שלילי

אז ברביעי הבא עושים צילום רחם.

כשאעבור אספר לכם אם זה נורא כמו שחלק מהשמועות אומרות

(רק קחו בחשבון שסף הכאב שלי נמוך מאוד).

בעיה ראשונה:

יש לי באותו היום מבחן, מועד ב', ואין אופציה לדחות את הצילום (עושים רק פעם בשבוע, וחייבים לעשות כשכבר אין דימום אבל לפני היום ה13 למחזור), אני עוד לא יודעת מה אעשה.

דימומים

התחילו כבר בשבת.

מחר בדיקת דם ואחה"צ אני אצל הרופא

אני לא מצפה לתשובה שונה משלילי, אבל בכ"ז קצת חוששת.

אני חושבת שבכל מקרה אנסה לעשות החודש את צילום הרחם, נראה לי שככל שאדחה את זה יותר כך אפחד יותר - עדיף לעשות ולדעת אם הכל תקין או לא.

סיכום סבב

13 זריקות במינון הנמוך ביותר האפשרי.

5 בדיקות דם

4 אולטראסאונדים.

ביום ראשון הזקיק היה בגודל 13, שזה התחלה של צמיחה וגדילה (הם צריכים לעבור את גודל 20 כדי לבייץ), המשכנו במינון הכי נמוך וחזרתי ביום שלישי, לכאורה הוא היה אמור להיות מקסימום של המקסימום בגודל 18 (כשהם לקראת הסוף הם עולים בעד 2.5 ליום), אבל בדיקות הדם הראו שהביוץ כבר היה, עבר.

ביוץ מוקדם, ככה זה נקרא, וזה קורה ב20% מהמקרים, איכשהו אצלי זה קרה (נכון לעכשיו) ב66.6666% מהסבבים.

ביוץ כזה מניב ביציות דפוקות, לרוב, ולא פעם בעיות ברירית הרחם, מחזור כואב והיסטרי, ציסטות כואבות, כאבים ומה לא.

בפעם הקודמת זה היה יותר קיצוני (בייצתי אחרי זריקה או שתיים) והביא לאשפוזי (באבחון לקוי - חשבו שזו דלקת אגן), אני מקווה שהפעם זה לא יתקרב לאותו המצב.

מה שבטוח זה שהסיכוי להרות כשהביוץ כבר עבר הוא נמוך יותר, ושלא היה טעם לעשות הזרעה, שזה היה התכנון לסבב הזה, ושאין הרבה סיכוי שעוד שבועיים אבשר לכם שנקלטתי, ושהמחזור יהיה כואב, מאוד כואב (באחרון, שהיה אחרי סבב רגיל ותקין, הייתי בבית יומיים עם כאבים).

אני לא יודעת אם אני אהיה חייבת כבר לעשות את צילום הרחם מכיוון שהרופא מחייב אחרי שני סבבים תקינים, ועוד לא היו לי שניים תקינים.

אני כן יודעת שהסבב הבא יכיל יותר חומרים, כלומר מלבד חומרים מבשילי ביצית הוא יכיל גם חומרים מעכבי ביוץ כדי למנוע מצב של ביוץ טרם-עת.

וזהו, הרבה כוח וחשק לדבר על זה אין לי, רק חבל שבשבת, ראשון ושני, שבכל אחד מהם היה תכנון לסקס, התוכניות לא יצאו לפועל, אם הן היו יוצאות לפועל היה לי סיכוי לא רע.

אין לי כח לפרט, אז רק עיקרי הדברים

פספסנו את הביוץ

רוב הסיכויים שהסבב הזה ייגמר בלי הריון עקב ביוץ מוקדם

נדע בוודאות עוד שבועיים אבל הסטטיסטיקה לרעתינו.

הסבב הבא יהיה יותר מורכב כדי למנוע מסיוט כזה להתרחש שוב.

קצת יותר פירוט על אתמול

בבוקר עשיתי בדיקת דם, כלומר יצאתי בשבע וקצת מהבית.

משם מיהרתי לחזור לעבודה, שדי צמודה לבית.

עבדתי עד עשרה לשתיים ואז נסעתי לא"ס, הזקיק גדל ל13 אבל לא היו עדיין תוצאות לדם

נסעתי משם למספרה, עשיתי צבע וקיצצתי בשיער.

באמצע, עם הצבע, דיברתי עם הרופא, כבר היו תוצאות וההוראות היו להמשיך באותו מינון ולחזור בשלישי (ולא ברביעי, כלומר מרווח יותר קטן של ימים הפעם, דבר די חיובי).

הסתובבתי קצת בעיר ואז חזרתי לאותה מרפאה לכירורג פלסטי לשמוע שנקודות החן שהורידו לי היו תקינות, ואז, כשכולי מאושרת (אך שפוכה, התור הזה היה בשבע בערב!) הרופא הודיע לי שתוך כחודשיים הוא מכניס אותי לאשפוז יום בביה"ח (אותו בי"ח שבו אושפזתי לגמרי בטעות ועלה לי בשלושה שבועות מחיי ובאינספור סיוטים) כדי להוריד לי בפעם הבאה 4 נקודות חן ביחד.

לא זוכרת אם ספרתי את זה פה אבל בפעם האחרונה התמוטטתי בתחילת הניתוח, בכיתי ממראה מחט ההזרקה והתחרפנתי, בסוף במאמץ רב עברתי את הניתוח עם הבטחה לחצי שנה חפש מהניתוחים האלה, שכמוהם כבר עשיתי שלושה בשנה האחרונה ועוד כמה בשנים שלפניה.

בקיצור, הידיעה שאעבור בטווח קצר יחסית את אותו הניתוח והפעם לא בשני מקומות בגוף אלא בארבעה היתה יותר מידי, עם הרופא התלוצצתי אבל יצאתי עם דמעות בעיניים והרגשה נוראית שלא עזרה לעייפות שכבר תפסה אותי.

וזהו, זה היה אתמול.

היום עבדתי משבע עד ארבע, בשמונה הזרקה, מחר נראה איך התקדם, תחזיקו אצבעות חזק כי התחושה שלי היא שמתקרבים לסיום ושתחילת שבוע הבא הזרעה...