשבת, לא משהו שמצריך אפילו לשים פד.

אז הרופא מסתכל לו בא"ס ואומר שהרירית ירדה ל3 כלומר זהו, היה מחזור.

אני לא הצלחתי להבין לאיפה נעלמו כל ה9, הם בהחלט לא יצאו החוצה בצורה הרגילה והרופא האדיש אך הכפרה שלי אמר שככה זה פוליציסטיות ושאין מה להתרגש.

הכי חשוב ומעמיד את כל השאר בצל - התחלנו בסבב סוףסוף!!!!

קיצורו של דבר, היד עוד כואבת רצח אבל מצד שני ההזרקה בבטן היתה peace of cake לאחר הסיוט בבוקר.

4 חורים ביד, 1 בבטן, ביום שני הביקורת הבאה, כמות פיורגון בנתיים: 50.

שחלות פוליציסטיות

הבטחתי לכם פוסט בנושא, אז זה עדיין לא זה, אבל בנתיים קבלו לינק לשלל ההיבטים של התסמונת, מכיוון שחוסר פריון היא רק אחת מהבעיות, אי שם יש לי עוד לינקים בנושא אז אני אוסיף אותם בהזדמנות ואז גם אעלה מחדש את הפוסט הזה.

http://www.heryonit.co.il/Index.asp?ArticleID=208&CategoryID=192&Page=1

הנה עוד לינק, לא הצצתי בהכל עכשיו אבל זכור לי שהיו שם כמה דברים שאינם מדוייקים או לפחות סותרים את מה שאני יודעת על התסמונת:

http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?folderName=BROSE10&EntryId=1015376&passok=yes

הבאתי לכם לינק חדש שהוא גם רפואי ומדוייק וגם מסביר על מה בדיוק משפיעה התסמונת, אני מצטטת פה קטעים (שחשובים לי) אבל מומלץ למתעניינים לקרוא את הכל:

http://www.gozalim.co.il/Htmlpage/bpregnancy.asp?nam=75&opendiv=hatzeg10

מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת זו, המוכרת באנגלית כ- Polycystic ovary syndrome (PCOS), תוארה לראשונה לפני שבעים שנה על ידי שטיין ולונטל, ושנים רבות נקראה על שמם. שני הרופאים איבחנו לראשונה את הקשר בין מבנה השחלות המיוחד לתסמינים של מיעוט או העדר ביוץ ועודף בהורמונים זכריים (אנדרוגנים) שמוביל להופעת תסמינים כמו שיעור יתר ואקנה. תסמונת השחלות הפוליציסטיות נחשבת לאחד הגורמים השכיחים ביותר לאי-פריון והינה התסמונת הנפוצה ביותר במערכת הרבייה בקרב נשים בגיל הפריון.

מה השכיחות של תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

מעריכים שבין 5 ל- 10% מכלל הנשים בגיל הרבייה (20-40 שנה) סובלות מהתסמונת

מה הם התסמינים של תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

וסתות נדירות, העדר מוחלט של הוסת ו/או דימומים לא סדירים הינם התסמין השכיח ביותר. ההפרעה בוסת נובעת בדרך כלל ממיעוט או העדר ביוצים. רמות גבוהות בדם של ההורמונים הזכריים (האנדרוגנים) כמו טסטוסטרון. אי פריון, או חוסר היכולת להרות תוך שנה. שיעור יתר בפנים, חזה, בטן ובירכיים. שיער דליל והתקרחות באזור המצח. אקנה, עור שומני או קשקשים. עודף משקל או השמנה. סוכרת, יצור יתר של אינסולין וחוסר רגישות לאינסולין. כאבים באגן שנמשכים יותר מחצי שנה. הפרעה ברמות השומנים בדם, למשל רמות גבוהות או נמוכות של כולסטרול וטריגליצרידים גבוהים. יתר לחץ דם (מעל 140/90).

מה הגורם לתסמונת?

לא ידוע כיום מה הגורם לתסמונת השחלות הפוליציסטיות. עם זאת, ישנן עדויות רבות כי רמות גבוהות של אינסולין תורמות לעליה ביצור ההורמונים הזכריים, דבר שגורם להחמרה בתסמיני התסמונת. כיום נחקר הרקע הגנטי שכנראה תורם להופעת הפרעה זו ונראה שהוא קשור לירידה האופינית ברגישות לאינסולין.

כיצד משפיעה תסמונת השחלות הפוליציסטיות על מהלך ההריון?

נראה שהפלות עצמוניות (טבעיות) נפוצות יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אם כי הסיבות לכך עדיין נחקרות. אולי הביוץ המאוחר משפיע על איכות הביציות. יתכן גם שרמות האינסולין והגלוקוז המופרעות תורמות להפלות העודפות.

האם תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה בעלת השפעה שלילית על בריאות האישה?

...מצב זה עלול להוביל למצב טרום סרטני הידוע כהיפרפלזיה של רירית הרחם...

התסמנות קשורה גם למחלות אחרות בגיל בגיל המבוגר, כולל סוכרת (סיכום פי 3-7), רמות כולסטרול גבוהות, טרשת (התקשחות) עורקים, יתר לחץ דם ומחלות לב. דיכאון ומצבי רוח שכיחים יותר בקרב נשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות...

מה הטיפול בתסמונת השחלות הפוליציסטיות?

אין דרך לרפא את התסמונת. עם זאת, נשים רבות יהנו מטיפול שיפתור חלק מההפרעות וימנע חלק גדול מהבעיות הרפואיות.

לסיכום, תסמונת השחלות הפוליציסטיות הינה הפרעה שכיחה יחסית בתיפקוד השחלות. הגורם לתסמונת אינו ידוע. הסימנים העיקריים של התסמונת הינם מראה טיפוסי של זקיקים או ציסטות קטנות מרובים בהיקף השחלה ותסמינים של עודף בהורמונים זכריים - כמו שיעור יתר ואקנה. הפרעה בסדירות הוסת והשמנה שכיחים. נשים רבות יזדקקו לטיפול לגרימת ביוץ על מנת להרות. שינוי באורח החיים (דיאטה ופעילות גופנית) עשויים למנוע בעתיד סיכון יתר לסוכרת ומחלות לב וכלי דם.

הגוף בוגד בי שוב

זו לפחות התחושה עם אי הגעת המחזור למרות ההורמונים.

פעם אחת אני מגיעה בדיוק חודש אחרי לסבב החדש והגוף מחליט שלא מתאים לו.

הניכור הזה מהגוף, לא, תנו לי לנסח שוב, התחושה הקפקאית שהיא לא כלפי משהו חיצוני לי אלא כלפי הגוף שלי, עצמי ובשרי, היא פשוט מזעזעת כל פעם מחדש.

אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי אבל זה לא פשוט, רוב הנשים יודעות פחות או יותר מתי צפוי המחזור שלהן להגיע ויודעות להיזהר סביב הימים האלה, אני חוויתי לא מעט שנים בחוסר ידיעה טוטאלית, כל יום היה יכול לבוא המחזור, תמיד תמיד תמיד היה צריך להיות איתי זוג תחתונים ספייר ותחבושות / טמפונים, כי אי אפשר היה לדעת איפה הוא יתפוס.

אח"כ עברתי לגלולות והתרגלתי בתענוג לנוחות שבידיעה מתי אין מצב שהמחזור יבוא ולקיחת טמפונים / תחבושות רק בימים שבהם הוא הגיע, יש שליטה מאוד חזקה בלקיחת גלולות כי גם הכל מסודר כמו שאת רוצה ולפי הגלולות שאת לוקחת וגם ישנה שליטה על הפריון.

ועכשיו אני כבר שנתיים שוב בחוסר הידיעה וזה די מחרפן, אני כבר מיום שישי מסתובבת עם בית מרקחת בתיק כי המחזור יכול להגיע כל רגע, ועושה רושם שהוא בכלל לא מתכוון להופיע, לא ברור גם למה.

הבעל שלי מנסה להילחם בתחושת חוסר האונים שלי באמירה שלקיחת ההורמונים השונים ואילוץ הגוף לבייץ או לדמם הם הדרך שלי לתקשר עם הגוף ולהכריח אותו ולא להיכנע לו, אבל הנה, הפעם גם לקיחת ההורמונים לא גרמה לגוף שלי לעשות את מה שהוא אמור.

אני לא יודעת אם אני ברורה.

כשאישה רוצה להזיז יד היא באופן כמעט לא מודע מפעילה את השרירים ומזיזה את היד.

כשאישה רוצה לעצור את הנשימה (נניח כשצוללים בבריכה) היא מחזיקה את שרירי הראות (או מה שזה רק יהיה) ועוצרת את הנשימה.

כשאישה נורמלית רוצה להרות היא פשוט מפסיקה את אמצעי המניעה ומתחילה לקיים הרבה סקס, במוקדם או במאוחר זה יקרה לרובן.

כשאישה פוליציסטית רוצה להרות היא לוקחת איקקלומין וגלוקומין ואוביטרל, אם זה לא מספיק היא מוסיפה הזרעות, לא מספיק - מוסיפה זריקות, אבל השפעת ההורמונים ולא משנה מה טיבם היא שהגוף שלה מוכרח לבייץ ויש לה הזדמנות להרות ובמוקדם או במאוחר היא גם תצליח.

אבל כשמיב רוצה להרות לא מספיק שהיא לוקחת את מה שהאחרות לוקחות, הגוף שלה צריך להתמרד, לבייץ לפני הזמן, לא להביא מחזור למרות הכדורים, לעשות הכל שלא לפי הספר.

מתסכל אותי מאוד שאני לא יכולה לשלוט על הגוף שלי בכלל, אפילו האמצעים הרגילים של הכרחת הגוף נכשלים אצלי, כאילו הוא יושב לו איפשהו וצוחק עליי וצוחק וצוחק וצוחק.

הנסיבות מחייבות
התכנון היה לא להראות פה את הפנים עד אחרי המבחן של מחר, שמפאת הנסיבות (היום היה מבחן ענק) עוד לא סיימתי ללמוד אליו.
אבל הנסיבות של הטיפול יותר דחופות לי.

משום מה אין לי מחזור
הוא כבר היה מזמן צריך להופיע ואין אפילו סימנים מקדימים.

הרופא לא התרגש בשיחת הטלפון שעשיתי אליו, הוא אמר שאם עד סופ"ש לא יהיה כלום - לבוא אליו ביום ראשון (לא ברור לי איך כשגם ביום ראשון יש לי מבחן אבל ניחא) ושאם המחזור יגיע אז כרגיל, שאני אתקשר.

בנתיים אני די מתחרפנת מהאי ודאות והחוסר בהירות במצב, אפילו קניתי ערכה ביתית וגיליתי שאני (כמה מפתיע) לא בהריון כך שזו לא יכולה להיות הסיבה לאי הגעת המחזור, ועד הסופ"ש זה המון זמן, הייתי אמורה לקבל בשבת או בראשון!!!

מוזר, מאוד מוזר
שאלתי בפורום אבל לאף אחת לא קרה משהו כזה (תגובה מאוחרת מהרגיל עבורה לדופסטון)
אז זה מה שמטריד אותי היום - שלא ברור לי למה לכל הרוחות אני לא מגיבה כרגיל.

גם קשה להתרכז ככה בלימודים וגם עבר עליי יום די מעפן, הבחינה היתה כצפוי ארוכה וקשה והיד שלי כואבת מהכתיבה, עשינו בדרך לבחינה תאונה עם האוטו וממש אין לנו כסף לשלם עליה (רק פחחות אבל זה מעל 1500 ש"ח ייצא) חם ואני משתגעת כי אין אצל ההורים שלי למעלה מזגן (אני אצלם כי הם גרים יותר קרוב לאוניברסיטה וכשיש שני מבחנים ברצף הגיוני כבר לישון פה) וההוא מהצעת העבודה עוד לא טרח בכלל לברר אם אפשר ומה בדיוק... ואני די בונה עליו (אמרתי לבוסית שבתנאים הקיימים אני לא רוצה לנסות אפילו לעבוד שנה הבאה), בקיצור קצת סמטוחה.

באופן מוזר המצב רוח בכ"ז טוב רק אין לי ראש ללמוד...שמור   בטל

לאלץ

אחד הדברים היותר אבסורדיים בטיפולי הפוריות הוא שכל הזמן מביאים את המחזור, מה שנקרא "לאלץ מחזור".

זה נובע מכך שכל הטיפולים מתחילים ביום כלשהו של המחזור, זה יכול להיות היום החמישי (כמו בדיקות הדם הראשוניות), השלישי (כמו הזריקות) או כל יום אחר, אבל זה תמיד נספר בהשוואה למחזור.

ולמי שאין מחזור תקין ולא רוצה לחכות כמה חודשים טובים להתחיל שוב נותנים כדורים ומאלצים מחזור.

במקרה שלי זה דופסטון, זה פשוט סינתוז מעבדתי של הורמון הפרוגסטורון, אלו כדורים שמשתמשים בהם גם למתן תמיכה בהתחלת הריונות כי זה פשוט הורמון שעולה בשעת הריון, כשנותנים אותו סתם, כמו במקרה שלי, הוא מרמה את הגוף לחשוב שיש הריון ולצבור רירית ואז כשהוא מופסק הגוף מבין שבעצם אין הריון וכך נוצר מחזור.

השפעות? כל אחת מגיבה שונה להורמונים אבל אני נשפכת ממנו מעייפות (לקח לי זמן לעלות על זה, רק בפעם הזו קלטתי שזה עקבי) וגם קצת יותר עצבנית מהרגיל.

אבל ההשפעה הכי מעיקה היא הנפשית, ראבק, אין אישה ששמחה לקבל מחזור, כלומר גם אם את לא רוצה להרות או משהו עצם הגעת המחזור הוא נדנוד אמיתי וחוסר נוחות בימי המחזור, אז זה ממש מגוחך להכריח את הגוף שלך לקבל מחזור, לא? כלומר - מי הפראיירית שביוזמתה תאלץ מחזור?

התשובה היא כמובן: אני, אני הפראיירית.

אז עכשיו יש לי את כל נפיחות הבטן וכאבי הגב התחתון ושאר מיחושים מעצבנים וריצה לשירותים שתמיד יש ביום-יומיים לפני שהמחזור בא.

ובשבת, או ראשון, הוא אמור להגיע.

ובשני, או שלישי, יתחילו הזריקות.

היתרון של הזריקות? כמעט תמיד המחזור נעלם יום-יומיים אחרי שהזריקות מתחילות, לפעמים גם באותו היום ממש, כך שאלו לפחות מחזורים קלים וזריזים, למרות שהשמועות אומרות שמחזורים של דופסטון אמורים להיות דווקא חזקים יותר מהרגילים.