בלוגים קרובים  בר קבועים  הוסף לקבועים שלי   שלח המלצה לחבר   הפורום
משלוח תמונות לסלולר   קישור ישיר לכאן   דף כניסה


אריזה משפחתית

5 נפשות (בלי החתולה) עוברים 9747 ק"מ (בדיוק!) ממזרח למערב.
2/2007


ארזת לבד?

בטח, מי יעזור לי באמצע היום? אפילו סחבתי לבד את המזוודות לאוטו.

מישהו נתן לך משהו להעביר?

מי לא? השכנים, הבעל, הילדים. לכולם יש מישהו או משהו בישראל.

ואת סומכת עליהם?

תשמעו... עד כמה שאפשר. אני לא בטוחה שתמונה מהגן וקפה יחשבו כחומרים מסוכנים.

קפה? את בטוחה?

נראה כמו קפה. מה אני כבר מבינה בקפה? לא שותה את זה. בקולה אני דווקא ספצית.

לקחת הכל? דרכונים? כסף? כרטיסי טיסה?

כן. בטוח. בדקתי עשר פעמים. אבל אני בטוחה ששכחתי משהו אחר. אין לי מושג מה, אבל אני בטוחה שזה יחזור אלי בדיוק מעל האוקיינוס.

 

 

יש לך משהו נוזלי?

כן. כמה קרמים, משחת שיניים. הכל נכנס בשקית של קווארט. כמה זה בליטרים?

ומה זה הדבר הנוזלי כאן?

מים, לפורמולה של התינוקת. תראי – הבקבוק סגור וחתום.

למה לא ערבבת את זה עם האבקה?

אה, יש לנו עוד 17 שעות עד שנגיע, אני מעדיפה שזה יהיה טרי.

טוב, תני את הפתק הזה לאחראי המשמרת ותחזרי אלי.

ואת הילדה לא להעביר במכונת הרנטגן!

הא?!

 

 

הגענו?

עוד לא. עוד 14 שעות.

אבל נחתנו.

כן, אבל זו רק נחיתת ביניים.

את אוהבת שדות תעופה?

כן. בשדות תעופה יש תמיד הרגשה של ציפיה. של משהו טוב שעומד לקרות. ראית את "Love actually"? ככה, רק בלי הקיטש. טוב, עם הקיטש. אבל בלי יו גרנט, הוא עושה לי רע.

ומטוסים?

שונאת. לא פוביה. סתם שונאת טיסות.

מתי השנאה הזו התחילה?

נדמה לי שבנסיעה למזרח. יותר מדי טיסות הופכות לשגרה. עוד פעם עולים, עוד פעם שתיה ובוטנים (אה, אין בוטנים, זה אלרגני. אז בייגלה), עוד פעם אוכל מגעיל שאוכלים בכל זאת כי חייבים לנסות. עוד פעם להכלא במרחב צפוף מדי בלי יכולת להגיד "פוס, אני יורדת". חונק לי מדי, לא אוהבת.

והמיניאטורה?

היא דווקא מתנהגת יפה. בינתיים. נראה מה יקרה בשעות הקרובות.

אז למה את נוסעת?

כי בסוף מחכים לי החברים, המשפחה, סלט עם טעם של ירקות ולא טעם של קלקר.

שווה?

כנראה שכן, לא יודעת. אדע בעוד כמה ימים.

והילדים?

יסתדרו. יש להם אבא, לא? והוא אבא מאד מוצלח.

כן? אז למה עמדת הבוקר כמו מטומטמת ועשית לביבות כרובית?

ככה. כי אני קונטרול פריק. כי הרגשתי צורך להשאיר להם משהו – מי יודע מה יכול לקרות בטיסות בימים אלה, לא? את הילדה הרי לא העברתי ברנטגן. מי יודע איזו פצצה היא יכולה להטיל.  

וככה זה כשאתה טס בהחלטה של מהרגע להרגע.
 

נכתב על ידי אורזת, 1/2/2007 19:06, בקטגוריות על עצמי לספר ידעתי
18 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
תגובה אחרונה של רונן א. קידר ב-8/2/2007 10:02



18,472
כינוי: אורזת
גיל: 54

ICQ:


מצב הרוח שלי:

מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
הצטרף כמנוי SMS
בטל מנוי SMS

RSS (הסבר)

 << פברואר 2007 >> 
א ב ג ד ה ו ש
        1 2 3
4 5 6 7 8 9 10
11 12 13 14 15 16 17
18 19 20 21 22 23 24
25 26 27 28      

ארכיון:

חיפוש טקסט בקטעים:

חפש
חלון מסרים:
הוסף מסר

הבלוג חבר בטבעות:
« הלסבלוגריות » ±
« ישראלים בחו"ל » ±





מקומות בהם היינו ועוד נהיה
הפארקים של המערב
הקרולינות של הדרום
מקסיקו - בחודש הבא!
ניו יורק
עמק השנאנדואה
פלורידה ודיסניוורלד
צפון מערב
קנדה


קוראת
Mezzo Mom
אדווה לוטן
אופה קטנה
אזמרלדה
אמ"ט
אמלש
ג'וליאנה
גנצו
דרורית (וה-33)
הצדקת
הקודמת
חבצלת
חלי
יונת
לי
מאזינה ברקע
מומו
מיכליקה
מיק
נוריקו
נינה
עדי
פוסי
קיטי
קרי וביג
קתרינה הגדולה
רונן
שלומית
שמנת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאורזת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אורזת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2006 © נטוויז'ן (ע"ר)
עיצוב: איה