הילדים הגדולים זנחו סוף סוף את הבורד
אקסטרים
מישהו מתקרב
הבנים באים להתעניין בפרוצדורה
השפה של פיצקי משתפרת בחודשים האחרונים, גם באנגלית וגם בעברית. אני יכולה לשאול אותה אם היא רוצה ספר או שאני אקריא לה סיפור והיא הולכת לספרים ושואלת a boo? (חסרה לה הקיי בבוק J).. יש לנו קצת בעיה עם הבוק.. כי זה גם חיבוק וגם בקבוק. טוב לא ממש בעיה כי ההקשר דיי ברור ולפני הבוק של הספר יש איי..a boo. כל הילדים והתינוקות זה בייבי. היא אומרת ציפור ממש יפה ודוחפת לנו דברים ושואלת רוצה? היא אומרת גם בזכר וגם בנקבה לא תמיד לפי מה שמתאים. כשמראים לה חיה, מצוירת או אמיתית היא משמיעה את קול החיה. אומרת איזה קה (איזה כיף) וכדור וגם בול.
אנחנו רואים תוכניות מוסיקליות בדיוידי ביחד והיא חוזרת אחרי כמה שירים, בתנועות ידיים, או רוקדת, או מביאה מקופסת כלי הנגינה שלה דברים ומנגנת. חלילית, תוף, תוף מרים, קסילופון, גיטרה. אנחנו מאוד מאוד אוהבים את השירים של דתיה בן דור ושל רח' סומסום האמריקאי.
לפני כמה זמן היא ביקשה לראות קלטת ושמתי לה רח' סומסום והיא הניחה עלי את היד שאני אסתכל עליה ועשתה כמו דג עם הפה. אני מייד הבנתי שהיא רוצה את הדיוידי של דתיה (מי שטוב לו ושמח שיש בו את השיר הנפלא..לקחתי אגורה..הלכתי לחנות..קניתי לכולם..דג בהזדמנות...ואז מה תגידו לדג.. ועושים תנועות עם הפה...) החלפתי את הקלטת והיא כל כך התרגשה מזה שהבנתי אותה או מזה ששמתי את הקלטת שהיא רצתה.. בכל מקרה הייתה המון שמחה J.
אתמול סבלתי מכאבי תופת (פעם בחודש בזמן הביוץ מאז אחרי הלידה - זוועה), שכבתי במיטה והיא ניגשה אלי קירבה את הראש, שלפה את המוצץ מהפה ובפרצוף מלא נזלת (היא מקוררת) היא נתנה לי נשיקה גדולה על הפה, הניחה עלי את הראש עשתה קצת אוווווו וליטפה אותי. (דאאאאאם, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו הרגע).
בזמן האחרון יש לה קטע מצחיק שהיא עושה. היא נשכבת על הגב בכל מיני מקומות. סתם, בשביל הסתלבט. למשל, היא מטפסת על אדן החלון במרפסת (לא לדאוג, יש סורגים) ובאקרובטיקה קלה היא נשכבת לאחור וזהו..מתחילה לפטפט, לשחק עם הידיים...נחמד לה. היום בבוקר היא נשכבה על השטיח באמצע כל הספרים שלה שהיא הוציאה ועברה עליהם אחד אחד..ואז היא נשכבה ושלפה חליל מאיפשהו והחלה לחלל..ככה על הגב..זה כל כך מתוק.
היא מזהה מספרים וסופרת יחד איתי; על האצבעות, עם הקוביות, בספרים..אבל כל המספרים זה ארבע. היא מצאה במרפסת קופסת קרטון שכתוב עליה 2 בגדול, הצביעה עליה ואמרה ארבע. היום בבוקר היא ספרה את שלושת הגמדים בספר (שם ישבו ופטפטו 123..) ארבע..ארבע..ארבע.. בניגון כזה של ספירה.. נורא מצחיק.
אמא שלי הביאה לה כל מיני כלים קטנים עם כפיות קטנות וכדומה והיא מאכילה את הבובות. קשה לי עם זה קצת. אני יודעת שמשחק עם בובות חשוב להתפתחות וחיקוי (שלי בעיקר - עקרת הבית). אבל יצא שהיא אמא קטנה שמאכילה ,מלטפת, מנשקת ומחבקת את הבובות שלה ומסרקת ...מצמרררררר. עכשיו בסלון יש שולחן קטן ערוך ושתי בובות יושבות על הכיסאות הקטנים ולפני שהיא הלכה לישון היא האכילה אותן בכפית מתוך הכלים.
אבל....בנימה אופטימית יותר...היא יודעת לפתוח ברגים ולתפעל את הדיוידי . להפריד קוביות מסוג מסוים (נניח את כל הקוביות המרובעות היא מפרידה החוצה מתוך שאר הצורות ועושה לעצמה מיונים בשביל הכיף, היא עושה כמה פזלים מעץ. בונה מגדלי חרוזים על מוטות עץ, עושה מגדלים מאוד גבוהים ומשלבת בהם גם חיות פלסטיק (למעלה). מעמידה את החיות ביחד ומשחקת איתן. מנסה לפתוח דלתות עם מפתחות. יודעת להשתחרר מהרצועות של הכסא ברכב ושל העגלה (בעיה!)
מאוד מצחיק זה החיבוקים והליטופים שלה. היא מניחה יד על הסנטר שלי ומכוונת את מבטי אליה, מסירה את המשקפיים שלי ומקרבת את הראש אלי, או נותנת נשיקה..סתם ככה. היא מאוד אוהבת ללטף את אבא שלי (משום מה) מלטפת לו את השיער. כששלושתנו במיטה היא לוקחת את היד שלי ומזיזה אותה על הגב של ג' שאני אלטף אותו או על השיער.
מאוד אוהבת שאנחנו מקפיצים אותה באוויר בינינו בזמן טיול. היא מרימה ידיים לשנינו ואז היא מתחילה להגיד ארבע ארבע....ומכופפת קצת את הברכיים (אנחנו סופרים שלוש ארבע ו..). לא עושים את זה הרבה כי זה עלול לפרוק לה את הכתף.
כשאנחנו יושבות לצייר אני כותבת את השם שלה וכל מיני מספרים ואותיות והיא מחזיקה ממש יפה את הטושים ומנסה לכתוב.. יש ממש צורות קטנות וקצרות שברור שהן לא ציור אלא כתב.
פיצקי כבר לא מבזבזת זמן בניסיון להסביר לי מה היא רוצה. ז"א היא מסבירה ומצביעה ומייד לוקחת את היד שלי וגוררת אותי לאן שצריך (כולל לילה אחד הזוי בו היא התעוררה באחת וחצי בלילה כאילו בוקר.. ושיגעה אותנו (בטוב..לא ברע..)כמה שעות.טובות ובערך בשתיים היא לקחה אותי לדלת הכניסה והסבירה לי (כנראה) שהיא רוצה ללכת לטייל.
היא עושה ששששש עם האצבע על הפה והאף.. אבל אצלה האצבע בתוך האף. אני חושבת שזה בגלל הזווית של איך שהיא רואה אותנו (מלטה כלפי מעלה) וכנראה היא חושבת שכשאנחנו עשינו את זה אז האצבע שלנו הייתה בתוך האף.
היא אוהבת לאכול סלק ועושה בועות עם קשית בכוס (גיליתי שהיא שותה יותר מים אם נותנים לה קשית - זה גם משחק), היא לא אוהבת בירה שחורה והיא אלרגית לחומוס קנוי. כשהיא רואה חתול, כלב או קוף בספרים היא מנשקת אותם וגם במציאות. היינו איתה בגן חיות והיא כל כך התלהבה ורצה מחיה לחיה והצביעה ופטפטה בהתלהבות. לקחתי אותה לפני כמה ימים גם לאורווה גדולה באיזה מושב והיו שם המון סוסים וגם כלבים וטווסים - היא ממש אהבה - סוס זה בוס או ווס.
בגלל שבזמן האחרון היא מניפה רגל אחת מעל לסורגים של המיטה שלה ואוטוטו היא מצליחה לדחוף את עצמה מעבר וליפול איזה מטר וקצת לרצפה...אז קנינו לה מיטה רגילה ממש נחמדה ואנחנו מנסים להסתגל לרעיון של "מלחמות ללכת לישון בלילה" מסוג חדש ויצור קטן שמסתובב בבית כשאנחנו עדיין ישנים.. או התעוררות מבוהלת שלנו מחבטות פיצקי בחמש בבוקר שמטפסת לנו על המיטה. חבל שאי אפשר להנמיך עוד את המיטה.
הצילום של המיטה כפי שפורסם בלוח יד שניה כלשהו..380 ש"ח, אחלה מיטה.
מומלץ..כדי לחסוך לנו וגם כדי לחסוך לכדור הארץ.
ובנוסף, בזמן האחרון המון אמהות חוצפניות (לטעמי), רואות בכל מיני מקומות (פארקים, ג'ימבורי, קופ"ח) את פיצקי כמה שהיא חייכנית וחברותית וניגשת לילדים ומלטפת ומחבקת ושואלות אם היא בגן ואחרי שאני אומרת שלא הן מייד מנדבות את דעתן הבוטה שהילדה כמהה לחברה - וגן או פעוטון יהיו המקום האידיאלי בשבילה ואומרות את זה באופן ביקורתי ביותר.. (איזו אמא גרועה אני שאני לא מכניסה את הילדה לגן ומבודדת אותה מהעולם ובעיקר מהילדים הטיפשים שלהן). אני יודעת שלא ניתן להכליל על סמך ראייתי הצרה ביותר - אבל הילדים שראיתי שדחפו אותם לגן כבר מגיל שלושה חודשים הם ילדים פחדנים, ממורמרים, אנטיפטיים וחשדנים. אני בטוחה שפיצקי תדע להסתדר בגן והחשש הגדול שלי הוא בעיקר מהגננות ומהצוות בגן. ואני רק מחכה שאוצר המילים שלה יבשיל מספיק כדי לבוא ולהגיד לי..אמא עשו לי ככה ופגעו בי ככה..ואז אני אהיה מוכנה לשלוח אותה לגן ולהתחיל את מסע ההישרדות בעולם הגדול..בינתיים לפיצקי יש מספיק חברה בפארקים וגנים ועוד, ומספיק ביטחון ואהבה מסביבה כדי לגדול כילדה מאושרת. אז די!
ושתהיה לכולכם שנה טובה
מלאה בצוף ונקטר, באהבה, בחמלה
בנפלאות קיומיות
ושאר ירקות
לבריאות.
ק'
