|
בר קבועים הוסף לקבועים שלי שלח המלצה לחבר הפורום משלוח תמונות לסלולר קישור ישיר לכאן דף כניסה | ||||
|
|||||
|
11/2011
אני צריכה לעבוד, שישה ימים השבוע. להיות נחמדה להורים של תינוקות ולנשים בהריון למרות שכל מה שאני רוצה זה להטיח בהם שלהם לא מגיע, לי כן. (אני יודעת שלחלקם כן מגיע, אם לא לכולם) לסוע שעה וחצי לכל כיוון, כמה פעמים השבוע, כי יש שבעה במשפחה. למצוא בגדים לחג, ולארגן מתנות לחג, ולהכין כרטיסי ברכה. לדבר עם כל מיני אנשים, כולל מישהי ספציפית ששמה לב היום שאני עצובה ושאלה למה - אני לא רוצה לספר לה למה אז התחמקתי, אבל אני אראה אותה גם מחר ואם היא שמה לב היום היא לא תבחין מחר במשהו שונה. לעשות דברים בבית. לא להתמוטט. --->2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 18/9/2006 22:06 
קצת יותר פירוט על אתמול בבוקר עשיתי בדיקת דם, כלומר יצאתי בשבע וקצת מהבית. משם מיהרתי לחזור לעבודה, שדי צמודה לבית. עבדתי עד עשרה לשתיים ואז נסעתי לא"ס, הזקיק גדל ל13 אבל לא היו עדיין תוצאות לדם נסעתי משם למספרה, עשיתי צבע וקיצצתי בשיער. באמצע, עם הצבע, דיברתי עם הרופא, כבר היו תוצאות וההוראות היו להמשיך באותו מינון ולחזור בשלישי (ולא ברביעי, כלומר מרווח יותר קטן של ימים הפעם, דבר די חיובי). הסתובבתי קצת בעיר ואז חזרתי לאותה מרפאה לכירורג פלסטי לשמוע שנקודות החן שהורידו לי היו תקינות, ואז, כשכולי מאושרת (אך שפוכה, התור הזה היה בשבע בערב!) הרופא הודיע לי שתוך כחודשיים הוא מכניס אותי לאשפוז יום בביה"ח (אותו בי"ח שבו אושפזתי לגמרי בטעות ועלה לי בשלושה שבועות מחיי ובאינספור סיוטים) כדי להוריד לי בפעם הבאה 4 נקודות חן ביחד. לא זוכרת אם ספרתי את זה פה אבל בפעם האחרונה התמוטטתי בתחילת הניתוח, בכיתי ממראה מחט ההזרקה והתחרפנתי, בסוף במאמץ רב עברתי את הניתוח עם הבטחה לחצי שנה חפש מהניתוחים האלה, שכמוהם כבר עשיתי שלושה בשנה האחרונה ועוד כמה בשנים שלפניה. בקיצור, הידיעה שאעבור בטווח קצר יחסית את אותו הניתוח והפעם לא בשני מקומות בגוף אלא בארבעה היתה יותר מידי, עם הרופא התלוצצתי אבל יצאתי עם דמעות בעיניים והרגשה נוראית שלא עזרה לעייפות שכבר תפסה אותי. וזהו, זה היה אתמול. היום עבדתי משבע עד ארבע, בשמונה הזרקה, מחר נראה איך התקדם, תחזיקו אצבעות חזק כי התחושה שלי היא שמתקרבים לסיום ושתחילת שבוע הבא הזרעה... --->8 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב- 15/8/2006 20:48
2 ביד, 6 בבטן (השביעי בעוד כשעה) מחר ביקורת. היום סיפרתי למישהי מהעבודה, דווקא לא מישהי שאני מאוד קרובה אליה, או מישהי שיכולה להבין, אני אפילו לא בטוחה שיש לה בכלל חבר, גם התגובות שלה קצת עצבנו אותי ("אוי, איזה יופי שאתם מנסים, מזל טוב", החלק היחיד שהיא אמרה לי עליו "אוי, תנחומיי" הוא על א"ס וגינלי, אבל באופן אישי אני כבר ממש אדישה אליו). אבל השבוע אני עובדת צמוד אליה ואני לא יכולה ממש להיעלם לה גם בראשון וגם מחר, להגיע בשניהם מאוחר ולהבריז מוקדם בלי לגרום לה לחשוב כל מיני מחשבות, ואני לא רוצה להדאיג אנשים בכלל, ואותה בפרט (בשנה האחרונה היא התייתמה, סרטן) ומצד שני לא רוצה שתחשוב שאני בהריון, הבוסית (שיודעת כבר זמן מה) אמרה שלמיטב ידיעתה הבחורה שומרת סוד, אז גיליתי לה, אני מאמינה שהיא באמת תשתוק וככה יותר קל לי להבריז מחר (העבודה שלי היא כזו שאם אחת מבריזה השניה צריכה להישאר או להקדים כדי לחפות עליה, כי מישהו תמיד צריך להיות במקום ולרוב אנחנו מתחלקות כך שאחת פותחת והשניה סוגרת, בימים שיש לי בדיקות היא צריכה גם לפתוח וגם לסגור), אבל מוזר לי לספר למישהי לא קרובה אליי... --->2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של ג'וליאנה ב- 9/8/2006 17:28
כל יום אני מדברת אל הביצית שלי חושבת על השלב בו היא נמצאת עכשיו, אם התרחשה הפריה ביום הביוץ (כרגע - 8 תאים) אני יודעת שיש מצב שההפריה היתה אח"כ או לא היתה בכלל אבל כולם אומרים לי שחשוב לחשוב חיובי, לעשות אוטוסוגסטיה והכל אז אני עושה רק שאני מפחדת מאוד לפול עוד יותר חזק כשתגיע התשובה, כי כל החשיבה הזו מפתחת המון המון ציפיות. בבית אני אמורה לא להתאמץ, לא לקפל את הבטן, ללבוש בגדים רפויים, להרים רגליים למעלה, לא להתוכפף בשביל כלום, לא לעשות יותר מידי עבודות בית. אבל בעבודה אני עובדת קשה, מרימה ילדים, שוטפת רצפות. קצת מצחיק, ההבדלים החדים האלה, בין מה עושים בבית ומה בעבודה. אלו השבועיים הכי ארוכים שיש, את זה אני זוכרת גם מהפעם שעברה, הפעם בשביל להעביר אותם יותר בקלות כל יום אנחנו חושבים שאולי הביוץ היה קצת יותר מאוחר, ואולי הביצית עוד חיה, ועושים שוב סקס, מנסים להפרות אותה, למקרה שהיא עוד שם בסביבה אבל עדיין לא מופרית, זה נותן תחושה של שליטה, של עשיה, ועוזר לחוסר האונים שמתלווה תמיד לציפיה של שבועיים. --->7 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 9/6/2006 09:13
תגדלו, תבשילו, תפרחו יום יום אני מבקשת מהזקיקים שלי לגדול, עוד קצת ועוד קצת. ראיתי תמונות של זקיק גדל ואני מנסה עליהם אוטוסוגסטיה. כלום לא עוזר שני זקיקים של 11 זה אומנם לא קטן אבל הם צריכים להיות בסביבות ה24 ואני כבר אחרי 16 זריקות ומי יודע כמה בדיקות דם ואולטראסאונדים עושה רושם שהסבב הזה לעולם לא ייגמר עט הגונאל אף, לעומת זאת, נגמר לי, כמאה שמונים ש"ח ועוד אין תוצאות אז קניתי חדש, חצי כמות הפעם מעניין אם זה אומר שהרופא אופטימי ולא חושב שנצטרך עוד 15 הזרקות כי אני בעיקר פסימית כולם (כולל צוות רפואי) אומרים שחשוב לשמור על תקווה לא להתאמץ בתקופה הזו לא לסחוב דברים כבדים להיות אופטימית להיאחז בדברים משמחים נראה אותם נאחזים בדברים משמחים כשהם כ"כ חסרי אונים במה להיאחז? בלימודים התובעניים? בנסיעות המטורפות הנכפות עליי? בעבודה הזמנית והלא סדירה? בבעל שבמקום לסייע החליט לאחרונה להתפנק ולא לעשות כלום בלי הרבה תחינות וכעסים מצידי? בגיסות שלי שכולן ילדו לאחרונה? בסביבה שלוחצת שנביא כבר ילד? בבריאות הדפוקה שלי (דפוקה בלי קשר לענייני הפוריות)? אולי בדיאטה שתקועה במקום כבר כמה חודשים? במה??? --->11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן קישור ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' הוסף למומלצים שלי תגובה אחרונה של מיב ב- 31/5/2006 22:31 הדף הקודם הדף הבא דפים: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 29,002
|
כינוי: מיב
גיל: 50 ICQ: דברי במספרים, גברת טיפולי הפוריות לילדה הראשונה לקחו: 3 שנים ו9 חודשים 3 הזרעות, 5 שאיבות, 2 אשפוזים סה"כ נשאבו 30 ביציות ונוצרו 24 עוברים סה"כ הוחזרו לרחם 9 עוברים, ונוצרו 3 הריונות, 2 מתוכם כימיים והתוצאה היא ילדונת אחת מקסימונת טיפולי הפוריות לילדים הבאים: 2 שאיבות סה"כ נשאבו 28 ביציות, ונוצרו 15 עוברים, סה"כ הוחזרו לרחם 4 עוברים ונוצרו 2 הריונות מתוכם 1 כימי מגיעה ליחידת הIVF מקווה שרק עם תמונה! היא בת |
|
|
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיב אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיב ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2008 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) עיצוב: איה, עיצוב מחודש: מיב. |
||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מה זו
התמונה הזו? | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ארכיון: | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אני נמצאת גם בפורום פוריות בתפוז הוסף מסר חיפוש טקסט בקטעים: הבלוג חבר בטבעות: « אינטימיות לָעולם » ± « הכמיהה להיות הורים » ± | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצטרף כמנוי SMS בטל מנוי SMS RSS (הסבר) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||