מגדל בבל, או אני נגד המלים
יותר משלוש שנים אני עובד באורח יומיומי כמתרגם. בלי ללמוד את התחום, בלי הכשרה מסודרת, בלי להחליט ממש שזה מה שאני עושה (שזה כשלעצמו סיפור, אבל נרד מזה לצורך העניין). ובשנים האלה פיתחתי מערכת יחסים מורכבת עם מלים ועם שפות. בפוסטים קודמים הזכרתי את הקשיים במעבר התמידי בין עברית, אנגלית וגרמנית, אבל בשלב זה אני רוצה להשאיר את שפתם של גתה וראמשטיין מאחורי ולהתמקד בשתי השפות של האגם שאותו אני חוצה מדי יום, דהיינו עברית ואנגלית.
לעובדה שאני מתרגם בקביעות ספרי טיולים, ובפרט ספרים של לונלי פלאנט, יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הוא שיש הרבה מלים, משפטים ומבנים שכבר 'פתורים' אצלי, כאלה שיש לי עבורם מקביל מדויקת או לפחות מדויקת-מספיק בעברית ואני יכול כמעט באורח מכני לתרגם אותם אחד לאחד. אחד החסרונות הוא שיש מלים מסוימות שסופרי לונלי אוהבים במיוחד (או שהשפה האנגלית אוהבת במיוחד) שמעלות לי את הקריזה, שורפות לי את הפיוזים וגורמות לי להטיח את הראש במקלדת, פשוט כי כמה שאתאמץ אני לא מצליח למצוא להם מקבילה אמיתית בעברית, שתקיים שלושה תנאים פשוטים:
1. תעביר ולו בערך את המשמעות.
2. תהיה מקובלת על העורכת שלי, שדי קנאית לשפה העברית.
3. לא תישמע כמו מכונה של רופא שיניים סדיסטי במיוחד.
אז במסגרת 'שחרור קיטור' וגם 'שלח לחמך על פני המים', להלן המלים שהכי מעצבנות, מתסכלות ומשגעות את השכל כשאני נתקל בהם בתרגום, לצד ניסיונותי הנואשים לתרגמן.



range: לא כשם עצם, אלא כפועל. מילה נפוצה מאוד בספרי טיולים: Accomodations range from small rooms to incredible suites. prices range from 3-10 euros וכן הלאה. לגבי המחירים עוד אפשר אישהו לומר 'המחיר נע בטווח של 3-10 אירו'. אבל חדרים אינם נעים, אינם משתנים וכו'. הדרך היחידה שמצאתי לעקוף את הבעיה היא לנסח הכל מחדש: "באזור יש מגוון מקומות לינה, מחדרים קטנים ועד סוויטות מופלאות'. אבל זה תמיד מסרבל ולא תמיד אפשרי.

offer: העורכת שלי מתנגדת להאנשת דוממים, ולכן אסור לכתוב שהמלון מציע חדרים נפלאים. במקום זה, אנחנו כותבים ש'במלון מציעים חדרים נפלאים'. אבל מה עושים כש- the town offers visitors a sense of wonder and excitement?

smart: לא הסוזוקי ולא ילדים גאונים בחטיבה, אלא תואר שבמדריכי טיולים אוהבים להצמיד לכל דבר ביקום. smart shop היא כנראה חנות מתוחכמת (ואולי דווקא אופנתית?) אבל כשמתארים מלון כ-smart אני באמת לא מצליח להבין למה הכוונה (או איך מתרגמים את זה).

dramatic: מילה שבמדריכים אוהבים להצמיד לכל מיני תוואי נוף: dramatic cliff, dramatic canyon וכן הלאה. אני מאמין שלמרות האלרגיה של העורכת שלי ללועזית היא תקבל את המילה 'דרמטי' שדי התאזרחה בעברית, אבל הבעיה היא שהעברית מקשרת את המילה הזו לסיטואציות או לתיאטרון (פרט לביטויים שתפסו כמו 'שינוי דרמטי'). וכך, 'צוק דרמטי' לא אומר הרבה לאף אחד, ולך תנסה להסביר למה הכוונה.

casual: הממ.. casual dress הוא לבוש יומיומי, casual sex הוא סקס לא-מחייב, ובתחום המסעדות אפשר בדרך כלל ללכת על 'לא רשמי', אבל כשמדברים על casual atmosphere אני מוצא שכל התרגומים האלה לא מעבירים את הכוונה. העברית פשוט לא רוצה להתגמש לדרישותיי.

arcade, terrace, gallery: בעיות ספציפיות לספרי טיולים. arcade יכול להיות אכסדרה, פאסאז', מעבר מקומר או סתם בית על עמודים; terrace יכול להיות מרפסת, רחבה חיצונית או טראסה חקלאית; gallery יכולה להיות אכסדרה, מרפסת או גלריה לאמנות. המדריך שאני עובד עליו כעת משתמש בכולם חליפות, לעתים באותה פסקה, ובמקרים רבים ממש אי אפשר להבין כלום מההקשר. תודה לאל על גוגל אימאג'ס, שם אני מוצא לרוב תמונה של האתר ומבין למה הכוונה.

panel: נו, כולם יודעים לעשות פאנלים, רק חשוב להבין למה הכוונה; panel בתמונת-מזבח הוא אחד מהחלקים של הטריפטיך או הפוליפטיך, ואז התרגום הטוב ביותר הוא 'לוח'. אבל כשמדובר ב-panel מעץ בחדר של מלון,צריך להסתכל כדי להבין מה מכוסה בעץ (הקירות? התקרה? הפאנלים?) ואז לשבור את הראש איך אומרים את בעברית. שלא לדבר על כך שהמדריכים אוהבים להתעלל במילה הזו, ואז מקבלים cherry-panelled ceiling או dark wood panelling (לך תנחש איפה בחדר זה מתחבר ומה זה בכלל).

bright, cheerful, sprawling, rambling: עוד ארבעה שמות תואר שמודבקים בלי אבחנה לכל מיני דברים, וספציפית למלונות ולחדרים בהם. עד היום אין לי מושג האם bright room זה חדר מואר, צבוע בגוונים עזים או חכם במיוחד; cheerful עובד איכשהו עם atmosphere ('אווירה עליזה' נשמע קצת סוטה אבל עובר בשלום) אבל cheerful hotel הוא לא 'מלון עליז', אלא אם אני רוצה שמישהו יטעה בגדול; sprawling אמור להיות 'מתפרש על שטח רחב', מה שבד"כ מתרגמים ל'גדול', אבל זה קצת קשה כשמדובר על large, sprawling hotel; ואת המילה האחרונה, שמתארת בד"כ דיבור לא-קוהרנטי ובלתי ניתן לעצירה על כל מיני נושאים שונים ומשונים, אוהבים בלונלי לצרף לבתי אחוזה, טירות ומלונות גדולים - ועדיין אין לי מושג למה.

with: אם המפטי דמפטי באמת היה משלם למלים שעות נוספות, with היתה שיאנית השכר במגזר הציבורי. פרט לשימוש המקובל, במדריכים שאני מתרגם אוהבים לפתוח בה משפטים:

רק שאחותה העברית 'עם' מוכנה לעבוד הרבה פחות - נסו לשבץ אותה במשפט לעיל ותיווכחו. משפטים מהסוג הזה דורשים מלות-מקצוע כמו 'בזכות' או 'בעקבות' (וזאת בהנחה שבאמת יש קשר סיבתי בין חלקי המשפט, מה שלא תמיד קורה).

make: את הכוכבת שמרתי לסוף. היא למעשה בת-זוגה של with, עוד מילת קסם שיכולה לחבר כל מיני אמירות למשפט אחד. את המשפט לעיל, למשל , אפשר היה לכתוב גם כך:

אלא שבעברית כל הגורמים האלה לא 'עושים' את ציריך לעיר מפתה לטיולים ברגל. הם אולי 'גורמים' (אבל אז צריך 'גורמים לה להיות' והכל מסתרבל); הם אולי 'הפכו את ציריך ל...' (אבל אז זה אומר שבעבר היא לא היתה, וזו לא הכוונה במשפט המקורי); הם יכולים "להציב" את ציריך באחד המקומות הראשונים במפת הטיולים ברגל באירופה, אבל זה כבר ממש סופר מסורבל. בקיצור, צרות.



אלו כמובן רק מספר דוגמאות, ויש מיליון אחרות: מבנים שעובדים באנגלית ובעברית דורשים להטוטנות, תרגומים שנראים פשוטים עד שמבינים שאלה אנגליזמים ולא עברית נכונה, ומקרים שבהן סדר התואר והשם בעברית הופך ביטוי פשוט באנגלית לסיוט מתמשך. נו טוב, לפחות הרווחתי את הזכות לקטר.

(במאמר מוסגר יש לציין את העובדה שתוכנת התרגום באבילון, אחד מכלי העזר החשובים שלי במאבק זה, היתה בימים האחרונים במוקד מחול שדים חרדתי שנגע בכמה וכמה בסיסים מהרשימה בפוסטים הקודמים, אבל כל זה נרגע וטופל סופית היום, בדיוק בזמן לפרק השישי של Mad Men, שנקרא 'באבילון' והסתיים בשיר הנוגע ללב של דון מקלין באותו שם:
(בהתחלה שמתי את הסרטון הוא מתוך הפרק, אבל הוא עלול להיות ספוילר מסוים, ולכן עברתי לסרטון פחות מוצלח, אבל שלפחות מעביר את השיר)

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/12/2008 00:56, ושייך לקטגוריות אמנות, דברים שמצאתי ביוטיוב, הומור, המחשב ואני, טלוויזיה וקולנוע, סטיות אישיות, שחרור קיטור
81 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של איתן ב-15/12/2008 20:28

---

אינדקס החרדות השלם, חלק א'
על חרדה כתבתי כבר בבלוג הזה, אבל זה היה מזמן וחלק ניכר מהקוראים התחלפו. אני חושב שיש משהו חזק באבחנה שהגעתי אליה באותו פוסט (נא להקליק על הלינק), בהבנה שחרדה היא בסך הכל תגובת fight-or-flight טבעית כאשר לא נותר ממה לברוח או במה להילחם. מה שכן, לחרדות שלי יש נטייה להידבק לגורמים מסוימים וליצור איתם סימביוזה מושלמת, ולא דווקא מדובר בגורמי הפוביה המקובלים (גבהים, מקומות פתוחים, עכבישים וכו'). אז במסגרת הנטייה המאזניימית לקטלג, לדרג, למצעד ולסדר בארון, ומתוך הבנה מפוכחת שאחת הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם החרדה היא לפרוט אותה לפרטים ולזהות את המגוחך שבה, להלן, בבכורה עולמית ובסדר לא מחייב, אינדקס החרדות השלם של רונן א. קידר:

1. מערכות בירוקרטיות גדולות
דוגמאות אופייניות: חברות ביטוח רפואי, ממשלת ישראל, חברות סלולר, צה"ל וכד'.
מאפיינים: חוסר רצון עז לנהל כל דיאלוג ישיר או עקיף עם המערכות הנ"ל; דחיית האינטרקציה איתן עד לרגע האחרון האפשרי (ואחריו); התעקשות לקרוא עד הסוף כל פיסת דואר/מייל/פקס מהמערכות הללו כדי להבין מה הן רוצות ממני.
מחשבות אופייניות: "לא משנה כמה פעמים אני אגיד להם, בסוף הם ימצאו דרך לסדר אותי". "המכתב ששלחתי הלך לאיבוד אצל הפקיד".
גורמים מגבירי חרדה: לעשות את כל זה בגרמנית.
חרדות קרובות: כסף (ע"ע), החוק (ע"ע)

אני מניח שלרוב האנשים קשה עם מערכות בירוקרטיות גדולות (מב"ג), שאיכשהו תמיד מצליחות לסבך את הדברים הכי פשוטים. כמה שלא תגיד לעצמך שהמב"ג מורכבת מאנשים כמוני וכמוך שרק רוצים לחזור הביתה בשלום, תמיד יהיה קול קטן עם פרצוף של עכברוש שילחש לך שאתה אבוד במערכת, ינפנף באגרוף ויצעק 'קפקא צדק'.

2. כסף
דוגמאות אופייניות: שקל, דולר, אירו, אגרות חוב, תוכניות חיסכון
מאפיינים: תחושת כאב שמפלחת את החזה בכל פעם שמוציאים סכום לא מתוכנן. חששות כבדים לפני כל בדיקת יתרה. בדיקה קפדנית של כל שורה בתדפיס הבנק כדי לראות ששום דבר לא נעלם סתם. מעקב שעה-שעה אחרי שערי החליפין.
מחשבות אופייניות: לא יהיה לנו מספיק כסף. לא יהיה לנו מספיק כסף. לא יהיה לנו מספיק כסף (כפול מיליון)
תסריט הסיוט: להגיע לסוף החשבון בסופר ולגלות שאין עלי איך לשלם.
גורמים מגבירי חרדה: שורות לא מובנות בתדפיס הבנק. מכתבים המודיעים על חוב לביטוח לאומי מלפני שש שנים. תנודות חדות בשער האירו.
חרדות קרובות: מב"ג (ע"ע), איבוד (ע"ע)

זה שכסף ונכסים הם כשלעצמם גורמי חרדה זה לא חדש, אפילו חז"ל כבר אמרו. אבל איכשהו, למרות שרציונלית ברור לי שיש הרבה אנשים במצב פחות בטוח ויותר נואש מבחינה כספית ממני, עצם העובדה שהדבר הזה שמאפשר בעצם את כל החיים הוא משאב שכל הזמן מטפטף לכיוון הקו האדום גורם לי להיכנס לחישובים מסובכים ומפותלים שמנסים להבטיח שבמקרה הכי גרוע ובקונסטלציה הכי פסיכית שיכולה להיות, לא יווצר מצב שאין לנו לשלם במכולת.

3. החוק
דוגמאות: פקיד גבול, פקידי הגירה, שוטרים
מאפיינים: עצבנות גוברת בכל אינטרקציה עם פקידי ההגירה והגבולות, מה שעלול בהחלט להתפרש לא נכון. קפיצה מהכסא בכל פעם שמישהו דופק בדלת חזק מאוד/מצפצף בפעמון צפצוף ארוך.
מחשבות אופייניות: אני לא לגיטימי, אני לא בסדר, עכשיו הם יתפסו אותי.
תסריט הסיוט: הנאצים מגלים את אנה פרנק; טום הנקס תקוע בנמל התעופה.
גורמים מגבירים חרדה: אשמה, קומבינות (ע"ע), אי-סדרים, בירוקרטיה (ראו מב"ג).
חרדות קרובות: מב"ג (ע"ע); להיתפס בשקר

החרדה הזו תופסת מקום נכבד יותר בקטלוג מאז שעברנו לגרמניה, מסיבות מובנות. בחודשים הראשונים היא נסובה סביב תעודת התושב שלי והסיוט הבירוקרטי שעברנו כדי להבטיח אותה. תחושת חוסר-הלגיטימיות שמתעוררת אצלי בכל פעם שרשויות החוק בסביבה מזכירה לי את יראת האלוהים של הדתיים: תמיד ימצאו משהו רע שעשיתי, או במינימום משהו שיובן לא נכון. האין זאת כך, האזרח ק'?

4. איבוד
דוגמאות: ללכת לאיבוד, לאבד ארנק/מפתחות/טלפון סלולרי/פתק חשוב/משהו שאינו שלי
מאפיינים: תכנון מפורט ומדויק של כל מסלול נסיעה ב-Google Maps כדי לוודא שלא הולכים לאיבוד. חיפוש תמידי של מפות במהלך טיולים מכל הסוגים. טפיחה על הכיס/תיק שבו נמצא הארנק עשר פעמים בדקה, רק כדי לוודא שהוא עוד שם. פחד ממעברים בין רכבת לרכבת (אפשר בקלות לשכוח תיק/ארנק/מצלמה/מעיל בקרון הקודם).
מחשבות אופייניות: איפה התיק? איפה אני? האם סגרתי את הרוכסן בפאוץ' בפעם האחרונה שבדקתי שהארנק עוד שם?
תסריט הסיוט: להינעל מחוץ לבית בפיג'מה; להיתקע בלי ארנק/בלי כסף רחוק מהבית (שניהם כבר קרו לי)
גורמים מגבירים חרדה: מקומות הומי אדם. שינויים במפות. מעברים מרכבת לרכבת.
חרדות קרובות: לבוא לא מוכן לאירוע/הרצאה/דיון.

על עניין ה'איבוד' אפילו כתבתי שיר (מופיע בספר שלי, 'סימני נשיכה'. דרשו אותו ממוכר העיתונים שלכם), אבל זה לא אומר שהתמודדתי. עולם הג'י פי אסים ומפות האינטרנט די מבטיח שללכת לאיבוד זו חרדה באמת לא רציונלית, אבל אובדן של אחד מכל ההרבה חפצים שאדם לוקח על עצמו (ארנק, מפתחות, טלפון, מצלמה, צעיף, כובע, כפפות, בטריות ספייר, משקפי שמש, יו ניים איט) הוא דבר בהחלט סביר ואיכשהו מפחיד אותי נורא.

5. קולות משונים מהמחשב
(ובאופן כללי, התנהגויות משונות של הקופסה הנ"ל)
דוגמאות: קליקים בלתי צפויים, ניתוק מהאינטרנט, צורבים שלא צורבים, תוכנות שמתנהגות מוזר וכן הלאה.
מאפיינים: רגישות מופלאה לכל קליק בלתי מוכר, רעש של המאוורר או האטה בביצועים; המון תוכניות אנטי-וירוס, אנטי-ספיי ואנטי-מי-יודע-מה כדי 'להגן'; קריזה בכל פעם שחברת הכבלים, מב"ג (ע"ע) מעצבן ביותר, מנתקת אותי לפתע.
מחשבות אופייניות: החוק (ע"ע) גילה שהורדתי איזה קובץ באורח בלתי חוקי והתקין לי במחשב תולעת למעקב; האקרים איראניים השתלטו לי על הפיירפוקס; "אני לא מאמין! שוב אין אינטרנט!"; "משהו מוזר קורה עם המחשב שלי"
תסריט הסיוט: קריסת הארד דיסק (תודו, זה לא תסריט הסיוט שלכם גם?)
גורמים מגבירים חרדה: ניתוק ארוך מהמחשב.
חרדות קרובות: התנהגויות משונות של ה-DVD/מדיח/מכונת כביסה/מקרר.

על עריצות החרדה של המחשב והאינטנט אין לי הרבה מה להוסיף לפוסטים הרבים שכבר כתבתי; מעבר קצר על קטגוריית 'המחשב ואני' ייתן פרספקטיבה רחבה של כל התת-חרדות בתחום זה.


[הפוסט הזה מתארך, ויש עוד כמה וכמה חרדות שעוד מחכות לקטלוג. הפתרון? נפצל. יהא זה חלק א' וחלק ב' בוא יבוא.]


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 6/12/2008 00:00, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, סטיות אישיות
20 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-7/12/2008 12:22

---

ויקיפדיה: מדריך למשתמש (א')
ויקיפדיה (העברית והאנגלית) היא אחד הכלים השימושיים ביותר עבורי כמתרגם ובכלל. מתוך רצון לתת חזרה לפרויקט המסייע לי כל כך, הפכתי גם למשתתף פעיל, ככותב וכמתרגם. אבל בזמן האחרון נתקלתי מספר פעמים בחברים, אינטיליגנטיים ומבינים במחשבים, שלא לגמרי מודעים לכל האפשרויות שוויקיפדיה מציעה להם, וחוששים מהמידע המוצע שם. אז לצורך העניין, להלן מדריך בסיסי וראשוני לכלי חשוב זה.

חיפוש וקריאה
כדי לקבל מידע מוויקיפדיה צריך קודם כל למצוא אותו. בשביל זה יש תיבת חיפוש (מימין למעלה בעברית, משמאל למעלה באנגלית). אם מדובר בנושא שאתם בטוחים שיש עליו ערך (למשל ביאליק) אפשר פשוט לכתוב את השם וללחוץ 'לערך' (באנגלית go). אבל אם הייתם רוצים לקבל מידע על הנושא, ויש סיכוי שהוא לא מופיע כערך ראשי אלא כסעיף בערך אחר, עדיף ללחוץ 'חיפוש' (באנגלית search) ולקבל רשימה של כל הערכים שהמלים מופיעות בהן (כמו בגוגל).
עם זאת, מנוע החיפוש של ויקיפדיה לא מתוחכם כמו של גוגל, ואף כי נעשה ניסיון ליצור הפניות מכל האיותים הסבירים של שם הערך, אתם עלולים להיתקל בבעיה אם אינכם יודעים את האיות המדויק. במקרה כזה, במיוחד אם האות הבעייתית אינה אחת הראשונות, כדאי לכתוב את תחילת השם בתיבת החיפוש ולהמתין; תוך זמן קצר יופיעו בתיבה הערכים הראשונים בוויקי שמתחילים באותיות הללו.
כשמגיעים לערך, הקריאה היא בדרך כלל פשוטה; כדאי רק לדעת שכל מילה המופיעה בכחול היא קישור לערך אחר בוויקיפדיה, ואילו מלים המופיעות באדום הם קישורים לערכים שצריכים להיות בוויקי אבל עדיין לא נכתבו. בחלק מהערכים יש גם הערות שוליים, שנראות כמו הערות שוליים במאמר אקדמי רגיל, אלא שכאן לא צריך לדפדף חמישה עמודים קדימה, אלא פשוט לוחצים על סימון ההערה וקופצים ישר אליה. למידע נוסף, בסוף הערך יש בדרך כלל קישורים חיצוניים (מופיעים בכחול בהיר יותר, לרוב תחת הכותרת 'קישורים חיצוניים'. דה...) המובילים לאתרים אחרים עם מידע נוסף על הנושא.

אמינות
טוב, אז הגענו למידע. אבל איך נדע שהוא אמין ואמיתי? הרי כולם יודעים שוויקיפדיה נכתבת על ידי הגולשים, ומי יודע איזה זבל הם מכניסים פנימה?
לא אחזור על הטיעונים הכלליים בזכות אמינותה של ויקיפדיה. גם אם באופן סטטיסטי ויקיפדיה אמינה לא פחות ממקורות מידע אחרים, בכל רגע נתון יש בה ללא ספק כמה ערכים שגויים, מוטים, מוטעים או חסרים. למרבה המזל, יש הרבה דרכים לזהות את הערכים הבלתי אמינים ולסנן אותם.
ראשית - הערך עצמו. קהילת ויקיפדיה טורחת לקרוא ערכים חדשים וישנים, ולסמן כאלה שיש בהם בעיות. אם בראש הערך מוצבת תבנית המציינת שהערך דורש שכתוב או עריכה הרי שכדאי להתייחס לערך בזהירות. כך גם כאשר לצד משפטים מסוימים בערך מופיעות בקטן, במיקום של הערות שוליים, המלים 'דרוש מקור' (כמו כאן למשל). כדאי גם לסמוך על עצמכם: כלל אצבע יעיל הוא שאם הערך מנוסח רע ומלא שגיאות איות ודקדוק, גם המידע אינו בהכרח אמין. בנוסף, יש בצד ימין למטה (תחת הכותרת 'שפות נוספות') קישורים לאותו ערך בוויקיפדיה בשפות אחרות. במקרים רבים הערכים דומים זה לזה (שכן תורגמו זה מזה), אבל במקרים רבים אחרים תקבלו מידע נוסף ע"י מעבר לערך בשפה אחרת, ותוכלו לבחון את אמינות המידע בערך המקורי.
כלי שני וחשוב ביותר הוא דף השיחה של הערך. מגיעים אליו על ידי לחיצה על הלשונית 'שיחה' (בשורת הלשוניות שמעל הערך). הדף הזה נועד לדיונים של קהילת ויקיפדיה על נושאים הקשורים בערך, ובמקרים רבים - בעיקר בנושאים שנויים במחלוקת - יהיו בדף דיונים ארוכים לגבי המידע המופיע בערך, שעשויים לספק תימוכין לטענות שונות, או לתת נקודת מבט נוספת לגבי המידע בערך. אם הלשונית אדומה, פירוש הדבר שלא נוהלו שיחות על הערך, וזה הזמן לעבור לכלי השלישי - דף הגרסאות הקודמות.
הדף הזה מופיע תחת הלשונית 'גרסאות קודמות' (מפתיע, לא?) ויש בו את רשימת כל העריכות שנעשו בערך, ואת רשימת התורמים. ערך שדף השיחה שלו ריק ושבוצעו בו מעט מאוד עריכות, או שאת כל העריכות ביצע אותו אדם, עלול להיות לא אמין, וכדאי להיזהר בו. במקרה כזה, במיוחד אם יש בערך פריטי מידע שאתם חושדים שהם שגויים, כדאי להשאיר הודעה בדף השיחה (ניגשים ל'שיחה', לוחצים על הלשונית '+' וממשיכים משם) - הן כדי שיענו לכם והן לטובת הקוראים הבאים.
הכלי האחרון הוא כמובן שימוש במקורות נוספים (מחוץ לוויקיפדיה) לאישור המידע. כמו בכל מקור מידע, תמיד כדאי לקבל דעה נוספת, במיוחד אם אתם לא בטוחים במידע.

התכוונתי לכתוב גם על עוד דברים, ובעיקר על מה צריך לעשות כשאתם בטוחים שמצאתם טעות, אבל הפוסט נעשה ארוך ואנחנו נמשיך בפעם הבאה (וביום חמישי יש בוחן).


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/8/2008 22:14, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, אינטרנט
10 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-26/8/2008 13:50

---

חומות של אש
אתמול בלילה, רגע לפני השינה, החלטתי להיענות למחשב הנודניקי שלי ולתת לו לעשות ריבוט כדי להשלים את העדכון של הווינדוז. יש משהו מציק בזה שכל תוכנה ובת-תוכנה שמתעדכנת מיד דורשת ממני לסגור הכל ולהתחיל מחדש, אבל עדיף שזה יקרה בלילה, כשאני ממילא הולך לישון, מאשר בבוקר, כשאני צריך את המחשב, נכון?
לא נכון.
צפיתי במחשב עובר את כל השלבים המורכבים של כיבוי והידלקות מחדש (זה לוקח יותר זמן מלהעיר בן אדם, אבל לפחות לא דורש קפה). ואז, כדרכי בקודש, ניסיתי להדליק את הפיירפוקס ולהתחבר לאינטרנט.
לא הלך.
שועל האש יקירי סירב להגיע לגוגל, סירב להעלות את הבלוג, ואפילו וויינט לא משך את עיניו. כל האתרים נראו בלתי זמינים. הדבר היה מוזר להפליא בהתחשב בעובדה שהמודם הבהב בידידותיות והמחשב השני לא התקשה לנהל דיאלוגים מורכבים עם הרשת. מה שטוב, כי בזכות העובדה הזו (ואי-אלו הפרשי שעות) מצאתי את האח כהן-המחשבים זמין לצ'אט ושטחתי בפני את התקף החרדה המתבשל (זה הלך משהו כמו "אין לי אינטרנט! הכל בגלל ששדרגתי! איך אני מבטל את זה? איך יוצאים מכאן לעזאזל? איפה מייקל סקופילד כשצריך אותו?")
הוא לא התרגש.
השאלה השלישית שלו היתה אם אני מריץ Firewall. הודיתי שכן. הוא ביקש שאכבה אותו, וזה, מסתבר, הציל את המצב: בלי חומת האש חזרתי לגלוש כמו קליפורנאי שזוף. נראה שהחומה והשועל והחלונות לא מסתדרים כל-כך טוב יחד אחרי השדרוג האחרון (צריכים להיות גם איזשהם ענבים במשל הזה, אבל נדמה שאכלתי אותם). כדי לא להיות חשוף למוראות האינטרנט הפעלתי מחדש את חומת האש הפנימית של ווינדוז, אותה כיביתי כשהפעלתי את החומה הסופר-משודרגת שלי ('אזעקה אזורית' מתוצרת 'נקודת בדיקה'). רק אז הרגשתי מוגן וחופשי, ויכולתי ללכת לישון (כלומר, כשהאדרנלין שכך, בערך רבע שעה אחר כך).

מעבר למסרים הקבועים - אני תלוי יותר מדי באינטרנט, כל תיקון עלול להיות קלקול, צריך לשמור את המספר של האח במקום זמין - כל הסיפור הזה גרם לי לחשוב על המטאפורה הזו, של חומת אש גבוהה כל-כך שבמקרים מסוימים היא מונעת לחלוטין את התקשורת. האם יש דברים שאני פשוט לא מאפשר לעצמי לקבל, מתוך רצון להגן על משהו שכבר השגתי? או דברים שאני לא מאפשר לעצמי לתת, מפחד שישמשו נגדי (כמו כשעוצרים מישהו, "כל מה שתגיד עלול לשמש כראייה נגדך")?

או אולי זו סתם הארכיטקטוקה הדפוקה של חלונות. לא יכלו לעשות את זה קצת יותר בארוקי?

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 10/7/2008 01:08, ושייך לקטגוריות הומור, המחשב ואני, סטיות אישיות
14 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של יעל ב-13/7/2008 20:31

---