שלילי

והמחזור עוד לא הגיע, מוזר...

אני חצי מפורקת, עזר מאוד שרק שלוש שעות אחרי ששמעתי את התשובה יכולתי להיות בבית לבדי, כי היה לי זמן לעכל.

עכשיו אני מבכה את הכשלון, אבל מספיק חזקה לדעת שזה בסדר, יהיו עוד הזדמנויות, זה רק אומר דחיה.

הבעל יגיע הלילה אחרי שאני אשן, חבל, אני צריכה אותו עכשיו כל כך.

חמישה דברים שלא ידעתם עליי

באדיבות fe

בגלל שהבלוג הזה הוא בעיקר חד-ממדי אני כבר לא זוכרת אם את כל הדברים האלה באמת לא כתבתי בעבר, אז אם כן - סליחה

1. יש לי בלוג נוסף שבו אני מספרת בערך על הכל, מלבד הצד בחיי שנחשף פה. יצרתי את הבלוג הזה בעיקר כי לא מעט אנשים יודעים מה מסתתר מאחוריי הכינוי שלי (כלומר מי אני באמת) ולא התאים לי לחלוק עם כל העולם ואשתו את בעיות הפוריות שלנו.

2. גם כשאני מקבלת מחזור אני תמיד מקפידה לעשות בדיקת דם לאחר כל טיפול, כי קראתי ושמעתי יותר מידי סיפורים על כאלו שקיבלו מחזור תוך כדי הריון, מה שאומר שגם בשבוע האחרון עשיתי בדיקת דם, שכמובן יצאה שלילית.

3. במרפאה הרגילה שלי (לא מרפאת הנשים) יש שתי אחיות, אחת מקסימה ואת השניה אני לא ממש מסמפטת וגם לא מעריכה מקצועית ודווקא היא האחראית על טיפת חלב, ונשים בהריון ונשים שמנסות, בפעם האחרונה שהייתי אצלה יצאתי בוכה ממש.

4. כבר לפני כחצי שנה קיבלנו את מסמכי האימוץ ועדיין לא סיימנו למלא אותם ולארגן את כל הטפסים.

5. תמיד חלמתי על ארבעה ילדים (למרות שגם כנערה סייגתי ואמרתי שקודם אני אעבור הריון ולידה ראשונים ורק אח"כ אתחייב למספר) ועכשיו אני בהחלט שוקלת להיעצר בשניים, אם במקרה זה יהיה שניים בהריון אחד רוב הסיכויים שאני לא אנסה להיכנס לעוד הריון.

עכשיו מעבירים לחמישה אנשים:

1. הכבשה

2. ביילע

3. צופר ערפל

4. שושנת העמקים

5. מרגי

הקללה הגיעה

לא סיפרתי לכם, כי נאחזתי באמונות תפלות וכאלה, אבל לפני שבועיים בדיוק, תקפה אותי במיטה הרגשה משונה שחלפה מהר, מעין כאב חד, הפעם הקודמת שהרגשתי ככה התבררה בדיעבד כביוץ מוקדם, מכיוון שהפעם ההיא היתה הפעם היחידה בחיי שהרגשתי כאבי ביוץ לא הייתי בטוחה לגבי הפעם הזו, אבל ממש קיויתי.

בעיקר, כי שעות ספורות לפני כן עשינו סקס, וזה התזמון הכי אידיאלי שיכול להיות.

אבל, לצערי, המחזור הגיע ביום שישי, ולפי ההמלצה של הרופא לא ננצל אותו להתחלת הטיפולים אלא נחכה בסבלנות לכל הבדיקות שאני צריכה לעבור בתחילת פברואר בגלל בעיות העיכול, במילים אחרות - בערך בעשרים לפברואר אני חוזרת לרופא ומסתערת על הסבב החדש, בנתיים אני רק מקללת את הדימום, ולא רק בגלל שפירושו שלא הצליח לנו החודש.

אח, אני שונאת להיות במחזור.

שלילי

אז ברביעי הבא עושים צילום רחם.

כשאעבור אספר לכם אם זה נורא כמו שחלק מהשמועות אומרות

(רק קחו בחשבון שסף הכאב שלי נמוך מאוד).

בעיה ראשונה:

יש לי באותו היום מבחן, מועד ב', ואין אופציה לדחות את הצילום (עושים רק פעם בשבוע, וחייבים לעשות כשכבר אין דימום אבל לפני היום ה13 למחזור), אני עוד לא יודעת מה אעשה.

דימומים

התחילו כבר בשבת.

מחר בדיקת דם ואחה"צ אני אצל הרופא

אני לא מצפה לתשובה שונה משלילי, אבל בכ"ז קצת חוששת.

אני חושבת שבכל מקרה אנסה לעשות החודש את צילום הרחם, נראה לי שככל שאדחה את זה יותר כך אפחד יותר - עדיף לעשות ולדעת אם הכל תקין או לא.