בהמשך לפוסט הקודם , לאלו  מאתמול, ולבקשת הקהל שעדיין נמצא במבוך החשוך או במערה אפלולית,  הסבר מטאפורי קצר שאולי יבהיר יותר מה קרה, לי, בימים האחרונים...

דמיינו לכם עגלה עמוסה בבולי עץ גדולים וכבדים שנערמים אחד על השני במין פירמידה גבוה וחבל קושר אותם שלא יפלו מתוכה.

העגלה נוסעת קדימה (אולי זאת עגלה עם סוס, כל אחד יכול להחליט כרצונו...) - ואני (לענייננוו) הולכים מאחוריה בנחת ובשלווה (יד ביד, מחובקים לעיתים ), ולפתע, החבל מתרופף והקשר ניתק ובולי העץ מתחילים ליפול מהעגלה .

בהתחלה לאט לאט ואחר כך במהירות הולכת וגוברת נערמים לרגלינו, ואנו, קופצים לצדדים כדי לא לקבל מכה ואחר כך צריכים לעבור אחד אחד, כמו מסלול מכשולים צבאי , כדי שנוכל להמשיך בדרך.

ובכל פעם שאנחנו מצליחים לעבור בול עץ אחד, מיד נופל אחריו הבא, וללא מנוחה ונשימה אנו ממשיכים הלאה במין מסע של  קפיצות מטורפות ...

ואתמול, אתמול נפל מבחינתי, בול עץ אחד יותר מדי...

אולי צריך להחליף את העגלה, הסוס, ההולכים מאחור, ואולי מספיק פשוט לקשור את החבל מחדש, בחוזקה...