יומן מעבר (6): יש סיבה לאופטימיות

מהפוסטים האחרונים היו עלולים קוראי הבלוג לחשוב שהמעבר לברלין גרם לנו בעיקר לאומללות ולקיטורים על מרפי. ולא כך. גם בימים הקשים ביותר, כשחתולנו נכנס לטראומה וחפצינו לא נראו באופק, מצאנו הרבה סיבות לעליצות - בעיקר העובדה שסוף סוף 'עשינו את זה', ואנחנו גרים בברלין. למשל באחד הערבים, כשלקחנו הפסקה מהפריקה ונסענו כחצי שעה ברכבת התחתית אל מרכז ברלין, שם פגשנו חברים בבית קפה ליד הז'נדארמנמרקט, ראינו את שתי הכנסיות הניצבות בשלווה זו מול זו והאזנו לנגני רחוב מבצעים את באך - ואז חזרנו הביתה (לא למלון, לא לדירת נופש, אלא הביתה). צריך להתרגל לכך שאין שום דבר מיוחד בכך ששומעים עברית ברחוב, שלא לדבר על אנגלית - להיפטר מהמנטליות של 'העיר הקטנה' ולהתחיל להכיר את גודלו של הכרך שבו אנחנו חיים.

בנוסף לכך, פרט לעצם ברלינאיותה של ברלין, היו ללא ספק כמה גורמים שדאגו לנו לקבלת פנים ראויה לשמה. ראשית, הסביבה שבה אנו מתגוררים: מדובר בשכונה שלווה של המעמד הבינוני, לא עשירה במיוחד אבל בפירוש לא שכונת עוני - עם הרבה עצים, אדניות בחלונות, שבילי אופניים ואנשים שעושים ג'וגינג; בנוסף, בסביבה הקרובה יש המון מסעדות, בתי קפה, מאפיות וכד', שבימים האחרונים דגמנו בשמחה את תוצרתן (מכיוון שעדיין לא ממש פרקנו את המטבח), והמקום הרבה יותר 'ער' אפילו מהמרכז-של-המרכז בזארברוקן; ויתרה מזרת, כל בתי העסק הנחוצים (שני סופרמרקטים, בהם אחד שפתוח עד עשר בערב, מאפייה ודראגסטור) ממוקמים במרחק פחות מחמש דקות הליכה. בקיצור, כיפכוף של מקום. ועל אף שהוא שוכן במרחק-מה מהמרכז, לפחות כשמודדים קילומטרים, התחבורה הציבורית האיכותית מבטיחה שניתן להגיע לרוב המקומות החשובים בלב העיר בחצי שעה או פחות. מה שכן, אחרי שסיפרנו לכל העולם שאנחנו עומדים לגור בשנברג, הופתענו לגלות שלפי המפה, הרחוב שלנו הוא כבר מילימטר מעבר לגבול, ונחשב דווקא וילמרסדורף.

הגורם החיובי השני הוא מזג האוויר, שהחליט להבהיר לנו למה הכוונה כשאומרים 'דירה מוארת'. ביום הסיוטי שבו נגררנו עם מזוודות, ארגזים וחתול ברחובות העיר אמנם עדיין ירד גשם, אבל מאז נע מזג האוויר בין מעונן חלקית לבהיר להפליא, מה שאומר שהדירה שלנו - שממוקמת בקומה חמישית, עם חלונות גדולים הפונים מזרחה - מוצפת בשעות הבוקר אור יקרות מסנוור, עד כדי קושי אמיתי להתמקד במסכי המחשב. לאור העניין (משחק המלים מכוון) אימצנו לעצמנו מסורת של ארוחת בוקר במרפסת, הפונה גם היא מזרחה וללא ספק מככבת כחדר המסודר ביותר בבית, כולל אדניות צמחים ששרדו באורח מרשים את אודיסיאת זארברוקן-לייפציג-ברלין. הבעיה היחידה היא שדירתנו הנוכחית אמנם מצוידת בארונות מטבח (בניגוד לקודמת) אבל חסרה אלמנט בסיסי שהיה בזארברוקן - תריסים. מסתבר שבברלין נהוג יותר לחסום את החלון בווילונות, וזה כבר סיפור מורכב; שני ביקורים בחנויות שונות הותירו אותנו בעיקר מבובלבלים ממגוון השיטות, המערכות והמחברים הנוגעים לנושא, ומחוסר ההתאמה המשווע בין הממדים והמחברים בחנות לבין הצרכים שלנו. יותר מכל, זה הזכיר לי קונפיגורציות מתחום המחשבים, מה שגרם לי לתהות האם מדובר ב'וילונות ויסטה'. התוצאה הסופית: שני וילונות נקנו והותקנו, אבל צריך עוד הרבה, ובינתיים למדנו איך להסתדר כשקמים מוקדם.

את שלישיית הגורמים החיובים משלים גורם בלתי צפוי בעליל - טכנאים ובירוקרטיה. ביום ב', למשל, הייתי על קוצים, מכיוון שהיו אמורים להגיע שלושה בעלי מקצוע כדי להתקין אינטרנט בכבלים, לתקן בעיה בחשמל ולחבר את המדיח ואת מכונת הכביסה למים ולביוב. להפתעתי, שלושת החבר'ה הגיעו בדיוק בזמן (טוב נו, האינטסלטור איחר בעשר דקות), עשו את עבודתם נאמנה ולא לקחו כסף (כל אחד מסיבותיו הוא). ואם זה לא מספיק אגדתי, אספר גם שהיום בבוקר עברתי חוויה מתקנת לקשיי הבירוקרטיה העצומים שבהם נתקלנו כשניסינו להירשם בזארברוקן, כאשר השלמנו את ההרשמה שלנו בברלין תוך רבע שעה בדיוק (כולל המתנה!) וללא כל קושי נראה לעין. באורח סימבולי, אגב, יצא שמשרד מרשם התושבים הקרוב ביותר אלינו (13 דקות הליכה דרך פארק מקסים) שוכן בבית העירייה של שנברג, וכך נרשמנו כתושבי ברלין בדיוק במקום שבו הצהיר ג'ון פ. קנדי בשנת 1963 'אני ברלינאי!' אז עכשיו גם אני.

מה שכן, במסגרת פינתנו 'זה מוזר ומשונה אבל זה אמיתי', אספר שהבלוג וכותבו יוצאים מחר על הבוקר לטיול של שישה ימים במערב ובמרכז גרמניה, שתוכנן למעשה עוד לפני שהמעבר לברלין היה בכלל על הפרק. וכך נשאיר מאחורינו את הדירה המלאה עדיין ארגזים, את החתול (שזכה לקט-סיטר חדשה וחביבה) ואת השמש הברלינאית, ונצא למסע שבסופו נשוב אל יומן המעבר (ובסופו של דבר, גם אל הבלוג במתכונתו הרגילה, תהא אשר תהא).

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 22/9/2010 22:54, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, מעברים 10-20-30
12 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של קובי סמברנו ב-1/10/2010 10:56

---