אוגי הכוונה 6

17 10/2009		הכוונה 6
		תגיות: טכניון

האמת, נחמד לחזור ללמוד. למרות שרשמית לא הייתי צריך להתחיל עוד שנת לימודים, פירורי התואר שנותרו לי גרמו לי להתחיל את השנה החמישית שצפויה לי נינוחה יחסית בתקווה למלא את החלקים החסרים בדברים שלא כוללים לימודים (כמו עבודה אמיתית, לשם שינוי). ככה גם נראית המערכת שלי שכוללת יום חופש אחד בראשון, ימים של שעתיים ושלוש שעות ויום אחד ארוך ארוך שנמשך מ-8:30 לפנות בוקר ועד 18:30 בערב עם 3 שעות חלון באמצע. הוא גם כולל סמינר שיחייב הכנה לפני כל שיעור פלוס עבודה על מאמר אחד ספציפי, 2 קורסים שאני עושה שוב בתקווה להוציא באחד מהם ציון עובר (פיזיקה, כי למרות המלחמה בפקולטה, אני עדיין צריך לעשות אותו) ובשני ציון מוצלח וקורס הומניסטי שנקרא פסיכולוגיה של המוזיקה, שאיכשהו הצליח לגרות לי את בלוטות המוזיקה במוח. בין לבין יהיו חפירות גנטיות (בשני קורסים שונים) וקורס פקולטי טיפוסי על רשתות. לא משהו שאני לא יכול לעמוד בו, בתקווה לסיים אותו עם הרגשה הרבה מוצלחת מהקודמים.

כמו כל סמסטר, גם הסמסטר הזה התחיל עם יום הכוון ופעם שישית שהדרכתי את הסטודנטים החדשים. אחרי פעמיים שבהם הייתי צריך לעלות על הבמה ולדבר עם כולם, הפעם השארתי אותה למחליפה שעשתה את זה בצורה מוצלחת פרט לעובדה שהמחשב החליט לא להקרין את המצגת (שאני הכנתי) וטעות קטנה שלה שנוגעת לטלפון שלה (התבלבלה בספרה אחת). הסיור היה די רגיל, למרות שהפעם הם שאלו הרבה יותר שאלות מבעבר ואני השתדלתי לענות על הכל. עשיתי להם את הסיבוב הרגיל שאני עושה למרות שבסוף לא ישבתי איתם על הדשא כדי לנסות לקרב ביניהם קצת. זה תמיד מרגיש לי קצת מאולץ, אולי בגלל שאני גם לא יודע לעשות את זה בצורה הנכונה. חוץ מזה, מיהרתי להספיק לסיים את העניין כדי להגיע להדרכות הנוספות שהשתתפתי בהן באותו יום.

למישהו בעירייה נכנס בשנה האחרונה ג';וק לראש שאומר שהם לא משקיעים מספיק בצעירים בעיר ולא גורמים להם להישאר בעיר אחרי שהם מסיימים ללמוד (בין אם הם תושבי העיר שלומדים בה או שהם באים מבחוץ ללמוד). אז צריך להשקיע בהם וליישב אותם באזורים נחשלים של העיר (כמו ליד הנמל או בהדר) כדי לפתח את המקום, להקפיץ את מחירי הארנונה כדי לסלק את המסוממים והזונות, לפתוח עוד מכללות ולשלב את הצעירים בקהילה. בעוד שמרבית הסטודנטים באוניברסיטה הם תושבי העיר, חלק ניכר מהסטודנטים בטכניון מגיעים מחוץ לעיר ושוכרים דירה בשכונות הקרובות או גרים במעונות בטכניון (שמכילים הכי הרבה מיטות מבין האוניברסיטאות בארץ). מרוב העומס בלימודים והדברים שהאגודה מציעה, רובם נשארים סגורים בתחומי הקמפוס ולא יוצאים יותר מדי לעיר. ככה זה שיש כמעט הכל בפנים, לא צריך להרחיק החוצה יותר מדי ולהסתבך עם תחבורה ציבורית. אז במיוחד בשביל הסטודנטים החדשים העירייה החליטה להתלבש על יום ההכוון ולקחת חלק מהסטודנטים לסיור כדי להראות להם את העיר כדי שיבינו שאפשר לצאת קצת ולראות דברים אחרים. הם פתחו הרשמה לאוטובוסים וקיוו להוציא כמה שהם יכולים, ובנוסף גייסו כמה מדריכים לאוטובוסים, וכאן אני נכנסתי לתמונה.

אל הסיורים נרשמו משהו כמו 200 סטודנטים, ככה שהיו אמורים להיות משהו כמו 4 אוטובוסים. על כל אוטובוס היה אמור להיות לפחות מדריך אחד מטעם האגודה (על שלי היו שניים) ועוד מדריך ממרכז הצעירים של חיפה. הם היו אמורים לצאת כל חצי שעה ואני הייתי אמור להיות על השלישי ולכן תזמנתי את הסיור שלי בקמפוס עם הסטודנטים לפי הזמן הזה. כשהגעתי לנקודת היציאה, גיליתי שהאוטובוס הראשון עוד לא יצא אם כי הוא היה בשלבי מילוי אחרונים. את השני לקח יותר זמן למלא ואנשים קצת התייבשו בפנים עד שהצליחו להוציא ותו מלא. לאט לאט התחילו למלא גם את האוטובוס השלישי עד שהבינו שאי אפשר לייבש את האנשים שנמצאים בפנים יותר מדי ופשוט שלחו אותנו לדרך כשהאוטובוס היה חצי מלא. האוטובוס יצא מהטכניון לכיוון מרכז חורב, כשבדרך סיפרנו להם על כל מה שיש בשכונות שמסביב לקמפוס וכמה דברים שכדאי מאוד שידעו. עלינו לכיוון מרכז חורב ומשם על ציר מוריה לכיוון מרכז הכרמל, כשבדרך הראנו להם את כל המסעדות והפאבים שיש בדרך. ירדנו מהאוטובוס בתחילת טיילת לואי ושם חיכה לנו מדריך של העמותה לתיירות חיפה ומול הנוף המטורף של כל העיר והמפרץ, קיבלנו הדרכה קצרה על העיר וההיסטוריה שלה. בזמן ההרצאה הקצרה קיבלתי טלפון ממי שהיה אמור לעלות על האוטובוס הרביעי שאמר שכל מי שנשאר יצטרף אלינו מהסיבה הפשוטה שפשוט לא יצא עוד אוטובוס כי לא הגיעו עוד אנשים. אחרי ההדרכה הלכנו לכיוון מרכז הכרמל עצמו (אפילו עברנו דרך תחנת הכרמלית של גן האם רק בשביל להראות להם את הכרמלית) לאחד הפאבים כדי להראות להם איך נראה פאב חיפאי (מאוד שונה ממה שרגילים...). הסבירו להם קצת על המקום (פרסומת סמויה), כמה מילים על חיפה ועל הלל חיפה ואז נתנו להם קצת וודקה רד בול (בעעע) ושתייה קלה ויאללה החוצה. בחוץ חיכו להם סנדוויצ';ים קטנים של הסנדוויץ'; בר וקצת פיצה של פיצרייה שיושבת ליד, בשביל שלא יהיו יותר מדי רעבים (ובתכל';ס, הייתי ממש מורעב כי לא אכלתי מהבוקר). ההצטרפות של השאר והעובדה שהאוטובוס היה האוטובוס האחרון, גרמה לכך שלא היינו צריכים להדריך יותר והבמה עברה לאלו שארגנו שהמשיכו להסביר בעצמם את המסלול שהם תכננו. המשכנו לכיוון סטלה מאריס ומשם דרך המושבה הגרמנית אל קמפוס הנמל, ששם העירייה בונה את מרכז הצעירים שלה. שם גם ממוקמות שתי מכללות שנפתחו לא מזמן ושם הייתה הנקודה ההזויה ביותר בסיור. קצת לא היה מובן למה צריך להראות מכללות לסטודנטים שכבר התקבלו לטכניון ואמורים להתחיל בו את הלימודים למחרת. הצלחנו להתחמק מלהיכנס רק לאחת מהן בגלל שהשעה כבר נהייתה מאוחרת, והגענו שוב לאוטובוס. ויתרנו על להגיע לחוף הכרמל כדי לעלות בחזרה לטכניון בגלל פקקים בפרויד כדי לסכם יום ארוך, מייגע, אבל די מהנה.

אחר כך כבר התחיל הסמסטר ושוב הקמפוס התמלא ושוב אווירת לימודים שצריך להתרגל אליה מחדש (וזה יקרה אחרי התרגיל בית הגדול הראשון). בינתיים עוד צריך להתרגל לדירה החדשה, במיוחד כשאני לבד כאן בסופ"ש ובעיקר לפנס המעצבן שניצב לו בדיוק מחוץ לחלון שלי ומאיר בעוצמה חזקה אל תוך החדר ככה שאי אפשר לישון איתו. לפחות השותפים בסדר. בינתיים. העיקר שהתחיל, עכשיו רק צריך לסיים.

11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-17/10/2009 17:06
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא