Im Ausland

החיים חזקים יותר
 
הוסף לקבועים שלי
רוצים להמליץ על הבלוג? לחצו כאן
קישור ישיר לבלוג
דף כניסה לישראבלוג
רסס


ברוכים הבאים למועדון המעריצים של שמילקיהו!

כינוי: רונן א. קידר
גיל: 52
רוצים מנוי? מלאו כאן את כתובת ה-email שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
חיפוש טקסט בקטעים:

חפש


פינת החתול


חתול עולה באש?
או שזו סתם הילה של קדוש?


בלוגים חביבים עלי
סינמסקופ
דגש קל
ליבריסטאן
אמיר אור
המתופפת הקטנה
החיים שמתחת לחיים
לדבר את האהבה הטובה
יעל ישראל עושה אהבה
מולטי קולטי - בלוג בישול
עדה
קיטי
Alon's Blog
תירס חם
סיטי בלונד
אדמיאל קוסמן
שירה ומחשבות
עיר מקלט
אני והעיר הקדושה


מורה נבוכים
באופן כללי
מי אני ומה אני עושה בגרמניה
מה אני בעצם מתרגם שם?
איך אני נראה עכשיו (מסופר)
החתול שנותן לי לגור אצלו
על ספר השירים שלי, "סימני נשיכה"
הבלוג השני שלי - מה שהיה מותר
זוטא - אם יש לכם רגע
-
שירים
zuhause
הגבול
חרדה
החומה (טכנולוגיה היא קיר)
היום הקצר ביותר
להיות גרמני (השיר מופיע בסוף הפוסט)
יראת אלוהים
בתוך הראש
מבקרים
שני שירים מתוך 'סימני נשיכה'
-
פרוזה
השואה היתה - פתיחה
עסקי הספרות
Life goes on
פרוטוקול


פוסטים מומלצים מבלוגים אחרים
על הרע שבעשיית הטוב / את תלכי בשדה
כן, אבל לא עכשיו / המתופפת הקטנה
תיאורית המחירים / המתופפת הקטנה
תשוקה היא תשוקה היא תשוקה / המתופפת הקטנה
אלוהים אדירים / miss kitty fantastico
אם הקירות / את תלכי בשדה
ב"נ ומ"מ רוקדות/ החיים שמתחת לחיים
קריאה ב'פרימה'/ורד דור
שנה וקללותיה/ אורי אלחייני
בקבוק מים/ מיכל ברגמן
מהר מהר שלא ייגמר /אסתי
על האומץ/עדה
על הקל והכבד/ את תלכי בשדה
צהריים בטוסקנה/אקס
סוף העולם/ שרה (הקודמת)
משחקים בבננות / אמיר אור וחברים
גברים מתוך קטלוג/ את תלכי בשדה
השתלשלות / אסתי ירושלמי בע"מ
בובת חרסינה / אסתי ירושלמי בע"מ
למה אני שונאת את השדים שבפנים / גן צועני
דו"ח מצב נקודתי - חלק ב' / טרף קל


קטעים לפי קטגוריות


 << מאי 2013 >> 
א ב ג ד ה ו ש
      1 2 3 4
5 6 7 8 9 10 11
12 13 14 15 16 17 18
19 20 21 22 23 24 25
26 27 28 29 30 31  

הבלוג חבר בטבעות:
« הקומונה של לי » ±
« ישראלים בחו"ל » ±

ארכיון:

5/2013

קטעים בקטגוריה: ". לקטעים בקטגוריה זו בבלוגים אחרים, לחצו כאן.

לונדון ריין
לוח השנה אומר שהחורף נגמר, ומרץ כבר עלינו, ובסוף השבוע שעבר אפילו שיתף מזג האוויר פעולה ויצאנו למסע אופניים, תוך שחרור הצעיפים ואפילו הסרת מעילים סלקטיבית. אבל בשלושת הימים האחרונים חזרנו למצב שאני נוהג לתאר כ'מזג אוויר לונדוני' (וזאת למרות שלונדון האמיתיתי דווקא קיבלה אותי בשמש חמימה ונעימה בפעמיים שהייתי שם): שמיים ששומרים על אפרוריות קבועה בכל מקום, בלי עננים שחורים במיוחד, ברקים, רעמים או שאר אפקטים שנראים טוב באתרי מזג-האוויר; וגשם שיורד ברציפות, כל היום וכל הלילה, באותה עוצמה טורדנית שגורמת למטריה להיראות כמו השקעה מיותרת אבל בכל זאת מציקה כשיוצאים ברגל או באופניים לאן שלא יהיה.
במזג אוויר כזה, שאין בו אפילו מידה של דרמה להציל את המצב, אפשר ממש להתייאש, או לחלופין פשוט להתכרבל בתוך השמיכות או אחד בתוך השנייה ולהיפך. ודווקא מתוך הדכדכת אפשר אולי לחוש את העוצמה שבהתכרבלות, בהתכנסות פנימה, במתן זמן לדברים לשקוע, להחלים. והת'ר נובה אומרת את זה הכי טוב, אז אני אתן לאתה-צינור לעשות את העבודה בשבילי, בלינק הזה (משום מה דווקא לשיר הזה לא מאפשרים embedding, מה שמשעשע בהתחשב בקשר בין המילה embed למילה bed, ובכך שאפשר בעצם לחשוב ש-embed זה, מבחינה מטאפורית, בדיוק להתכרבל בתוך השמיכות במיטה החמה. ובהתחשב בכך ששם בדיוק נחלמים חלומות הדיסקונטיניואיטי מהפוסט הקודם - שאגב, היום כללו חדר סודי לקמפיין של בארטלט מאחור קול-סנטר בהודו - הרי שהתפתח לנו כאן דיון בין-פוסטי ומטה-טקסטואלי משעשע, וגם טקסט ארוך במיוחד בתוך סוגריים, [וייאמר במאמר מוסגר - שאני משתמש עבורו בסוגריים מרובעים כי אנלנו כבר ממילא בתוך סוגריים - שסוגריים הם מחלה, הם מחלה, הם מחלה] אפילו יחסית לנטייה שלי להכניס לסוגריים הרבה מאוד מחשבות שיש להם חשיבות משל עצמן ולא אמורות בעצם להיכנס לסוגריים, מכל סוג שהוא).

נכתב על ידי רונן א. קידר, 7/3/2009 01:07, ושייך לקטגוריות אטימולוגיה בשקל תשעים, דברים שמצאתי ביוטיוב, הומור, ישירות מהמח"א, סטיות אישיות, עונות השנה
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של ענבל כהנסקי ב-17/3/2009 08:16


רוצה ויהיה
החלומות מהירים יותר. דחוסים יותר. שלוש דקות של חלום מכילות כל-כך הרבה חוויות, שהעולם האמיתי (אמיתי?) מחוויר לעומתן, נראה סטטי ומשמים.
אפשר ליצור פעילות בעולם האמיתי, אבל זו בדיוק הבעיה: את הפעילות כאן צריך ליצור, ואילו החלומות מתרחשים. אין פירוש הדבר שבחלומות הצופה הוא פאסיבי, כמו בסרט (גם אם יש דמיון בין הדברים ולכן אפשר לשקוע בסרטים ובתוכניות טלוויזיה); אבל בחלומות הרצון מוביל מיד לפעולה, אפשר לומר - הרצון הוא הפעולה. אם בחלום ברצוני לדבר עם מישהו, לגעת במשהו, הדבר קורה מיידית (או דבר אחר, המשנה את זרימת הרצון ומוליך למקום אחר). ואילו ב'מציאות', כל רצון הוא בסיס לעיכובים: אני רוצה להדליק קטורת, אבל לא מוצא את הקטורת, את המעמד, את המצית. ודברים אחרים נכנסים ומפריעים לרצון. אין את זה בחלום, או לפחות לא מרגישים את זה.
העולם האמיתי כל-כך סטטי ויציב, שקצה לרצונות לחצוב בו. רצונות לא משפיעים על חוקי הפיזיקה, על מבני הבניינים, אפילו על המכשירים הטכנולוגיים. בחלומות הרצונות הם הכל: כל הקיים הוא טרנספורמציה של רצונות. כאן, במקום הזה שאתם קוראים לו העולם האמיתי, המעצורים הם העיקר, והרצון הוא כלב מנומנם שצריך לבעוט בו כדי שיעשה משהו, משהו לפרוץ את כל הסטטיות הזו.

מהמח"א: סם סיבורן מסביר לקבוצת כתבים בבית הלבן על אפשרויות הפילוג בקדימה ובמפלגת העבודה, מציג את בוז'י הרצוג כמנהיג האולטימטיבי הבא של ישראל, ואז מגיב לסרט סקס שהקליט מרוואן ברגותי באמצעות הטלפון הנייד המתוחכם שלו.

וכן, חזרתי. מסיבות קוצר בזמן אני חושב שאתחיל להגיב-לתגובות רק מהפוסט הזה (למרות שקראתי את כולם) ולשוטט בבלוגים אחרים רק בימים הקרובים. אנא סלחו.






נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/2/2009 09:59, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, ישירות מהמח"א
25 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     -1 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של מיס בוז'רסקי ב-28/2/2009 19:06


אפילפסיה עכשיו [1]
אז יצא שאנחנו רואים את באפי עונה 7 ואנג'ל עונה 4, ואני גם קורא את הארי פוטר השביעי. מה שאומר, שלוש אפוקליפסות במקביל. זה כמובן משליך על החלומות שלי (וגם לא עוזרת להם העובדה שאני קם בחושך). איכשהו האפוקליפסות הופכות בחלומות שלי לביקורים חפוזים בישראל, שמסתיימים במסע אחר השלג בגלבוע. אבל הכל צבוע באותה צבע אפל ומוזיקה דרמטית שמלווה את קורדיליה, אניה, רון והרמיוני בדרכם להילחם ברשע, בפשע ובתשע.
מה שמעלה את השאלה, האם החיים היו עשויים להיות יותר מעניינים/מרתקים/שווים להתעורר בשבילם אם במקום להיאבק באנגלית המשובשת של ליף פטרסן (אחד מכתבי לונלי פלנט המתעללים בשפה ובי) הייתי יוצא אחרי הקורס-גרמנית להרביץ לכמה ערפדים/אוכלי מוות/שדים ומפלצות/עורכי דין. אמנם אפשר להשוות את משחק הג'אגלינג הסופרמני של עבודות, פעילויות, פרסומים, בלוגים ומיילים לקרב רב חרבות ויריבים, אבל שום דבר בעולם האפוקליפסה לא מקביל לצורך להאכיל את המדיח לפני שהולכים לישון. וואו, אני לא קוהרנטי הערב. שוין.

[1] הכותרת, לפני שאני אשכח, היא מ'גלגל המזל', וזה בדיוק מה שניחשה המתחרה שם כשכל האותיות פרט לאהו"י (וקו"ף אחת) נוחשו והיא היתה חייבת ללכת על זה. מישהי כנראה לא ספרה אותיות, או לא יודעת מהי אפילפסיה וכמה היא מסוכנת בסמטה חשוכה.

נ. ב. אחרון - היכונו לפרק ג' של 'מה למדתי בגן היום'... אני חייב לציין שהדמויות למעלה לא פחות מאלה שלמטה, וכרגע לא ברור לי אם פנינו לקומיקס או לאופרת סבון.



נכתב על ידי רונן א. קידר, 15/1/2008 23:25, ושייך לקטגוריות ישירות מהמח"א, קוהרנטיות זה פאסה, טלוויזיה וקולנוע
23 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של miss kitty fantastico ב-20/1/2008 10:43


verschoben
זוכרים את הקורס בגרמנית שהסתבר שאני צריך ללכת אליו כדי לקבל את תעודת התושב שלי? אז זהו, שאני כבר כמעכט לא זוכר. לפני כחודש, אחרי שנרשמתי לקורס שהיה אמור להתחיל תוך שבוע, הודיעו לי המארגנים שמפאת מחסור בהרשמה הם פותחים את הקורס רק בסוף נובמבר (יום שני הקרוב ליתר דיוק). אתמול קיבלתי מהם טלפון נוסף: יש כבר מספיק נרשמים, אבל השיפוצים במבנה לוקחים יותר מדי זמן, ואין טעם להתחיל ומיד לצאת לחופשת כריסטמס, ולכן הכל יתחיל רק ב-7 בינואר.
לי זה לא נורא משנה - למעשה, עדיף בהחלט שהימים שבהם אני יוצא מהבית לפני שמונה בבוקר יהיו פחות בחורף ויותר באביב - אבל יש משהו מתסכל בלהגיד לעצמך 'הנה, עכשיו אני הולך על זה, עכשיו לא משנה מה אעשה יהיה שינוי משמעותי בסדר היום שלי' - ואז לגלות שזה נדחה לינואר. או בגרמנית, תוך שימוש במילה שגילינו ממש לאחרונה, auf Januar vershoben (אָאוּף ינואר פֶרשוֹבֶּן).
איכשהו המחשבה על עברית וגרמנית הזכירה לי פסיק מהחלום שהתעוררתי ממנו הפוך הרגע: בחלומי עברו לדירה ממול (שעומדת ריקה כבר חצי שנה - מחזה בלתי אפשרי אם זו היתה תל אביב) שלושה סטודנטים (שני בחורים ובחורה) ופגשתי אותם. מה שמשונה הוא שפניתי אליהם בגרמנית, והם ענו לי בגרמנית מהוססת, ונראו ממש כמו קולג'-קידז אמריקניים; משום מה היתה לי תחושה שאחד מהם גם משלב בגרמנית שלו מלים בשפה מוכרת, וקלטתי שזו עברית (!) אבל כששאלתי, שלושתם טענו שהם לא מדברים אף שפה פרט לגרמנית.
(ובקטע אחר: האוס הוזעק לבית החולים בגלל שהבניין בוער והסביר לכבאים הנדהמים למה זו לא בעיה שלו).

נכתב על ידי רונן א. קידר, 24/11/2007 10:29, ושייך לקטגוריות הגרמנים האלו..., טלוויזיה וקולנוע, ישירות מהמח"א
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רותם ב-25/11/2007 21:04



הדף הבא
דפים: 1  2  
45,971
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרונן א. קידר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רונן א. קידר ועליו/ה בלבד