זוועה

ככה אני מרגישה

סמרטוט פיזית ונפשית

מיום שישי אני עם סחרחורות, זה התחיל בבום נוראי והשתפר אבל היום שוב הדרדר

בשלישי חטפתי וירוס של שלשולים שהסתובב פה באזור והפיל לא מעט חללים

אח"כ התחיל המחזור על כל כאביו והנסיעה לרופא ומה לא, נשפכתי על המיטה בתשע בלילה.

אתמול נסעתי לעזור עם האחיינים שלי וזה היה הרבה יותר מייגע מששיערתי וחזרתי הביתה אאוט לגמרי.

היום התעוררתי בחמש וחצי בבוקר, עם כאבי בטן, תחושות חום וקור מתחלפות, זיעה קרה והתגברות של הסחרחורות, בקיצור הרגשתי סמרטוט.

הייתי אמורה לעבוד במשרד אבל הוקפצתי לעבוד עם הילדים רק שלא הייתי ממש מסוגלת אז עזרתי בשעות הקריטיות (שעה וחצי בבוקר ושעה וחצי בצהריים).

הלכתי לרופאת המשפחה שלי והיא אומרת שלדעתה הכל נובע מהמחזור וקשור לכל החומרים שהוזרקו כדי להשיג את המחזור.

בקיצור לשתות ולנוח וזהו

המתח הנפשי סביב האחיין וסביב הכשלון בטח לא עוזר.

חוצמזה בעוד שבוע וחצי לעשות בדיקות דם, נבדוק ויטמינים וברזל וכאלה, אי אפשר עכשיו כי חלק מהבדיקות מושפעות מהמחזור.

הדימום, לעומת זאת, פסק לפני כשעתיים

אולי בכ"ז הייתי צריכה לעשות בדיקת דם?

הבעל יגיע רק בשמונה, אין בבית כמעט שום אוכל, ניתקו לנו את הכבלים בגלל שהיתה איזו טעות בפרטי התשלום ולמרות שנתתי את פרטי כרטיס האשראי לתשלום הוא יחובר במקרה הטוב מחר ואין לי הרבה כוח למחשב

בקיצור, המילה בכותרת מסכמת הכל.

מסתמן:

נלך על עוד סבב הזרעה אחד עם מנוחה אחרי ההזרעה (כלומר עבודה משרדית בלבד) ואם זה ייכשל - נעבור להפריות.

גם רופאת המשפחה שלי חושבת שזה הכי הגיוני.

מקווה שנוכל להריץ את כל הפרוצדורות של ההפריות בזמן ההזרעה האחרונה הזו

כך או אחרת מדובר על אחרי החגים.

מה שמטריד אותי היום

זו פינה חדשה, מה שמטריד אותי היום, מטרתה בעיקר לפרוק דברים החוצה, כמו הדלקת האור כשחושבים שיש מפלצת ומגלים שזה רק מעיל.

אם ארצה סימפטיה או פתרונות אני אבקש מפורשות, לא שזה אומר שאסור לכם להציע כשלא אבקש, אבל הכוונה היא שאני לא רוצה להתכיין בפינה הזו, גם אם היא לעיתים תישמע יבבנית.

אז מה מטריד אותי היום?

מישהי שאני מכירה, בת 64, מתה בגלל שהיא לקחה כדור נגד הסכרת שלה בזמן שהיא שלשלה והקיאה, כנראה מוירוס.

כן, קראתם נכון, היא לקחה תרופה כרונית שהיא תמיד לוקחת וזה מה שהרג אותה.

מסתבר שהכדור הזה ממש מסוכן במקרה של שלשולים קיצוניים וזה הוביל להרס הכבד שלה ומשם לקריסת כל מערכות הגוף ולמוות.

למה זה מטריד אותי (מלבד הצער על מותה, כמובן)?

מכיוון שהכדור שהיא לקחה הוא גלומופאז', כלומר מטרופין, כלומר אותו גלוקומין שגם אני לוקחת.

ומכיוון שבחצי השנה שבין ראש השנה לפסח כשהיו לי בעיות עיכול בלתי פוסקות שהתלוו בימים רצופים של שלשולים ונשלחתי לשלל בדיקות מטורפות אף אחד, לא רופא הנשים, לא רופאת המשפחה, לא אחת האחיות ולא מומחית הגסטרו שאליה נשלחתי, לא טרח לומר לי שלא לקחת את הגלוקומין בימים שבהם אני משלשלת ללא הפסק.

ושיהיה ברור - כל אחד מהם ידע שאני לוקחת את הכדור וגם שאני משלשלת לא מעט.

אני מניחה שהיא לקחה כמות יותר גדולה של כדורים ליום, אני לוקחת רק אחד בגלל שאין לי בעיית סכרת, אני לוקחת את הכדור כי הסתבר שהוא מסייע לבעלות תסמונת השחלות הפוליציסטיות לבייץ, אז אולי זה פחות מסוכן במקרה של כדור אחד ליום, כלומר אני עוד בחיים למרות הכל, אבל ראבק, מי יודע איך עוד אני מסכנת את עצמי בלקיחת משהו יומיומי ולכאורה פשוט? ולמה אף אחד לא טרח לומר לי שזה מסוכן? לוודא שאני יודעת?

אז זהו, זה קצת מטריד, תחשבו גם אתם על הכדורים הרגילים שלכם, מה אתם יודעים על מה שהם עושים לכם אם אתם לא בריאים?

היום אני מתפתלת מכאבי מחזור

וגם הדימום ממש חזק.

הצד הטוב היחיד - אולי זה אומר שמבחינת הרופא היום ייחשב ליום הראשון של המחזור, מה שאומר שביום ראשון, כשאהיה אצלו, יהיה היום השלישי והזמן האידיאלי להתחלת סבב.

מצד שלישי - אין לי מושג מה יכלול הסבב הנוכחי ולכן אין לי מושג באיזה יום תיאורטי הייתי אמורה להתחיל אותו.

זה מוגזם לרצות שבוע אחד שלם בלי כאבים מכל סוג ובלי רופאים מכל סוג? כי בחודשיים האחרונים לא היו לי יותר מיומיים רצופים של הרגשה טובה, אם לא הייתי מקבלת אישורים לבעיות מרופאת המשפחה ומבעלי עוד הייתי חושדת שאני היפוכונדרית מושלמת.

אם מישהו יודע

איך מסדרים את הסתירה בין שני הפוסטים האחרונים - שיודיע.

מחר יתנו לי כדור שאמור לסייע למצב הרוח, משהו צמחי שלא אמור לפגוע בנסיונות להרות.

בקרוב גם יסדרו לי שיחות עם פסיכולוגית, אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח עד שזה יתחיל.

בעוד שבועיים אני חוזרת לרופאה לבדוק מה השתנה והשתפר, אני מקווה שמשהו ישתפר כי אני לא מחזיקה מעמד במציאות הנוכחית.

הלכתי להתפרק, אחזור מתישהו

אתמול עלתה בי השאלה

האם ילד שווה את הנזק הגופני שאני עושה לעצמי.

קוראים וקוראות עם ילדים מוזמנים לענות, כל השאר הרי לא יודעים טוב יותר ממני...

(כבר שבוע שכואבת לי הבטן, בכל מיני צורות, האחות אומרת שזה כנראה מצילום הרחם, האמת שבסופו של חשבון מסיימים את הצילום עם חומר ניגודי - יוד - בחלל הבטן אז אולי זה לא מפתיע...)