זוועה

ככה אני מרגישה

סמרטוט פיזית ונפשית

מיום שישי אני עם סחרחורות, זה התחיל בבום נוראי והשתפר אבל היום שוב הדרדר

בשלישי חטפתי וירוס של שלשולים שהסתובב פה באזור והפיל לא מעט חללים

אח"כ התחיל המחזור על כל כאביו והנסיעה לרופא ומה לא, נשפכתי על המיטה בתשע בלילה.

אתמול נסעתי לעזור עם האחיינים שלי וזה היה הרבה יותר מייגע מששיערתי וחזרתי הביתה אאוט לגמרי.

היום התעוררתי בחמש וחצי בבוקר, עם כאבי בטן, תחושות חום וקור מתחלפות, זיעה קרה והתגברות של הסחרחורות, בקיצור הרגשתי סמרטוט.

הייתי אמורה לעבוד במשרד אבל הוקפצתי לעבוד עם הילדים רק שלא הייתי ממש מסוגלת אז עזרתי בשעות הקריטיות (שעה וחצי בבוקר ושעה וחצי בצהריים).

הלכתי לרופאת המשפחה שלי והיא אומרת שלדעתה הכל נובע מהמחזור וקשור לכל החומרים שהוזרקו כדי להשיג את המחזור.

בקיצור לשתות ולנוח וזהו

המתח הנפשי סביב האחיין וסביב הכשלון בטח לא עוזר.

חוצמזה בעוד שבוע וחצי לעשות בדיקות דם, נבדוק ויטמינים וברזל וכאלה, אי אפשר עכשיו כי חלק מהבדיקות מושפעות מהמחזור.

הדימום, לעומת זאת, פסק לפני כשעתיים

אולי בכ"ז הייתי צריכה לעשות בדיקת דם?

הבעל יגיע רק בשמונה, אין בבית כמעט שום אוכל, ניתקו לנו את הכבלים בגלל שהיתה איזו טעות בפרטי התשלום ולמרות שנתתי את פרטי כרטיס האשראי לתשלום הוא יחובר במקרה הטוב מחר ואין לי הרבה כוח למחשב

בקיצור, המילה בכותרת מסכמת הכל.

מסתמן:

נלך על עוד סבב הזרעה אחד עם מנוחה אחרי ההזרעה (כלומר עבודה משרדית בלבד) ואם זה ייכשל - נעבור להפריות.

גם רופאת המשפחה שלי חושבת שזה הכי הגיוני.

מקווה שנוכל להריץ את כל הפרוצדורות של ההפריות בזמן ההזרעה האחרונה הזו

כך או אחרת מדובר על אחרי החגים.

חדשות בקצרה

המחזור הגיע

אפילו לא עשיתי בדיקת דם, בעיקר כי זה ממש מובחן (דימום של מחזור עם כאבי מחזור) אבל ת'אמת? תכננתי, ולא קמנו בזמן, מצד שני גם הרופא שלי וגם האחות ביישוב אמרו שאם זה מחזור בכל מובן אין הרבה טעם לבצע עוד דקירה.

אחרי שאגמור להעלות את הפוסט הזה אעביר מהטיוטות כל מיני פוסטים שכתבתי פה, אולי אתם זוכרים שבתחילת הסבב היתה לי התלבטות אם לחלוק את פרטיו אתכם, בסוף החלטתי לחלוק אבל מרגע שידעתי מתי ההזרעה העדפתי לכתוב רק בטיוטה את הפרטים, זה לא עזר, עדיין אין הריון, כך או אחרת אני מאפשרת לכם לקרוא אותם עכשיו אבל תצטרכו לחפש אותם בנבכי החודש הקודם.

היום אני נוסעת לאחיינים שלי לסייע, אחיין שלי מאושפז אבל מצבו הולך ומשתפר, נדע יותר לקראת סוף השבוע (הוא עבר ניתוח ורק לקראת סוף השבוע יוכלו להעריך אם הבעיה נפתרה).

יש לי מנוחה עד אחרי החגים, ואז חוזרים לרופא, אנחנו צריכים עד אז להחליט אם לעבור עוד הזרעה או לפנות להפריה, בסיטואציה הנוכחית ההחלטה בידיים שלנו, הרופא אמר שאין טעם ליותר מעוד הזרעה-שתיים, אבל אנחנו יכולים להחליט כבר עכשיו על הפריות, מה שנבחר.

בקשר לעבודה, עוד אין משהו סופי אבל עושה רושם שבמקום משרה אחת יהיו לי כמה וכמה חלקי משרות, ואף אחת מהן לא תהיה במעונות עם הילדים, אני די מרוצה, בתנאי כמובן שכל חלקי המשרות יספיקו לפרנסתי.

עד כאן דיווחים (תמציתיים) להפעם, אני עכשיו באונ' מחזירה ספרים ומבררת למה עוד אין ציון בקורס שמועד ב' שלו בעוד חמישה ימים (!) ומשם לאחיינים שלי אז אני צריכה לזוז.

שתהיה לכולם שנה טובה וחג שמח, למקרה שלא אכתוב עד אז

וסליחה שאני לא מגיבה כמעט, קצת עומס בעבודות הבית ובעבודה עצמה ובנוסף המתח סביב האחיין שלי, שלא לדבר על עבודה שאני צריכה להגיש באונ' ועל קורס אחד שאני מתלבטת בנוגע למועד ב' - בקיצור אין לי לצערי זמן לנשום או להגיב אבל אני קוראת כל תגובה!!!

אני חיה בסרט

ביום שישי התחילו לי סחרחורות מטורפות

כשרק הגעתי לפה היתה לי תקופה של סחרחורות וכולם חשבו בגלל זה שאני בהריון

עכשיו, סחרחורות זה לא דבר חדש אצלי, אבל כמו אלו של יום שישי לא היו לי בחיים.

אז כמובן שמיהרתי לקוות.

בשבת המצב השתפר, אבל היום מצד אחד חזרו הסחרחורות (אם כי בקטנה) ומצד שני יש לי דימומים.

גם אם נכשלנו, המחזור אמור להגיע רק ביום שלישי, והדימומים הם לא ממש מהסוג שלפני המחזור, אבל גם לא ממש מחזור, משהו שונה ומוזר.

הייתי אמורה מחר להיות אצל הרופא בצהריים ולעשות בשלישי על הבוקר את הבדיקה אבל מפאת ענייני עבודה דחיתי את זה ובשלישי בצהריים אני אצל הרופא ואת בדיקת הדם אעשה ברביעי.

יש לי בבית עדיין ערכה ביתית, אני כבר לא עומדת בכל המסרים הסותרים וכל האוביטרל כבר אמור להיות מחוץ לגוף שלי, אז מייאוש אני הולכת להשתמש בה מחר.

אני יודעת בשכל שזה שלילי

לכן הדימום

אבל אני לא מפסיקה לקוות שהסחרחורות פירושן הצלחה.

אם יצא לי חיובי בבדיקה הביתית אני ישר אתקשר לרופא ונראה מה הוא יאמר

אם יצא שלילי אני עדיין אעשה את בדיקת הדם כי תמיד עדיף לוודא במאה אחוז, ואת זה רק בדיקת דם נותנת.

בנתיים אני חיה בסרטים

ולכל זה נוסף הבלגן עם האחיין.

אני לא רוצה לפרט פה הרבה, הוא עבר ניתוח חירום, עכשיו צריך רק לחכות ולראות שהכל מסתדר, רק הזמן יגיד, זה לא אמור לקחת הרבה זמן אבל זה בהחלט לא קל, ההמתנה הזו, במיוחד כשאצלי היא מתחברת להמתנה השניה.

אם התשובה שלילית (בבדיקת הדם, אני אדע את התשובה ברביעי אחה"צ) אני אהפוך את כל קטעי הטיוטה האלה לקריאים כבר ברביעי בערב או בחמישי בבוקר (תלוי מתי אגיע הביתה ברביעי ובאיזה מצב אהיה) וכולכם תוכלו לנחם אותי.

אם התשובה חיובית אני רוצה להאמין שאצליח להתאפק לעוד שבועיים, עד שיהיה דופק.

נראה מה המקלון יגיד מחר.

פוסט מוסתר שני

אז היום היתה ההזרעה.

כמיטב המסורת של הסבב המבולגן הזה גם שכחנו הפניה וטופס 17.

זה הגיע לידי דמעות, כי צריך תוך שעה להביא את הזרע למעבדה אבל אנחנו היינו כבר 45 דקות אחרי ולא היה ברור מתי זה יסתדר.

בסוף הסתבר ששעה אומרים לאנשים אבל בת'כלס שעה וחצי זה גם טוב.

הזרע כרגיל היה מושי מושלם.

ההזרעה הלכה די טוב, לא כואבת ונוראית כמו פעם שעברה אבל גם לא שניה וחצי לא מורגשות כמו בפעם הראשונה.

הרופא הכפרה אמר שאולי יהיו קצת דימומים כי הצוואר רחם (כאן הוא אמר פועל שלא הבנתי, נתפס? נשרט? משהו אחר? מי יודע)

למה כפרה? כי אני רואה בפורום לא פעם שאלות "עשו לי היום הזרעה ואני מדממת, זה בסדר?" והוא פשוט חסך לי קושיות בזה שהוא הזהיר מראש.

אז עכשיו המשימה היא סקס והרבה

לשתות טונה מים

לקחת חומצה פולית

לחזור עוד שבועיים לקבל הפניה לבדיקת דם לגילוי הריון

ולנסות להיות רגועה.

יהיה טוב, אני מקווה

יום מעפן

זו שעבדה איתי זרקה עליי את הילדים שבטיפולה ולקחה את אלה שבטיפולי, ממש לא ברור לי למה.

אחת אחרת שעובדת איתי כל היום קיטרה על משהו שנוצר בגלל הטיפולים (היא לא יודעת עליהם רק שיש משהו רפואי) ושגעה אותי.

אח"כ נסעתי לוטרינרית עם אחד החתלתולים של השכנים והבת של השכנים (היא בת 18 וחברה שלי, לא איזו ילדונת, והחתולים הם בעיקרון שלה) כי יש לו דלקת בעין והוא היה אפאטי והיה ממש מעצבן שם, לא היתה הוטרינרית הרגילה.

בגלל זה גם פספספתי אזכרה של מישהי שמאוד היה לי חשוב להיות בה.

אח"כ היה טקס לזכרה, אליו דווקא הגעתי אבל 45 דקות אחרי עוד כלום לא התחיל וההורים שלי הגיעו אז נטשנו, שוב לצערי.

אמא שלי עצבנה אותי עם מליון הערות, חלקן על הטיפול (למה אני לא מחליפה רופא אם אין תוצאות? הסברתי לה שיש לי את הרופא הכי טוב באזור ושהוא טוב בכל אמת מידה, הסברתי לה גם שיש התקדמות גם אם מבחינתה אין תוצאה אז היא הציקה שאולי אעבור לאיזה רופא מומחה במרחק יותר משעה מפה, אמרתי לה שזה לא סביר לסוע כל יומיים לכזה מרחק והיא אמרה שהיא היתה עושה את זה, נו, בטח, חכמה בתאוריה, שאלתי איך אפשר גם לעבוד ולחיות אם עושים את זה, הפעם היא לא הגיבה.

הכי מעצבן שכל זה לא היה בתוך הבית אלא בחוץ כשכל שכן יכול לשמוע למרות שביקשתי לא שם).

חוצמזה כואב לי הראש, אני סובלת מתופעות לוואי מכל הזריקות, וישנתי חרא בלילה הקודם מה שלא עוזר בכלל.

בקיצור יום מעפן

אני שמחה שהוא נגמר.