מתה מעייפות

כל הזמן נרדמת בלי סיבה
אני חושבת שככה היה גם בפעם הקודמת שלקחתי דופסטון, או בזו שלפניה, לא יודעת.
 
פה ושם יש גם מיחושים מוזרים אבל אני בכלל לא בטוחה שהם קשורים.
 
נו, ניחא, עוד יומיים וגם הכדור הזה ייגמר.

עדכון:

בדיקה קצרה העלתה שאכן זה קרה גם בפעם הקודמת אז כנראה שזה קשור להורמונים.

http://israblog.co.il/tblogread.asp?blog=234515&blogcode=6539490

חרא, חרא, חרא יום

בבוקר חשבתי שהעזר כנגדי יעזור לי לתרגם מאמר באנגלית למבחן, היו לו אומנם כוונות טובות אבל עד שהוא התעורר, וחזר מהמכולת, ואכלנו נשארה לו חצי שעה והוא היה צריך לזוז.

אח"כ נסעתי לרופא, בחניה הגיע טלפון מהבנק, חרגנו מהמסגרת, שנכניס כסף או נגדיל אותה ומתי-אני-יכולה-לבוא-זה-חייב-להיות-היום-או-שלא-יכבדו-את-דרישות-התשלום.

הסתבר שהבנק נסגר 35 דקות אחרי שעת התור והמרחק קצר אז הבעתי תקווה שאגיע בזמן.

אצל הרופא לא היו שום בשורות, אותה פרוצדורה, אין סיבה לא לעבוד, אין סיבה לשנות כלום.

קיבלתי מליון מרשמים וגם הפניות לבדיקות ונדבר כשיגיע המחזור.

מחר אני אקח את כל המרשמים למרפאה, הם מביאים לי את הכל ושולחים חיוב בדיעבד, שזה הכי נוח.

אז אני מניחה שעד מחר או מחרתיים יהיה לי דופסטון ויתחיל רישמית הסבב למרות שההתחלה היא פשוט להביא את המחזור, לא משהו דרמטי.

אח"כ הייתי בבנק, בלית ברירה הגדלתי את מסגרת החריגה, בהמון, יותר מכפול, לא שהיתה לי ברירה, חייבים לי כספים שאני לא יודעת מתי הם יגיעו ורק אז אולי אצא מהמינוס.

מה שמעצבן זה שאת כל החסכונות שהיו והירושה מסבתא של בעלי הצלחנו לאכול פשוט מלחיות.

חזרתי לפה והתקשקשתי קצת עם חמותי, אנחנו חושבות שחייבים לי עוד כסף אז ניסינו לברר והיא תמשיך לברר מחר (בבקשה אל תשאלו בכלל על ענייני הכסף כי אני לא אענה, הבלוג הזה בכוונה ממדר נושאים מסויימים כמו איפה אני גרה ולמה אני לא מרוויחה כמעט).

אח"כ ישבתי עם הבוסית, ההחלטה כרגע בידיים שלי (ולא, אני לא אספר לכם איזו החלטה) אני יכולה להחליט כן או לא לעשות משהו מסויים, בלי לעשות אותו - לא תהיה לי עבודה, אם כן אעשה אותו - עדיין יכול להיות שלא תהיה לי עבודה, מסתבר שנרמזה באחת הישיבות העובדה שלא ממש מתאים להם להחזיק מישהי שבטח רוצה להרות (מסקנות פשוטות מהעובדה שהלימודים היו התירוץ ללמה אני לא בהריון והם נגמרו + העובדה שאנחנו נשואים כמעט 5 שנים), כך שגם אם אבחר כן לעשות את אותו משהו שאינו פשוט כלל ייתכן שלא יהיה לי מקום לשנה הבאה, וזה ממש לא תלוי בה, אם זו היתה רק היא - הייתי עובדת!

היא גם תנסה להפעיל השפעה כדי לסייע לי למצוא משהו אחר, היא באמת חמודה, והיא לא אשמה במצב שנקלעתי אליו.

החלטתי לישון על זה לילה או שניים, לדבר עם הבעל ואז לחזור אליה.

ואז רק חזרתי הביתה להכין ולאכול ארוחת צהריים (שתבינו, ארוחת בוקר אכלנו ברבע ל11 וצהריים היתה אחרי ארבע) ועכשיו אני מנסה להתאושש כדי להמשיך עם המאמר המעיק באנגלית.

חרא יום, כבר אמרתי?

הבהרה עקב התגובות:

לא, היא לא עושה משהו לא חוקי.

אני יודעת מה החוק אומר, אני יודעת שזו התמאנייקות.

אבל לא כתבתי פה את כל הנתונים ולכן אין לכם, כבעלי מידע חלקי בלבד, האפשרות להבין מדוע החוק לא יסייע לי.

התור לרופא כל כך רחוק

קבעו לי ב16/7.

זה כבר תור לתחילת סבב, בת'כלס.

טוב, לא נורא, אז אני אשאל אותו בתחילת הסבב את כל השאלות

ממילא לרוב התור של תחילת הסבב הוא שתי דקות וחצי (מרשם לדופסטון, מרשם לפיורגון, מרשם לצטרוטייד, מרשם לאוביטרל, 3 הפניות לבדיקות דם וסיכום שנדבר ברגע שהמחזור מגיע), אז נהפוך אותו לשיחת נפש, מה יקרה?

חוצמזה קבעו לי בראשון לאוגוסט תור לדיאטנית, הגיע הזמן להרים ידיים ולנסות מסודר ולא פרטיזני, זה לא מביא אותי לשומקום מלבד לעוד קילוגרמים.

המחזור הגיע

ביום שלישי מתחילים להזריק.

פתאום ממש מוזר לי שחבורה של אנשים שרובם זרים לי לחלוטין מקבלת דיווח שאני מדממת

אלוהים ישמור

לאיפה הדרדרתי...

אני כל הזמן עייפה

חייבת לברר אם זה קשור לפרוגסטרון הסינטטי שאני לוקחת.

חוצמזה אין שום חדש, לפי הערכה שלי המחזור יגיע כנראה בעוד שבוע אז בעוד שבוע וחצי יתחילו הזריקות.

דרכתי שלשום על דבורה וזה כואב.

והרבה נשים שאני מכירה במרחב הוירטואלי הצליחו בטיפול האחרון שלהם, מקווה שנשאר קצת מזל גם עבורי