הגיחה
היום כבר לא יכולנו יותר. מאז חג המולד לא חל שינוי במזג האוויר. הוא נותר, בפרפרזה על האמרה הידועה, "עננים וקור ושלג אין". הטמפרטורה לא עלתה מעל האפס כל השבוע, והנוף בחוץ היה כמו להסתכל אל תוך כוס חלב - לבן ומעורפל מאופק עד אופק. באתרי מזג=האוויר השונים יש שמות שונים למצב הזה, מ-Mist ועד Freezing fog, אבל לי היתה רק מילה אחת טובה לתאר אותו - איחס. ובעוד אתם, או לפחות הירושלמים שבכם, קיבלו קצת מ"הלבן הלבן הזה", אצלנו גם זה לא נראה באופק.

אבל לא היתה ברירה. אחרי שדחינו מיום ליום את ההליכה לסופר לקניות, וחיסלנו בינתיים כמעט את כל מה שהיה בפריזר, היינו היום חייבים לצאת. חוצמזה, שלושה ימים היינו תקועים בבית, רק אנחנו והחיידקים, והגיע הזמן להתאוורר. אז מה אם מינוס שלוש מעלות בחוץ. התלבשנו חם, אספנו את כל הפחים, הבקבוקים למחזור והשקיות למצרכים, ויצאנו. וברגע שיצאנו ידענו שטוב עשינו. אמנם הקור צרב כל פיסה מהגוף שלא היתה מכוסה (בעיקר את האפים המסכנים), אבל ההליכה עשתה לנו טוב. ואז, כשעמדנו לעקוף את הפינה לרחוב של הסופר, התפתח הדיאלוג הבא:

אני: תגידי, גם את רואה דברים לבנים קטנים שנופלים מהשמיים?
אסנת: כן, נדמה לי.
אני: אני חושב שזה שלג.

ואכן, מתוך הלבנבנות-אפרוריות המשונה, בקצב איטי ביותר, התערבלו באוויר פתיתים קטנטנים של שלג . זה היה מה שקוראים לו כאן snow flurry, שאפשר אולי לתרגם לעברית כ'טפטוף שלג' או 'אבקת שלג' או 'שלג קל ביותר'. זה גם הספיק להיגמר עוד לפני שהגענו לסופר. אבל זה היה שלג, וזה הספיק כדי לשבור את הבצורת העגמומית בה היינו שרויים עד אז. שלא לדבר על כך שכשיצאנו מהסופר, החל החלב אט-אט להתבהר, ועד שחזרנו הביתה כבר שבו אלינו השמש והשמיים הכחולים.

(אסנת , אגב, טוענת שהמיני-שלג הזה ממש לא מספק מבחינת החסך שלה - היא מעולם לא ראתה שלג - ואני נוטה להסכים אתה)



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 29/12/2006 01:33, ושייך לקטגוריות בשבילנו זו אירופה אירופה, עונות השנה, אופטימי
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי     לקטע הקודם     לקטע הבא     לבלוג המלא
התגובה האחרונה היתה של קרואלה דה קוויר ב-30/12/2006 23:02

---