לבלוג המלא |
עריכה |
בלוגים קרובים |
בר קבועים |
הוסף לקבועים שלי | ישראבלוג
נגיסה מהתפוח
"זהו חלק מתמצית האמהות, לצפות בילדתך גדלה להיות אדם בפני עצמו, ולא להיות מסוגלת לעשות משהו בעניין. אחרת ילדים היו חיות מחמד ותו לא." (הת'ר ארמסטרונג)
6/2010
ביכורים
ההבדל הראשון
ההבדל השני
זהו קצב התופים,
התופים מתופפים
מילים ולחן: הבכורה, בת (כמעט) שבע 29/10/2006 20:13 0 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה'
והפעם בתחרות הקטעים המביכים
למה לכל הרוחות לא כותבים בדף הקשר מי זה עומר הבן ומי זו עומר הבת? 50% סיכוי שאמצא את עצמי מתקשרת לעומר הלא נכונה כדי לשאול מה שלום הבן שלי.
בינגו! מאזינה ברקע22/10/2006 18:27 2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-24/10/2006 11:13
מתי מעט
להערכתי היו לא יותר מ-500 אנשים בהפגנה הבוקר. מספר מאכזב משהו, בהתחש בהשפעה הקריטית שצפויה לתוכנית ספדי על העיר וסביבתה. מאכזב אבל לא מפתיע. אני מאוד מקווה שהיושבים בועדה הארצית לתכנון ולבניה לא יקבלו את החלטותיהם בהסתמך על הצצה מבעד לחלון, אלא יתנו את דעתם על ההשלכות האמיתיות של התוכנית.
עכשיו נותר לחכות להחלטת הועדה. בתקווה שיעשו את הדבר הנכון.
עדכון: "המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הודיעה כי הטילה על מנהל התכנון להגיש בעוד חודשיים דו"ח לגבי עתודות הקרקע הזמינות בירושלים, ועל פי הנתונים הללו תתקבל ההחלטה." (ynet). אולי יש סיכוי?
בלי שום קשר, דיאלוג מהבוקר עם השובב שלי. דיברנו על בעלי חיים, ועל האבחנה בין זכר ונקבה. אחר כך, כדי להעביר את הזמן, אני אמרתי לו שם של חיה והוא אמר אם זכר או נקבה. אני: סוס שובב: זכר אני: חתולה שובב: נקבה אני: פילה שובב: נקבה אני: פילון שובב: (חושב רגע) נָקַב
מאזינה ברקע 17/10/2006 11:02 13 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-19/10/2006 06:27
המאהב
הוא מלטף את פני בעדינות. שתי ידיו חופנות את לחיי, ופניו מתקרבות עד שהן נוגעות בשלי. "אני אוהב אותך מאוד" הוא לואט, ונצמד אלי בחיבוק. אני משיבה חיבוק חם ונושקת למצחו, "גם אני", אני משיבה.אנחנו בחדרי, מתעוררים לבוקר סתווי אפרפר, אחרי ליל חלומות משותפים. הוא יודע תמיד מתי אני ישנה לבדי, ומגיע אלי, בחסות הלילה, לחבק אותי בשנתי. ידו מושטת תחת חולצתי והוא מנסה למשמש את שדי, כפי שהתרגל לעשות מיום שאנחנו ביחד. אני מחייכת אבל מושכת את ידו משם. הוא מחבק אותי שוב בלהט. ואז עוצר לרגע, כאילו נזכר בדבר מה, ושואל: "את יכולה להדליק לי הוֹפּ, אמא?" מאזינה ברקע 14/10/2006 20:54 6 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-16/10/2006 08:24
משפחתי וחיות אחרות
למען הקוראים היקרים, היכרות קצרה עם הנפשות הפועלות בביתי הצנוע: - בעלי היקר, איש רב פעלים ועסוק שאני אוהבת הרבה שנים. הוא יכונה להלן העזר שכן הוא כנגדי (במובן החיובי של המילה). - ביתי הגדולה, היום בת 7. היא יפה ותמירה, ובעיקר חכמה, מוכשרת ורגישה במיוחד. תכונה להלן הבכורה. לידתה שלה, היתה לידתי שלי כאם. - בני הצעיר, היום בן שלוש. ילדון שובב ונמרץ, מוזיקאלי ונבון. יכונה להלן השובב, מטעמים ברורים. - הכלב שלנו, כבר בן שבע וחצי. יכונה להלן השטיח על שם התנוחה החביבה עליו. - אני, נעים מאוד, אכונה להלן מאזינה ברקע, על שם הדבר שאני עושה הכי הרבה באינטרנט מאזינה ברקע4/10/2006 06:19 2 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות (TrackBack) לכאן לינק ישיר לקטע שלח ל'שווה קריאה' תגובה אחרונה של מאזינה ברקע
ב-5/10/2006 17:22
|
אני מאזינה ברקע ואלו הנפשות הפועלות יש גם מנוי SMS. רוצה? כן, צרפו אותי! תודה, מספיק לי (מה זה?) שלח המלצה לחבר חלון מסרים: הוסף מסר הבלוג חבר בטבעות: « אי-מהות » ± חיפוש בבלוג: ארכיון:
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למאזינה ברקע אלא אם צויין אחרת. האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מאזינה ברקע ועליו/ה בלבד 2005-2001 © כל הזכויות שמורות ליריב חבוט - emAze 9,091
|