|
|
|
|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 42, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
חיפוש טקסט בקטעים: |
1/2005
להתנתק מהחדשות שמסביב, מרעידות אדמה חזקות, מגלים ששוטפים אזורים שלמים וסוחפים איתם כפרים, מלונות ומשפחות שלמות, מחיפושים אחרי נעדרים בים של גופות, מפיגועים, מאנשים שמשווים את עצמם לשואה וקוראים להרוס את המדינה, ממזג אוויר שעוד לא החליט אם הוא ממש חורף או לא. להתנתק מהעבודה הקשה, מארוחות הבוקר הגדולות שבהן אנשים בוחרים להגיע בכמויות גדולות במכה אחת ולגרום לקריסה מוחלטת של כל המסעדה, מצרפתים שעושים מה שבראש שלהם, מילדים שמקיאים, מעובדים ועובדות חדשות שמגלים אדישות מוחלטת למה שקורה מסביבם ולא מנסים להבין ולעזור, מעובדים שלא מופיעים, מאנשים שמשאירים טיפ גדול יחסית במטבעות קטנים קטנים ומכאלה שנותנים דולרים, מאנשים שלא מבינים למה אין להם מקום לשבת כשהמסעדה מלאה לגמרי. להתנתק מההרגשה הלא טובה שנפלה עליי פתאום, מהחלל שבפנים שרק מכרסם ומכרסם, מהאכזבות, מהכעסים, מהתקוות שעדיין לא התממשו. להתנתק מהכל לכמה זמן. לנקות את הראש ולחזור במצב טוב יותר ולקוות שהשנה שמתחילה תסתיים בנקודה טובה יותר מעכשיו. וכל מה שנשאר כרגע זה לספור לאחור לראש השנה הפרטי שלי. עוד 20 ימים. 11 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||