פילבוקס

לא באתי בידיים ריקות. "אתה חושב על הכל מראש" הוא אמר לי כשמסרתי לו את השקית עם הקרואסונים והשוקו שאספתי בדרך מבית בקפה הסמוך, כי זה היה בוקר והוא רק קם מהשינה וגם בגלל שפעם הוא אמר לי שהוא אוהב ולא שכחתי. גם חפיסת שוקולדים גולד של מקס ברנר הלהיבה אותו כמו ילד, למרות שהוא מזמן כבר לא, ואני שמחתי לשמח אותו כל כך. משהו מתוק למישהו מתוק. כמו בשיר הישן הזה של ה- Searchers:

שאפשר לראות אותו כאן:

היה לנו בוקר אמיתי של כיף ביחד. הפרטים שמורים במערכת. בבוקר כזה אי אפשר בלי להזכיר את שירה הישן של להקת תיסלם "בוקר של כיף":

איזה בוקר של כיף

איזה כיף שהיה לי הבוקר

איזה כיף על הבוקר

אח, איזה בוקר בכיף

איזה כיף הוא אמר

איזה כיף שהיה לי הבוקר

איזה כיף על הבוקר

אח, איזה בוקר בכיף

שניתן לראות אותו כאן:

אני עוד לא יודע מה אני בדיוק בשבילו. והוא? מה הוא בשבילי? האמת שאינני יודע. הכל כל כך ראשוני. ימים יגידו.

ומה פתאום אני כותב על זה? כנראה מתוך איזה דחף רגעי שאולי אני עוד אתחרט עליו.