ביקור מוצלח היה לי היום אצל הרופא

אומנם המאמצים להגיע לשם ויותר מזה להגיע משם בזמן אח"כ לשיעור הראשון של הסמסטר (וגם להגשת עבודה) היו ממש מטורפים, לא שפויים ואפילו יקרים (זה נגמר במונית 100 ש"ח) אבל כנראה שככה זה בחיים. המחזור עוד לא התחיל ממש אבל כבר יש סדר של הסבב החדש, תרופות איתן אתחיל וידיעה מה מצפה בהמשך. אז בתור התחלה מי יודע לספר לי משהו על פיורגון ועד כמה השפעתו על הגוף (תופעות וכאבי הזרקה, בעיקר) שונה מהגונאל אף שהיה לי עד כה? עשו טובה, תחזיקו לי אצבעות, אני עם כל התפרים לא יכולה לעשות גם את זה.

תוספת מאוחרת:

ראיתי עכשיו את התגובות למטה והבקשה שתחזיקו אצבעות נראית לי פתאום כ"כ מטופשת כי ממילא כולם כתבו שהם מחזיקים אז רק רציתי להוסיף תודה, אתם מחממים את הלב וזה עוזר לנחישות ולכוחות הנפש שאני מגייסת.

כמו צחוק גורל אכזר
התחיל לי דימום שתמיד מקדים אצלי את המחזור. פעם ראשונה ביותר משנה וחצי שהוא מגיע ואפילו מקדים (לפי מה שכתוב פה בבלוג פעם אחרונה היתה ב27/1), ולא מגיע רק אחרי כמה חודשים. וזה דווקא כשהשמנתי, מוזר, כי הסיבה היחידה שגרמה לי לפצוח בדיאטה היתה לשפר את עניין הביוצים והנה דווקא כשאני מחזירה משקל עודף אני מבייצת פעמיים באופן טבעי ובמרווח מינימלי של זמן. אז למרות התפרים אני אתחיל כבר את הסבב החדש, כי אין לי כוח לחכות עכשיו חודש שלם שוב.   הצלחתי בדרך כמעט ניסית להזמין תור למחר על הבוקר לרופא, תחזיקו לי אצבעות ואני ממש מקווה שזה יהיה שווה את הסבל הכפול שינחיל לי השבוע הקרוב.שמור   בטל

ללכת עם, להרגיש בלי

יותר משמרגיזות אותי כל הנשים שנכנסות להריון לא רצוי ובאות לשאול בפורום פוריות איך אפשר להפיל או לברר אם אכן הן חלילה בהריון, מרגיזות אותי כל הנשים שהרו (בקלות או לא, אבל לרוב זה קורה לאלו שהורות בקלות) שלא מוכנות לנקוף אצבע עבור הילד שלהן.

כל אלו שבגיל שנה עוד לא יודעות איפה הן מחזיקות את האקמולי בבית, כי תמיד הבעל או הסבא/סבתא נותנים לילד.

כל המורות שבמהלך חופשת חנוכה לא חושבות לקחת את הילד יום אחד מהמעון ולעשות איתו כיף בבית.

כל אלו שממשיכות לצאת כמו מקודם וזורקות את הילדים על בייביסיטר, לא שצריך להפסיק לצאת מהשניה שאת אמא, אבל אי אפשר מדי פעם לקחת את הילד איתך לבילוי? למשל כמו שג'וליאנה לוקחת את הקטנטן לארומה?

כל אלו שפתאום, שניה אחרי שהילד נולד, דחוף להן לחזור ללמוד, למרות שהן סיימו בשיניים את התואר הראשון וממש לא הגו בחזרה ללימודים לפני הלידה.

אוף!

(כן, כל הפוסט הזה הוא קיטור מרוכז על מישהי אחת, שהיא במקרה גם גיסתי, ולא, לא סיפרתי פה את הדברים הכי גרועים, תקבלו את זה ככה כי בפעם הקודמת שכתבתי ת'פוסט הזה הוא היה הרבה יותר מפורט אבל אז היתה הפסקת חשמל כללית...)

לא כתבתי יובלות...

היום הורידו לי שלוש נקודות חן, אחת מהרגל ושתיים מהגב.

בדר``כ אני לא עושה את זה בבי``ח אבל הפעם הרופא החליט להוריד שלוש בבת אחת ושיהיה יותר קל בבית החולים אז הגעתי לאשפוז יום כירורגי. רוב מי שחיכו בתור היו זוגות לקראת שאיבה... לא היה לי האומץ לשאול שאלות ובכל מקרה אני ממש רחוקה משם (קודם שאני אגיע להזרעה בכלל) אבל הסתכלתי עליהם והרגשתי כאילו אני רואה את העתיד שלי, די מצמרר. וגם ראיתי שם את רופא הנשים שלי, בטח הוא היה שם בהקשר לכל השאיבות, הוא הציץ עליי במבט של ``מה *את* עושה פה`` אז הסברתי שזה הפעם לא בקשר למשהו נשי... הכי מצחיק ששאלו מי לשאיבה והבעל שלי חשב שמדובר על שאיבת שומן...  אני קצת מתלבטת מה עכשיו, בעקרון עוד שבוע אני יכולה לחזור לרופא ולהתחיל את הסבב החדש, הללויה (מאוגוסט לא עשיתי סבב) אבל אולי כדאי לחכות עד שיוציאו לי את התפרים שזה עוד שבועיים, האמת שבעקרון הכי טוב לחכות חודש לתשובות כי אם במקרה זה סרטני (חס וחלילה) זה ממש לא לעניין להיכנס להריון במקביל אבל אין לי סבלנות וגם ממה שהבנתי מהרופאים הורידו את הנקודות שעלולות להתפתח ולהיות סרטניות אבל הם לא באמת חוששים כבר עכשיו שהן סרטניות אז לא נראה לי שיש לי סבלנות לחכות עוד חודש שלם, כמה כבר אפשר? נראה לי שאני אחכה לראות כמה כוחות נפשיים יש לי כל כך מהר מהניתוח להתחיל סבב ועד כמה התפרים מפריעים לי להתנהל בחיי, אבל אם אני אוכל אני כבר בעוד שבוע אחזור לעניינים ואם לא - מה זה עוד שבוע אחד אחרי כ``כ הרבה זמן???

חמישה דברים שלא ידעתם עליי

באדיבות fe

בגלל שהבלוג הזה הוא בעיקר חד-ממדי אני כבר לא זוכרת אם את כל הדברים האלה באמת לא כתבתי בעבר, אז אם כן - סליחה

1. יש לי בלוג נוסף שבו אני מספרת בערך על הכל, מלבד הצד בחיי שנחשף פה. יצרתי את הבלוג הזה בעיקר כי לא מעט אנשים יודעים מה מסתתר מאחוריי הכינוי שלי (כלומר מי אני באמת) ולא התאים לי לחלוק עם כל העולם ואשתו את בעיות הפוריות שלנו.

2. גם כשאני מקבלת מחזור אני תמיד מקפידה לעשות בדיקת דם לאחר כל טיפול, כי קראתי ושמעתי יותר מידי סיפורים על כאלו שקיבלו מחזור תוך כדי הריון, מה שאומר שגם בשבוע האחרון עשיתי בדיקת דם, שכמובן יצאה שלילית.

3. במרפאה הרגילה שלי (לא מרפאת הנשים) יש שתי אחיות, אחת מקסימה ואת השניה אני לא ממש מסמפטת וגם לא מעריכה מקצועית ודווקא היא האחראית על טיפת חלב, ונשים בהריון ונשים שמנסות, בפעם האחרונה שהייתי אצלה יצאתי בוכה ממש.

4. כבר לפני כחצי שנה קיבלנו את מסמכי האימוץ ועדיין לא סיימנו למלא אותם ולארגן את כל הטפסים.

5. תמיד חלמתי על ארבעה ילדים (למרות שגם כנערה סייגתי ואמרתי שקודם אני אעבור הריון ולידה ראשונים ורק אח"כ אתחייב למספר) ועכשיו אני בהחלט שוקלת להיעצר בשניים, אם במקרה זה יהיה שניים בהריון אחד רוב הסיכויים שאני לא אנסה להיכנס לעוד הריון.

עכשיו מעבירים לחמישה אנשים:

1. הכבשה

2. ביילע

3. צופר ערפל

4. שושנת העמקים

5. מרגי