אינטרנט, חרדות,קור
ביום השביעי לשביתת האינטרנט כבר לא יכולנו יותר. ממש טיפסנו על הקירות, ומרוב יאוש החלטנו לנסות לחפש אינטרנט גיבוי - כזה שמשלמים רק כמה שגולשים, ללא התחייבות לשנתיים (כמו שנהוג כאן) וללא עלות חודשית. כזה שיתפקד כמו אינטרנט קפה, רק בלי טורקים מעשנים והליכה ברגל בקור. בדקו וביררנו, והפתרון היחיד היה אינטרנט סלולרי משולם-מראש - כמו כרטיס טוקמן, רק לאינטרנט. היתרונות: אין התחיבות, אין עלויות נסתרות, אין מגבלות ואין סיכון להוציא הון תועפות, כי הכל מוטען מראש. החסרונות? צריך לקנות (חד פעמית) את 'מקל היו אס בי' שמשמש כמודם; הגלישה עולה לא מעט (5 אירו ליום); ניכרים כל החסרונות של אינטרנט סלולרי (כלומר, מהירות לא מדהימה וניתוקים מדי פעם); ואפשר לגלוש רק ממחשב אחד (ולא משני המחשבים שלנו בו-זמנית) - או שלפחות לא מצאנו בינתיים פתרון טכנולוגי שיאפשר גלישה משניהם. התלבטנו, והחלטנו שבשביל השקט הנפשי שלנו שווה להשקיע.
מה שמוזר הוא, שמהרגע שהחלטנו ללכת על זה, נכנסתי לחרדה. החרדה התגבשה כשהלכתי הביתה להביא את הדרכון (מסתבר שלצורך הקנייה יש להזדהות); התחזקה בהמשך הקניות כשהסתובבתי עם ה'אינטרנט בשקית' ובכל פינה חששתי שאניח את זה ואשכח לקחת; והגיעה לשיאה בתהליך ההתקנה של התוכנה על שני המחשבים. התקלות הקטנות, כמובן, רק הקפיצו אותה לרמות חדשות. יחד עם החרדה גבר שוב הכעס על חברת האינטרנט הקבועה שלנו, קאבל דויטשלאנד, שנראית כמצפצפת על לקוחותיה השרויים עדיין בתקלה.
איני יודע מה היה הגורם לחרדה. אולי תחושת הביקורת העצמית, על הכניעה הזו לדחף האינטרנטי ועל הוצאת הכסף הזו, שבעצם לא צריכה היתה להיות. העובדה שיש עכשיו אינטרנט היתה אמורה להיות הקלה, ובמקום זאת - היא הופכת לגורם חרדה, בהיותה לא בטוחה ויקרה. עכשיו יש אינטרנט? עכשיו אין? הכל ביד המקרה. ליליאנה חברתנו רמזה לאפשרות שחברת הכבלים בחופש עד תחילת 2009, ולא באמת עושה כל שביכולתה לתיקון התקלה. מי יודע. בארץ על תקלה של שעתיים מתנצלים אלף פעם ומסבירים שדחפור על הכבלים. כאן כבר עבר שבוע ואין שום הסבר.
בעצם, ההסבר היחיד הוא שקפא להם האינטרנט. הקור בחוץ הגיע בימים האחרונים לשיאו, ואתמול כשיצאנו לעיר היכו הטמפרטורות את קו המינוס ארבע. קור כזה נוטה לשגע את השכל, והיום הגבתי בקו הגנה חדש: לא עוד סתם כובע, אלא כובע ורצועת בד לחימום אוזניים. לא עוד כפפות בד מהשנה שעברה, אלא כפפות עור נוחות, חדשות ואופנתיות. התוצאה חיובית: היום הצלחנו לבלות זמן מה בקור בחוץ ולא לצאת מדעתנו. נראה שגם לקור הזה יש פתרון. עכשיו נקווה רק שחרדות האינטרנט לא יעשו ממני סמרטוט.

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 30/12/2008 15:47, ושייך לקטגוריות המחשב ואני, סטיות אישיות, שחרור קיטור
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של קומי מדינה ב-19/1/2009 17:46

---

בכל הכיוונים - התוצאות
המתח היה עצום. מיליונים סימסו, רבים פכרו ידיהם, אחרים תלשו את השערות. מדינה שלמה המתינה במתח להכרזת הזוכים.
אם המשפט לעיל גרם לכם לחשוב על פרכ, כפר וכרפ (שיט!) או על שלם, משל, מלש (אוי!), גם אתם נסחפתם כנראה לסטייה האישית שפרסמתי בפוסט הקודם. בהחלט לא הייתי מופתע מכך ש'האח הגדול' זכה להרבה יותר אחוזי השתתפות ממשחק השורשים שלי; למעשה, ההפתעה העיקרית היתה מכך שבכלל נרשמה השתתפות, ואפילו - ממש ברגע האחרון - נחשפו בעזרת הציבור כל הפתרונות שחשבתי עליהם, ועוד לפחות שניים חדשים. אז בלי עיכובים נוספים, בלי תרועת חצוצרות ו*בלי* הפסקת פרסומות להגברת המתח, להלן השלשות הנבחרות:

1. צחר, צרח, רצח, רחצ, חרצ, חצר
השלשה הראשונה שחשבתי עליה, עוד לפני שנים, נתגלתה במשחק על ידי Pantoja. צחר הוא שורש (יוצר את הפועל הצחיר, כלומר הלבין) וגם מילה (צחר הוא לובן); חצר היא מילה מקובלת, אבל כשורש משמעותה דווקא 'ניגון בחצוצרה' והניקוד הוא חִצֵר. כשעליתי עליה, הייתי מאוד מופתע שהשלשה הראשונה שמצאתי מכילה אות נדירה כמו צ'.
2. רשפ, רפש, שרפ, שפר, פרש, פשר
השלשה השנייה שעלתה לי בראש לפני מספר ימים, ובמשחק דווקא נתגלתה אחרונה, בידיו האמונות של 'חמוס במשקפיים'. רשפ היא לא רק הרשות הפלסטינית, אלא גם רשף של אור והפועל היוצא בזה (רָשַף) ואילו רָפַש פירושו 'יצר רפש' (ממש מתאים לבחירות המתקרבות). זו גם השלשה שהצביעה עבור שפרה.
3. ברק, בקר, קרב, קבר, רקב, רבק
השלשה הזו, פרי מוחו הקודח של eln, היתה הראשונה שהוצעה בתגובות. היא שונה מקודמותיה בכך שאחד הסידורים (רבק) אינו מילה בפני עצמה (לפחות לא בעברית), אבל בהחלט שורש (יוצר את הפועל 'הרביק' - האכיל, פיטם). אין צורך להסביר למי השלשה הזו מצביעה.
4. צער, צרע, עצר, ערצ, רצע, רעצ
שלשה מתוחכמת, פרי מחשבתה העמוקה של אסנת. מבין ששת השורשים, רק שניים ממש משמשים באורח יומיומי. אבל צרע קשור לצרעת ויוצר את 'הצטרע' הדי-נורא; ערצ קשור ל'העריץ' (את בובליל? את קיאנו?); רצע מוכר במיוחד בהקשר של 'עבד נרצע' אבל פירושו הבסיסי הוא 'דקר ונקב'; ואילו רעצ, שפירושו 'רצץ, שבר, פוצץ', מככב בצירוף 'היה לו לרועץ'. יש!

הודחו ממש לפני הגמר:
1. שער, שרע, עשר, ערש, רעש, רשע
שלשה זו, שגם עלתה במוחי במהלך כתיבת הפוסט המקורי וגם הובאה בתגובות בידי החמוס במשקפיים, נראית במבט ראשון מושלמת, אבל השופט אבן שושן פסל אותה - כי ערש היא אמנם מילה מקסימה אבל לא שורש. בעברית, שורש היא שלשת אותיות שיוצרת פועל בבניין כלשהו; ואין, מסתבר, שום פועל מהאותיות ערש, בסדר זה. עם זאת, השלשה זוכה בפרס 'חביבת הקהל' בזכות העובדה שהיא דווקא עומדת בתנאי הווריאציה, כי מסתבר שאפשר גם לומר שָׂרַע ולא רק השתרע.
2. חבר, חרב, ברח, בחר, רחב, רבח
השלשה הנאה הזו, שהציע eln, הודחה בשלב מוקדם לאחר שנתגלה שהפועל 'תרבחו', שעמד מאחורי הטענה ש'רבח' הוא שורש עברי, הוא בכלל גרסה מרוקנית של 'תרוויחו'. אצלנו, בניגוד ל'אח הגדול', לדבר מרוקנית לא מקדם אף אחד.
3. רמח, רחם, חרם, חמר, מרח, מחר
עוד פתרון של החמוס, שגם עומד בתנאי הווריאציה (ואפילו בשש מלים פשוטות למדי) אבל לא בתנאי המקורי, כי גם 'רמח' וגם 'מחר' אינם שורשים.

רגע של סטטיסטיקה:
אחד הדברים המפתיעים ביותר במשחק הוא שכמעט כל הפתרונות מבוססים על אותיות לא-מי-יודע-נפוצות. כשהתחלתי לשחק את המשחק הזה, ניסיתי קודם כל שורשים שמורכבים מהאותיות הנפוצות ביותר, אלה שששוות רק נקודה אחת בשבץ-נא, למשל א, ל, מ, נ, ש ו-ת. אבל צירופי האותיות האלה יצרו במקרה הטוב שלשות שהסתדרו בחמישה מששת הסידורים בלבד, ומעטות מהן מצאו את דרכם לפתרונות הסופיים. למעשה, בשבעת הפתרונות (ארבעה מדויקים + שלושה כמעט) יש פעמיים צ', פעמיים ע', שלום פעמים ח' וגם ב' וק'. לא בדיוק הנבחרת שהיינו מצפים לה לפי ההערכות המוקדמות.
מעניינת לא פחות (ואולי יותר) העובדה ש*בכל הפתרונות* מופיע האות ר'. מה יש באות הזו שהפך אותה לשימושית כל-כך עבור שורשים רב-כיווניים? קשה לדעת, אבל זה כמובן מוביל לשאלה - האם יש שורשים כאלה בלי האות ר'?

זהו. תם ונשלם הגמר הגדול של משחק השורשים. אבל כמובן, המוח היהודי לא נח לעולם (או אם נדייק, המוח *שלי* לא נח לעולם) ולכן מיד חשבתי על הרחבה למשחק. למשל ליצור משפט חוקי בעברית, בן שש מילים, שמכיל מילה אחת בדיוק מכל אחד מששת השורשים (השייכים לפתרון מסוים). למשל, עבור הפתרון הראשון:
רוצח חרוץ רחץ צריח צחור בחצר.

או עבור הפתרון הרביעי:
עריץ צעיר רעץ מצורע נרצע במעצר.

או שפשוט נשים את כל השורשים באי בודד ונשלח בהם את גיל קופטש.

עדכון מחדר החדשות: ברגע האחרון, כשכבר היה בקנה פוסט חדש שלא נוגע בשום צורה שהיא לשורשים, למשחקים או לשפה העברית, התגלגלה לי לראש שלשה חדשה, שאחרי שתי בדיקות במילון הוכיחה את עצמה כפתרון:
ברכ, בכר, רכב, רבכ, כבר, כרב
השלשה הזו דרשה הרבה בדיקות עם השופט אבן כדי לוודא ש'הרביך' פירושו יצר רביכה, ו'כָּרַב' הוא 'חרש חרישת-קיץ'. יחד עם ברך, בִּכֵּר, הכביר ורכב, עוד פתרון מופיע במעוננו (וגם הוא עם ר'!)
שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 17/12/2008 10:02, ושייך לקטגוריות סטיות אישיות, הומור
16 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מנצ'קין ב-1/1/2009 08:30

---

בכל הכיוונים
ספיח קטן לדיוני התרגום ולמשחקי המלים מפוסטים קודמים, הנה משהו שמסתובב לי בראש כבר הרבה שנים ואולי הגיע הזמן לחשוף לעולם.
בשפה העברית, רוב שורשי הפעלים מורכבים משלוש אותיות. למעשה, לפעמים אפשר לחשוב שכמעט כל שלוש אותיות בעברית יוצרות שורש שממנו נגזרים פעלים ומלים. במקרים רבים, למשל, שלוש אותיות מסוימות יוצרות שורש גם בכייון אחד (ל. ב. ן.) וגם בכיוון ההפוך (נ. ב. ל.). נשאלת השאלה, האם יש שלשה של אותיות שיוצרת שורש עברי חוקי בכל אחד מששת הצירופים האפשריים? [1]
ל. ב. ן., למשל לא מתאימה, כי לנב אינו שורש עברי, וכך גם נלב.

יש בסך הכל 1540 שלשות כאלה, מהן בלתי סבירות בעליל (למשל כצט), וכשהרעיון עלה במוחי לראשונה הסתובבתי לא מעט זמן בניסיון למצוא פתרון.
אחרי חיפושים ארוכים (אך ללא שימוש במילון) מצאתי שניים שעומדים בקריטריונים. וכעת אני מציב אתגר לקוראי הבלוג: האם תוכלו למצוא אותם? או אולי לזהות אחרים שלא עליתי עליהם?

הכללים המדויקים:
שלוש אותיות, שונות זו מזו, בעברית, שבכל סידור שלהן יוצרות שורש חוקי, המופיע כשורש לפעלים במילון אבן שושן. השורש חוקי גם אם אין לו צורה בבניין קל (למשל השורש פגנ, שמופיע רק כ'הפגין') וגם אם הצורה בבניין קל לא זהה לשורש (למלש השורש פוג, שיוצר את הפועל 'פג').

וריאציה:
שלוש אותיות כנ"ל, שבכל סידור שלהן יוצרות מילה בעברית - כלומר מילה המופיע במילון ואינה מושג לועזי שהתאזרח, קיצור או ראשי תיבות - פעלים, שמות עצם, מילות יחס, מה שבא. מצד שני, בוריאציה הזו שורשים שאינם מלים (כמו פגנ) לא נחשבים.

שני הפתרונות שמצאתי עומדים גם בתנאי הווריאציה, ומצאתי פתרון נוסף שעומד בתנאי הווריאציה אבל לא בתנאי המקורי.

הפותרים נכונה יזכו להערכתי הכנה ולחרוזים מלוא החופן.
השתתפותם של רונן א. קידר, רונן אלטמן קידר, ר. א. קידר, אני, אנוכי ועצמי אסורה בהחלט.

[1] יש 3!=6 סידורים אפשריים של שלוש אותיות שונותשמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 14/12/2008 22:05, ושייך לקטגוריות הומור, סטיות אישיות
21 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-17/12/2008 13:55

---

מגדל בבל, או אני נגד המלים
יותר משלוש שנים אני עובד באורח יומיומי כמתרגם. בלי ללמוד את התחום, בלי הכשרה מסודרת, בלי להחליט ממש שזה מה שאני עושה (שזה כשלעצמו סיפור, אבל נרד מזה לצורך העניין). ובשנים האלה פיתחתי מערכת יחסים מורכבת עם מלים ועם שפות. בפוסטים קודמים הזכרתי את הקשיים במעבר התמידי בין עברית, אנגלית וגרמנית, אבל בשלב זה אני רוצה להשאיר את שפתם של גתה וראמשטיין מאחורי ולהתמקד בשתי השפות של האגם שאותו אני חוצה מדי יום, דהיינו עברית ואנגלית.
לעובדה שאני מתרגם בקביעות ספרי טיולים, ובפרט ספרים של לונלי פלאנט, יש יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות הוא שיש הרבה מלים, משפטים ומבנים שכבר 'פתורים' אצלי, כאלה שיש לי עבורם מקביל מדויקת או לפחות מדויקת-מספיק בעברית ואני יכול כמעט באורח מכני לתרגם אותם אחד לאחד. אחד החסרונות הוא שיש מלים מסוימות שסופרי לונלי אוהבים במיוחד (או שהשפה האנגלית אוהבת במיוחד) שמעלות לי את הקריזה, שורפות לי את הפיוזים וגורמות לי להטיח את הראש במקלדת, פשוט כי כמה שאתאמץ אני לא מצליח למצוא להם מקבילה אמיתית בעברית, שתקיים שלושה תנאים פשוטים:
1. תעביר ולו בערך את המשמעות.
2. תהיה מקובלת על העורכת שלי, שדי קנאית לשפה העברית.
3. לא תישמע כמו מכונה של רופא שיניים סדיסטי במיוחד.
אז במסגרת 'שחרור קיטור' וגם 'שלח לחמך על פני המים', להלן המלים שהכי מעצבנות, מתסכלות ומשגעות את השכל כשאני נתקל בהם בתרגום, לצד ניסיונותי הנואשים לתרגמן.



range: לא כשם עצם, אלא כפועל. מילה נפוצה מאוד בספרי טיולים: Accomodations range from small rooms to incredible suites. prices range from 3-10 euros וכן הלאה. לגבי המחירים עוד אפשר אישהו לומר 'המחיר נע בטווח של 3-10 אירו'. אבל חדרים אינם נעים, אינם משתנים וכו'. הדרך היחידה שמצאתי לעקוף את הבעיה היא לנסח הכל מחדש: "באזור יש מגוון מקומות לינה, מחדרים קטנים ועד סוויטות מופלאות'. אבל זה תמיד מסרבל ולא תמיד אפשרי.

offer: העורכת שלי מתנגדת להאנשת דוממים, ולכן אסור לכתוב שהמלון מציע חדרים נפלאים. במקום זה, אנחנו כותבים ש'במלון מציעים חדרים נפלאים'. אבל מה עושים כש- the town offers visitors a sense of wonder and excitement?

smart: לא הסוזוקי ולא ילדים גאונים בחטיבה, אלא תואר שבמדריכי טיולים אוהבים להצמיד לכל דבר ביקום. smart shop היא כנראה חנות מתוחכמת (ואולי דווקא אופנתית?) אבל כשמתארים מלון כ-smart אני באמת לא מצליח להבין למה הכוונה (או איך מתרגמים את זה).

dramatic: מילה שבמדריכים אוהבים להצמיד לכל מיני תוואי נוף: dramatic cliff, dramatic canyon וכן הלאה. אני מאמין שלמרות האלרגיה של העורכת שלי ללועזית היא תקבל את המילה 'דרמטי' שדי התאזרחה בעברית, אבל הבעיה היא שהעברית מקשרת את המילה הזו לסיטואציות או לתיאטרון (פרט לביטויים שתפסו כמו 'שינוי דרמטי'). וכך, 'צוק דרמטי' לא אומר הרבה לאף אחד, ולך תנסה להסביר למה הכוונה.

casual: הממ.. casual dress הוא לבוש יומיומי, casual sex הוא סקס לא-מחייב, ובתחום המסעדות אפשר בדרך כלל ללכת על 'לא רשמי', אבל כשמדברים על casual atmosphere אני מוצא שכל התרגומים האלה לא מעבירים את הכוונה. העברית פשוט לא רוצה להתגמש לדרישותיי.

arcade, terrace, gallery: בעיות ספציפיות לספרי טיולים. arcade יכול להיות אכסדרה, פאסאז', מעבר מקומר או סתם בית על עמודים; terrace יכול להיות מרפסת, רחבה חיצונית או טראסה חקלאית; gallery יכולה להיות אכסדרה, מרפסת או גלריה לאמנות. המדריך שאני עובד עליו כעת משתמש בכולם חליפות, לעתים באותה פסקה, ובמקרים רבים ממש אי אפשר להבין כלום מההקשר. תודה לאל על גוגל אימאג'ס, שם אני מוצא לרוב תמונה של האתר ומבין למה הכוונה.

panel: נו, כולם יודעים לעשות פאנלים, רק חשוב להבין למה הכוונה; panel בתמונת-מזבח הוא אחד מהחלקים של הטריפטיך או הפוליפטיך, ואז התרגום הטוב ביותר הוא 'לוח'. אבל כשמדובר ב-panel מעץ בחדר של מלון,צריך להסתכל כדי להבין מה מכוסה בעץ (הקירות? התקרה? הפאנלים?) ואז לשבור את הראש איך אומרים את בעברית. שלא לדבר על כך שהמדריכים אוהבים להתעלל במילה הזו, ואז מקבלים cherry-panelled ceiling או dark wood panelling (לך תנחש איפה בחדר זה מתחבר ומה זה בכלל).

bright, cheerful, sprawling, rambling: עוד ארבעה שמות תואר שמודבקים בלי אבחנה לכל מיני דברים, וספציפית למלונות ולחדרים בהם. עד היום אין לי מושג האם bright room זה חדר מואר, צבוע בגוונים עזים או חכם במיוחד; cheerful עובד איכשהו עם atmosphere ('אווירה עליזה' נשמע קצת סוטה אבל עובר בשלום) אבל cheerful hotel הוא לא 'מלון עליז', אלא אם אני רוצה שמישהו יטעה בגדול; sprawling אמור להיות 'מתפרש על שטח רחב', מה שבד"כ מתרגמים ל'גדול', אבל זה קצת קשה כשמדובר על large, sprawling hotel; ואת המילה האחרונה, שמתארת בד"כ דיבור לא-קוהרנטי ובלתי ניתן לעצירה על כל מיני נושאים שונים ומשונים, אוהבים בלונלי לצרף לבתי אחוזה, טירות ומלונות גדולים - ועדיין אין לי מושג למה.

with: אם המפטי דמפטי באמת היה משלם למלים שעות נוספות, with היתה שיאנית השכר במגזר הציבורי. פרט לשימוש המקובל, במדריכים שאני מתרגם אוהבים לפתוח בה משפטים:

רק שאחותה העברית 'עם' מוכנה לעבוד הרבה פחות - נסו לשבץ אותה במשפט לעיל ותיווכחו. משפטים מהסוג הזה דורשים מלות-מקצוע כמו 'בזכות' או 'בעקבות' (וזאת בהנחה שבאמת יש קשר סיבתי בין חלקי המשפט, מה שלא תמיד קורה).

make: את הכוכבת שמרתי לסוף. היא למעשה בת-זוגה של with, עוד מילת קסם שיכולה לחבר כל מיני אמירות למשפט אחד. את המשפט לעיל, למשל , אפשר היה לכתוב גם כך:

אלא שבעברית כל הגורמים האלה לא 'עושים' את ציריך לעיר מפתה לטיולים ברגל. הם אולי 'גורמים' (אבל אז צריך 'גורמים לה להיות' והכל מסתרבל); הם אולי 'הפכו את ציריך ל...' (אבל אז זה אומר שבעבר היא לא היתה, וזו לא הכוונה במשפט המקורי); הם יכולים "להציב" את ציריך באחד המקומות הראשונים במפת הטיולים ברגל באירופה, אבל זה כבר ממש סופר מסורבל. בקיצור, צרות.



אלו כמובן רק מספר דוגמאות, ויש מיליון אחרות: מבנים שעובדים באנגלית ובעברית דורשים להטוטנות, תרגומים שנראים פשוטים עד שמבינים שאלה אנגליזמים ולא עברית נכונה, ומקרים שבהן סדר התואר והשם בעברית הופך ביטוי פשוט באנגלית לסיוט מתמשך. נו טוב, לפחות הרווחתי את הזכות לקטר.

(במאמר מוסגר יש לציין את העובדה שתוכנת התרגום באבילון, אחד מכלי העזר החשובים שלי במאבק זה, היתה בימים האחרונים במוקד מחול שדים חרדתי שנגע בכמה וכמה בסיסים מהרשימה בפוסטים הקודמים, אבל כל זה נרגע וטופל סופית היום, בדיוק בזמן לפרק השישי של Mad Men, שנקרא 'באבילון' והסתיים בשיר הנוגע ללב של דון מקלין באותו שם:
(בהתחלה שמתי את הסרטון הוא מתוך הפרק, אבל הוא עלול להיות ספוילר מסוים, ולכן עברתי לסרטון פחות מוצלח, אבל שלפחות מעביר את השיר)

שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 11/12/2008 00:56, ושייך לקטגוריות אמנות, דברים שמצאתי ביוטיוב, הומור, המחשב ואני, טלוויזיה וקולנוע, סטיות אישיות, שחרור קיטור
81 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של איתן ב-15/12/2008 20:28

---