11/2011
קטעים בקטגוריה:
.
לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.
החיים עוברים בעצלתיים
אני לא כותבת כי אין לי כל כך מה.
כל יום אני לוקחת גלולה ומחכה בקוצר רוח ל25 לחודש.
בשבת היינו בכפר נופש עם הוריי ואחיי והיה ממש נחמד, גם טיילנו קצת וראינו כלניות וכאלה.
הבית שלי נראה כאילו טורנדו עבר בו והבעל ממשיך לא לעשות יותר מידי (אני חייבת להזיז אותו אחרת הוא לא עושה כלום ולא תמיד יש לי כח להזיז אותו).
אני קצת בחרדות לקראת הסבב הזה, מפחדת לא להגיע לשאיבה, מפחדת מביוץ מוקדם ומגירוי יתר, מפחדת מכאבים אחרי השאיבה אם אגיע אליה, מפחדת שלא יהיו לי הפריות, מפחדת מההרדמה המלאה, מפחדת ששוב לא יצליח לנו (ואנחנו מדברים רק על 30% סיכוי הצלחה), מפחדת שבעלי לא יהיה שם כשאזדקק לו (כלומר הוא יחזיק את היד ויחבק וכל זה אבל אם יהיה לי קושי גופני לעשות דברים הם פשוט יחכו עד שאוכל לעשות אותם וכדומה), אני גם חוששת מהתגובה בעבודה כשאתחיל להיעדר בשעות הכי קריטיות (ואל תחזרו על העניין שהחוק מגן עליי, זה הרבה יותר מסובך מזה).
זהו, אלו החיים שלי כרגע. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
18/2/2008 10:07 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), דיכוי הורמונלי, גלולות, משפחה, האיש שלצידי, פחדים וחששות, מתחילים סבב
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
20/2/2008 20:18
מוזר לי להיות בסבב ולא להזריק
אולי בגלל שאת השלב של רק כדורים עברתי די מהר (סבב אחד שנמשך פחות משבוע, כ"כ לא הגבתי אליהם שויתרו לי מייד, אולי זה גם קשור לגיל שהייתי בו ואולי גם לעובדה שכבר היה לי סרטן ושהכדורים האלה חשודים כמסרטנים).
בכל מקרה אני עמוק בשלב הדיכוי, בנתיים היו יותר כאבי מחזור מדימום ממש, ונראה לי שזה וגם זה כבר פסו להם (הלוואי, הכאבים היו יותר רציניים מהרגיל).
התור הבא שלי הוא רק ב25 לחודש, ביקורת ראשונה ובאותו היום אני אמורה להתחיל להזריק, על הבוקר אני אעשה ב"ד ואולטראסאונד ואז בצהריים אני מתקשרת ואמורה לקבל אור ירוק לתחילת הזריקות.
המצב רוח שלי הוא בעיקר חסר מנוחה, בא לי לעשות מליון דברים, אבל לא כאלה שצריך לעשות, את כל חובותיי בבית הזנחתי השבוע, ואני בעיקר זוללת ובעיקר מתוקים, ממש לא לעניין, בעבודה אחת לעומת זאת אני משקיעה את מירב מרצי, זו העבודה שאני הכי אוהבת מארבעת העבודות שלי (כן, יש לי עוד אחת אבל רק לשלוש שעות שבועיות או משהו כזה, במקום מישהי שילדה ורק עד שהיא תחזור מחופשת הלידה).
מה עוד? המצב ביני לבין בעלי התייצב קלות, מחרתיים ההורים שלי מגיעים לפה לטיול בסביבה ביחד איתנו, אמור להיות נחמד. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
13/2/2008 22:05 , בקטגוריות
סבב 9 (ה5 בו הגענו לקו הסיום), גלולות, דיכוי הורמונלי, מתחילים סבב, מתח~~ לחץ וכאלה
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
18/2/2008 10:14
הגוף בוגד בי שוב
זו לפחות התחושה עם אי הגעת המחזור למרות ההורמונים.
פעם אחת אני מגיעה בדיוק חודש אחרי לסבב החדש והגוף מחליט שלא מתאים לו.
הניכור הזה מהגוף, לא, תנו לי לנסח שוב, התחושה הקפקאית שהיא לא כלפי משהו חיצוני לי אלא כלפי הגוף שלי, עצמי ובשרי, היא פשוט מזעזעת כל פעם מחדש.
אני מנסה לא לחשוב על זה יותר מידי אבל זה לא פשוט, רוב הנשים יודעות פחות או יותר מתי צפוי המחזור שלהן להגיע ויודעות להיזהר סביב הימים האלה, אני חוויתי לא מעט שנים בחוסר ידיעה טוטאלית, כל יום היה יכול לבוא המחזור, תמיד תמיד תמיד היה צריך להיות איתי זוג תחתונים ספייר ותחבושות / טמפונים, כי אי אפשר היה לדעת איפה הוא יתפוס.
אח"כ עברתי לגלולות והתרגלתי בתענוג לנוחות שבידיעה מתי אין מצב שהמחזור יבוא ולקיחת טמפונים / תחבושות רק בימים שבהם הוא הגיע, יש שליטה מאוד חזקה בלקיחת גלולות כי גם הכל מסודר כמו שאת רוצה ולפי הגלולות שאת לוקחת וגם ישנה שליטה על הפריון.
ועכשיו אני כבר שנתיים שוב בחוסר הידיעה וזה די מחרפן, אני כבר מיום שישי מסתובבת עם בית מרקחת בתיק כי המחזור יכול להגיע כל רגע, ועושה רושם שהוא בכלל לא מתכוון להופיע, לא ברור גם למה.
הבעל שלי מנסה להילחם בתחושת חוסר האונים שלי באמירה שלקיחת ההורמונים השונים ואילוץ הגוף לבייץ או לדמם הם הדרך שלי לתקשר עם הגוף ולהכריח אותו ולא להיכנע לו, אבל הנה, הפעם גם לקיחת ההורמונים לא גרמה לגוף שלי לעשות את מה שהוא אמור.
אני לא יודעת אם אני ברורה.
כשאישה רוצה להזיז יד היא באופן כמעט לא מודע מפעילה את השרירים ומזיזה את היד.
כשאישה רוצה לעצור את הנשימה (נניח כשצוללים בבריכה) היא מחזיקה את שרירי הראות (או מה שזה רק יהיה) ועוצרת את הנשימה.
כשאישה נורמלית רוצה להרות היא פשוט מפסיקה את אמצעי המניעה ומתחילה לקיים הרבה סקס, במוקדם או במאוחר זה יקרה לרובן.
כשאישה פוליציסטית רוצה להרות היא לוקחת איקקלומין וגלוקומין ואוביטרל, אם זה לא מספיק היא מוסיפה הזרעות, לא מספיק - מוסיפה זריקות, אבל השפעת ההורמונים ולא משנה מה טיבם היא שהגוף שלה מוכרח לבייץ ויש לה הזדמנות להרות ובמוקדם או במאוחר היא גם תצליח.
אבל כשמיב רוצה להרות לא מספיק שהיא לוקחת את מה שהאחרות לוקחות, הגוף שלה צריך להתמרד, לבייץ לפני הזמן, לא להביא מחזור למרות הכדורים, לעשות הכל שלא לפי הספר.
מתסכל אותי מאוד שאני לא יכולה לשלוט על הגוף שלי בכלל, אפילו האמצעים הרגילים של הכרחת הגוף נכשלים אצלי, כאילו הוא יושב לו איפשהו וצוחק עליי וצוחק וצוחק וצוחק. שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
31/7/2007 10:45 , בקטגוריות
שחלות פוליציסטיות, סבב 7 (ה4 בו הגענו לקו הסיום), חוסר אונים, זריקות, האיש שלצידי, דופסטון / פרוברה, ביוץ מוקדם, איקקלומין, אוביטרל, גלוקומין, גלולות
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
ג'וליאנה ב-
2/8/2007 12:44
הכתבה במעריב מעצבנת אותי
יש במעריב השבת כתבה נגד הגלולה
או ליתר דיוק נגד ההתערבות בהורמוני הגוף
כשיטה למניעת הריון
בעד שיטות טבעיות
כמו קונדום ממעי חזיר, או משהו כזה
(איכס)
אני לא אומרת שאין חסרונות לגלולה
או יתרונות לשיטות אחרות
או שכל אישה צריכה לדעת ולבחור במה שנכון לה
אבל כל הגישה של
"הגוף יודע מה הוא צריך ועושה"
עולה לי על העצבים
הגוף שלי למשל ממש לא יודע מה הוא עושה
בשחלות שלי מסתובבים הורמונים גבריים לחלוטין
אז אני סובלת ממחזורים נוראיים
מחוסר ידיעה מתי יגיע המחזור (עד הגלולות תמיד היו לי בתיק זוג תחתונים ותחבושות וטמפונים, אחרי אינספור פעמים בנערותי ובגרותי של סיטואציות נוראיות כי פתאום הגיע המחזור באמצע הטיול ואנחנו בחניית לילה בירוחם בחצר בית הספר ולכי תמצאי עכשיו פתרון)
ובעתיד מחכה לי גיל מעבר קשה פי כמה
והגלולות, כן אותן גלולות שכל כך מושמצות בכתבה
לא רק סידרו לי את המחזור ואת החיים
לא רק פטרו אותי (כשלקחתי אותן) מעודף השיער המעצבן והחצ'קונים
(היום, כשאני לא על גלולות התופעות כמובן חזרו)
הן מועילות לביציות שלי לטווח הארוך
וטיפול הורמונלי שונה יועיל בעתיד לתקופת המעבר הקשה שעוד מחכה לי
הן מפחיתות את סיכויי לחלות בסרטן רירית הרחם
ועושות עוד כל מיני דברים טובים
לגוף שלי
שממש לא יודע לעשות אותם לבדו.
ואני ממש לא היחידה
התסמונת שלי (שחלות פוליציסטיות) היא תסמונת די נפוצה
זה לא שאין רע בגלולות
אבל לפעמים התעשייתי עדיף על הטבעי
כמו אצלי.
(ואני דווקא ממש אשת טבע שכזו, שלא תחשבו אותי לאחת שרק רואה אספלט, אני גרה ביישוב חקלאי בבית קרקע פרטי ומגדלת חיות) שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
21/4/2006 17:23 , בקטגוריות
גלולות, שחלות פוליציסטיות
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
דפנה ב-
26/4/2006 18:48
אז אולי נתחיל מההתחלה?
אי שם בנערותי היה לי אולקוס
רק שהרופאה לא עלתה על זה כ"כ מהר
מכיוון שכאב לי בבטן
ושלא היה לי מחזור סדיר מעולם
היא שלחה אותי לגניקולוג
שנתן לי גלולות (דיאנה)
לסדר את המחזור
ואמר שאין ספק שהכאב בטן לא קשור בכלום.
מאז עברו מים רבים בירקון
והיו לי סיבות נוספות לקחת גלולות
וגם עברתי כמה וכמה דירות
וכמה וכמה רופאי נשים (בהתאם למקום המגורים)
כשהיה לי בן זוג רציני
שאלתי רופא נשים אחרי רופא נשים
אם הגלולות והמחזור הלא סדיר במקורו יקשו עליי להרות
וכולם אמרו שזה לא ביג דיל, כמה תרופות והכל יסתדר
אח"כ התחתנתי והחלטנו שמחכים עם כל הנושא של הילדים
וכמעט שלוש שנים אחרי החלטנו שיאללה
דבר ראשון ירדתי מהגלולות והתחלתי לקחת חומצה פולית
דבר שני עשיתי תור לרופא נשים
לא זה שהייתי אצלו לפני החתונה, כי הוא כבר לא מקבל
אלא אחד חדש שהתגלה כמקסים
הוא ראה את כל הפרטים וקבע "שחלות פוליציסטיות קלאסיות"
ושלח אותנו לנסות שלושה חודשים טבעי
(בניגוד לשנה של נסיונות שמבקשים בדרך כלל)
גם בגלל שברור שיש בעיות
וגם בגלל שכבר עברתי את השלושים
ובמקביל שלח אותנו לבדוק את הזרע של הבעל
כדי לדעת אם הכל תקין במגזר הזה
(על זה אספר בפוסט הבא)
מכיוון שהכל היה תקין אצל הבעל
והריון לא היה
(גם לא מחזור)
התחלנו בטיפולים
השלב הראשון היה איקקלומין
(גם עליו אפרט בפוסט נפרד)
שלא עזר כלל
השלב הנוכחי הוא גונאל אף
וזה קיצור תולדותיי
פירוט כמובטח בפוסטים נפרדים לכל שלב
אבל מחר שמור בטל
נכתב על ידי מיב,
17/4/2006 23:52 , בקטגוריות
שחלות פוליציסטיות, בדיקת זרע, איקקלומין, גונאל אף, זריקות, גלולות, מנסים טבעי, שאר עניינים בריאותיים, חומצה פולית, רופא הנשים שלי, האיש שלצידי
--->
הוסף
תגובה
הצג תגובות כאן
0 הפניות (TrackBack) לכאן
קישור ישיר
לקטע
שלח ל'שווה קריאה'
הוסף
למומלצים שלי
תגובה אחרונה של
מיב ב-
18/4/2006 11:54
הדף הבא דפים: 1 2
29,002
|
כינוי: מיב
גיל: 50
ICQ:
דברי במספרים, גברת
טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו:3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים:2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי
מגיעה ליחידת הIVF
מקווה שרק עם תמונה!
היא בת
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)
עיצוב: איה, עיצוב
מחודש: מיב.
|
|
|