לא מתעניינת ממש בתוכניות האלו, אבל למשימה הזו אני מתגייסת בשמחה.

האח הגדול הוא מטבע לשון שנגזר מספרו של ג'ורג' אורוול, 1984. זהו מנהיג מפלגת השלטון, אשר עינו פקוחה תמיד וכל סטייה קטנה מצורת ההתנהגות המוכתבת ע"י מפלגת השלטון, מזוהה מיד ומטופלת. הספר מומלץ כמובן, ולפחות כדאי לקרוא את הערך בוויקיפדיה כדי להבין מאיפה נגזרת המטאפורה של תוכנית הריאליטי.

בלוגרים, קשרו גם אתם.

20 יום.

לפני 20 יום החזרתי את המחשב שלי ואת האוטו, והלכתי (רחוב וחצי) לקחת חדש. 

לפני 20 יום צעדתי בלבוש מחוייט לתוך בניין גדול ומצוחצח, מלאת חששות ותקוות. תפקיד חדש, במקום חדש שלא דומה לשום דבר שהכרתי בעבר. או כך זה נראה לי בתחילה.

לפני 20 יום הגעתי למערבולת של קשיים וציפיות (ממני...). אנשים נחמדים, מוכשרים, שחיפשו נואשות מישהו שיעשה סדר, ועכשיו מחכים לראות אותי עושה בדיוק את זה. רמת הציפיות מאיימת, אבל מסיבה לא ברורה לגמרי, אני מרגישה ביטחון שאצליח.

לפני 20 יום התנתקתי מהבלוגים - שלי ושל אחרים. החלטתי לחלק את 24 השעות שלי קצת אחרת. שלא לדבר על כך שבלי מחשב נייד מהבית, קצת קשה להשאר מחוברת על אמת.

מישהו רוצה לנחש מה קורה כשפותחים את גוגל רידר אחרי 20 יום, עם 177 פידים רשומים?

הרבה מידע, וקריאה לפעולה בפוסט של גל מור בנושא חוק חסימת אתרים למבוגרים. יהונתן קלינגר, שמונה ע"י חנן כהן להיות "מרכז מאבק הבלוגרים נגד חוק חסימת האתרים" (אני בעד! בהצלחה יהונתן), מופיע היום אחר הצהריים בערוץ 1, בנושא הזה. בפוסט הוא מספר שיש אנשים רבים שבכלל לא מודעים להצעת החוק הזו, ומבקש - ספרו לכולם, תפיצו את זה. אם מספיק אנשים יהיו מודעים לאיוולת, יותר סיכוי שזה ייחסם בשלב מוקדם.

 

צירפתי מצד ימין בבלוג רשימה של פוסטים מומלצים או מעניינים לקריאה בנושא, וגם כפתור לבלוג (יש עוד שפע של כאלו בבלוגים נוספים). מי שהנושא חשוב לו - ולדעתי זה כל אחד ואחת מאיתנו - שימו את אחד הכפתורים בבלוג וקשרו לפוסט של גל מור.

מהרגע שהתחלתי לכתוב ברשת, עשיתי זאת בצורה אנונימית.  כשהתחלתי להשתתף בפורומים, זה היה בעיקר כדי להגן על עצמי ועל זהותי. הכתיבה האנונימית נתנה לי חופש מסויים לכתוב מה שעובר עלי, מבלי שיהיה ברור מי אני. ככל שהשתתפתי ביותר קהילות וירטואליות, בניתי יותר ויותר זהויות רשת. אף אחד לא התפלא על כך, כי כך כתבו כולם.

כיום הכתיבה האנונימית מאפשרת לי עדיין לכתוב בחופשיות רבה יותר ובעיקר מספקת הגנה מסויימת לפרטיותם של ילדי ושאר בני משפחתי שעליהם אני כותבת לפעמים. הנושא הזה מאוד חשוב לי.

היום חשבתי לפתוח בלוג חדש בנושא מסויים. דילמה! תחת איזו זהות לכתוב? הזהות שבה אני משתמשת בפורומים הקשורים באותו נושא, היא זהות אחת. ואילו כאן בבלוג אני כותבת בזהות אחרת. איש אינו יודע לקשר בין שתי הזהויות האלו.
האם אני מוכנה לעשות את הקישור? או שאולי עלי להתעלם מהבלוג הזה באותו הקשר?
 
ובכלל, אולי אכתוב אותו בשמי האמיתי, המלא? זה יהיה בלוג שארצה להפנות אליו אנשים שאני מכירה גם מחוץ לרשת.
 
התנגשות הרצונות האלו והזהויות השונות ממש משתקת. על פתיחת הבלוג הנוסף ויתרתי בסופו של דבר.