לפרוק
לפרוק את המזוודות.
להדליק את המחשב.
לפרוק את תיקי הרחצה.
לפגוש את החתול.
לפרוק את המתנות.
להכין קפה.
לאחסן את הכסף במקום בטוח.
לחזור לשגרה.
לחזור לשגרה.

רק לא לשכוח, לא לשכוח
שהיינו
במסע-קסם של הופעות, רעיונות, התחלות
מהאלפים עד חיפה.
לפרוק ולזכור.
לזכור ולפרוק.


שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 30/12/2007 16:04, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה, מעברים 10-20-30, סיפרותי
11 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-30/12/2007 23:52

---

היה ונשך
שני ערבי השקה שונים לחלוטין בטבעם מאחורינו, ועכשיו סופסוף יש תחושה של סיום לגבי ספר השירה, תחושה של מיצוי, תחושה של 'זה באמת קרה'. ערב משפחתי, נעים, ארוך ונינוח בחיפה ומולו ערב פאבי, קליפי, מכובד וקצר בתל אביב. והכי מוזר - כנס המחזורים של חברים ומכרים מכל התקופות שבאו לשמוע ולראות, להרעיף חיבוקים, להקשיב, לחייך, להבטיח לשמור על קשרים ועוד ועוד.

עוד יומיים וחצי בארץ לפנינו, מסיבות-חברים-משפחה-סידורים, וכבר יש תחושה שתיכף זה יותר מדי, שתיכף מתפוצצת בועת החיים המשונה הזו, שתיכף יתחילו געגועים לשגרה ול'שם'.

כמות הרעיונות, ההתחלות, המחשבות והפתיחות של הימים האחרונים יכולה לפרנס לבדה חיים שלמים. יש משהו חמוץ בידיעה שהשגרה תבלע חלק מהם, שאין שום דרך להשלים את כל התוכניות בתוך חיי היומיום. יש משהו נואש בהתעקשות להאמין שחלק מהם, אולי חלק ניכר, ימצאו את דרכם להיוולד.

ובינתיים, מזארברוקן מדווחים ידידינו הישראלים שהחמצנו שלג - נדיר בעונה זו של השנה.



שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 27/12/2007 12:05, ושייך לקטגוריות אמנות, מעברים 10-20-30, עונות השנה
4 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-28/12/2007 23:45

---

כל יום הוא עולם מלא
שלושה ימים בארץ, והכותרת מתארת בדיוק איך זה מרגיש. כל יום הוא עולם נפרד, מערכת מורכבת של רצונות ותושוקת, כמעט חיים שלמים שלי כאדם וכאמן.
ביום ראשון טיילנו בקריון, קנינו בגדים, היינו ביום הולדת של האחיינים במשחקייה. התגבשו שירים חדשים, די בועטים, סוג של שירי מחאה. איכשהו מאז המעבר נכתבים לי בגרמניה שירים ליריים, מנותקים, פילוסופיים, ובארץ שירים פוליטיים, נושכים.
ביום שני עבדתי על שירים,תכננתי סדנא, וחשבתי כל הזמן על הערב. פרפורי לחץ שהלכו והתגברו והתחדדו והתחזקו כשהתברר שהרכבת הקלה הפכה את הדר הכרמל לבלגן אחד גדול התמוססו כולם לאיזו נינוחות הולכת ומתחזקת כשהערב התחיל, וכולם - המנחה, הקוראים, הקהל - היו לשעה וחצי לגמרי בעדי, בשבילי ובגללי. כמעט כמו פגישת מחזור, רק שהכל בשבילי.
היום נלאיתי קצת, נגררתי, נמשכתי, לרגע נראה היה שכבר מיציתי. המייל והבלוגים משכו אותי לשוב אל חיי הקודמים, אל חיי האירופיים הנדמים לרגע מלאי מטרה. העייפות גם נקמה את נקמתה ולמרות יותר-מדי-קפה זה עדיין נראה כמו יום 'פחות חשוב', מאלה שבאים אחרי המאורעות הגדולים ונמחקים לגמרי מהסיכומים.

שלושה ימים כל-כך שונים.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 25/12/2007 20:03, ושייך לקטגוריות קוהרנטיות זה פאסה
9 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של לי ב-29/12/2007 10:55

---

בקצב הקצב
כל נסיעה לארץ היא חוויה סוחטת, אבל נסיעה קצרה מהרגיל, שבה דחוסים שני ערבי קריאה ומיליארד וחצי אירועים משפחתיים ואחרים היא פשוט מסחטה של ממש.

אין לי הרבה תובנות (למעשה יש לי הרבה תובנות אך לא נותר מוח להכיר בהן כתובנות) ולכן אזכיר רק את שני ערבי הספרות, במרתף 10 בחיפה מחר יום ב' 20:30, ובפאב לימה לימה בת"א ביום ד' ב-20:00.שמור   בטל

נכתב על ידי רונן א. קידר, 23/12/2007 23:57
8 תגובות   הוספת תגובה     הצגת תגובות כאן     0 הפניות (TrackBack) לכאן     קישור ישיר לקטע     שלח ל'שווה קריאה'     הוסף למומלצים שלי
התגובה האחרונה היתה של רונן א. קידר ב-27/12/2007 12:05

---