עדויות
מונטנגרו היפהפייה, שאני מתרגם מדריך טיולים שלה עכשיו, לא נראית במבט ראשון קשורה לרצועת עזה הצפופה. אבל בין החופים המרהיבים למסעדות הפיצה-גריל, אפשר לקרוא פתאום שורה כמו 'ב-2008 הוגשו כתבי אישום נגד ארבעה חיילי מילואים בעוון פשעי מלחמה, לאחר שנתגלה כי עינו והתייחסו באופן לא אנושי למאות קרואטים שהיו כלואים כאן בכפר במהלך המלחמה של 1991-2'.
הקרואטים והמונטנגרים, צריך לזכור, היו שנתיים קודם לכן חברים באותה מדינה, שותפים באותה נבחרת כדורגל. הם גם מדברים פלוס מינוס אותה שפה, למרות שהיום קוראים לדיאלקט אחד 'קרואטית' ולשני 'מונטנגרית'.אבל מה שגרם להם להפוך את ארצם היפה לשדה קרב, ואת כפריהםן לזירה של פשעי מלחמה, הוא רק הבדל אחד - הדת. הסרבים (והמונטנגרים) הם אורתודוכסים, הקרואטים קתולים, הבוסנים מוסלמים.
זו הסיבה שהדבר שזעזע אותי יותר מכל בעדות המלאה מתוך 'שיח הלוחמים' במכללה הקדם-צבאית הוא עניין שלא קשור להרג, לטוהר הנשק או אפילו לטמטום שבמלחמה (למרות שיש גם הרבה מכל זה בעדויות) - אלא קטע קטן שבו מספר אחד הלוחמים שהגורם העיקרי שעסק בהסברה ללוחמים שיצאו לשטח היה הרבנות הצבאית; ושהיא ציירה את המלחמה כמלחמת דת, חד-משמעית, על 'הארץ הקדושה'.
כמו שמוכיחה הדוגמה היוגוסלבית, השארת ההסברה הפנימית בידי אנשי הדת היא מתכון מובטח להמשך הידרדרות מוסר הלוחמה. במלחמת דת, אין שלום ואין שלווה. גם במדינה עם שפה והיסטוריה משותפת, לקח כמעט 20 שנה להתגבר ולהחלים מהפצעים.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 19/3/2009 22:48, ושייך לקטגוריות אקטואליה
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של עדה ב-22/3/2009 01:05

---