אוגי ברחשים כשרים לפסח

21 4/2005		ברחשים כשרים לפסח
		תגיות: רבוטה

לפעמים נראה כאילו אין דבר כזה כמו צירופי מקרים. כאילו דברים חייבים לקרות דווקא ברגע הכי לא צפוי, הכי לא מתאים. ככה זה. כי אני לא מצליח להבין איך דווקא ביום שההיא מהעבודה הסכימה ללכת איתי לטיול קטן בעיר, דווקא אז בחר ענן של ברחשים לרדת על העיר.

האמת, אני מופתע מעצמי. איך בכזאת פשטות הצלחתי לעשות משהו כזה. ישבנו וחיכינו לאוטובוס שלה, ובזמן שהאוטובוס שלי בדיוק עובר מול הפרצוף שאלתי אותה אם היא רוצה ללכת לטייל קצת בעיר, להסתובב קצת בחוף. מזג האוויר לא היה משהו, אובך כיסה את השמיים אבל הים היה מספיק תירוץ בשביל להסתובב. אז התחלנו ללכת קצת, ודיברנו. לאורך קו המים, על כמה סלעים ליד האנדרטה של אלטלנה, על גלידה במקדונלדס של הטיילת ואחר כך בטיול לכיוון דיזינגוף סנטר, שם נפרדנו איש איש לדרכו. שמעתי סיפורי צבא שלה, איפה היא הייתה ומה היא עשתה והכל זרם בטבעיות. בדרך תקפו אותנו הברחשים ונכנסו לנו לכל החורים האפשריים. בשלב מסוים הייתי צריך לשלוף איזה ברחש טועה שנכנס לה לעין. מהטיול הזה קיבלתי תשובה לשאלה שהכי רציתי לדעת (אין לה חבר) וגם שלא כדאי לקפוץ כל כך מהר (יש לה עדיין רגשות כלפי האחרון). אז בינתיים אני ממשיך להתקדם לאט לאט, לא ממהר. אין סיבה למהר כל כך.

אין סיבה כי שנינו עובדים באותו מקום ורואים אחד את השני כמעט כל יום. נכון ששבוע הבא אני מגיע לסוף הרשמי של המועדפת ומוחק את המטרה הזאת מרשימת המשימות שלי. גם היא עושה מועדפת ויש לה עוד מספיק זמן. הבעיה שיש לה מחשבות לברוח מהמקום. היא לא אוהבת איך שהבוס מתייחס אליה. זה לא שהוא מתנהג אליה לא יפה, פשוט נראה לה שהוא מתמקד דווקא בה. זה התחיל כשהוא ניסה להפוך אותה למארחת למרות שהיא ממש לא רצתה. אחרי שהיא הסבירה לו מספיק פעמים שהיא לא רוצה את התפקיד (וזה כלל לא מעט בכי), הוא מצא מישהי אחרת. מאז היא חושבת שהוא מנסה לחפש אותה. הוא נותן לה להתחיל לא מעט בחמש בבוקר, ופעם אחת הוא שכח להביא מישהי שתעזור לה להכין את הכל לפתיחה בשש. תוסיפו לזה את היחס הלא משהו שלו (למרות כל הניסיונות שלו, הוא עדיין אידיוט), ותקבלו בחורה שרוצה לברוח ממקום העבודה. עוד לא יצא לי לתפוס אותה לאיזו שיחה בשביל לנער אותה ממש שלא תעזוב (רק זה חסר לי עכשיו) אבל זה בתכנון. רק צריך למצוא זמן לעוד טיול בשביל זה, כי בשבוע הבא, חול המועד פסח למי ששכח, אנחנו לא עובדים ביחד בכלל. היא עובדת כל יום בבוקר, ואני אמור להגיע בארבע, למשמרת ערב. לפחות יש את סוף השבוע הקרוב בשביל לעבוד ביחד ולקדם קצת את העניינים.

ואם כבר דיברנו על עבודה, אתמול בלילה זומנתי למשמרת לילה בשביל לבצע הפיכה של המסעדה לפסח. כל הלילה עבדנו על ניקוי כללי של המסעדה (כולל הוצאת מסטיקים מתחת לשולחנות) וקבלה של כלים חדשים. כל הלילה עבר בפתיחת האריזות של הצלחות, הסכו"ם, הכוסות, המפיות, התיונים, המלח והפלפל שכשרים לפסח. כל צלחת הייתה ארוזה בנפרד והייתי צריך להפריד אותן אחת אחת, וזה לא פשוט כשמדובר בכמות של 500. לקראת שלוש כבר הרגשתי שהעיניים שלי נעצמות בזמן שאני עומד והגב כבר כאב מרוב עמידה. רק בארבע וחצי עליתי למעלה בשביל לתפוס מונית הביתה והנחתי את הראש על הכרית בדיוק באותו רגע שאני מתעורר בבוקר למשמרת בוקר. לא יצא לי לישון הרבה, כי היום היה לאמא שלי יום הולדת ונסענו לנו לטיול קטן לכבודה (יש תמונות, הן יבואו כשיהיו לי בטריות למצלמה). ככה שלישון לא ממש יצא לי, וכשחזרנו הביתה התמוטטתי על המיטה שלי. למזלי, מחר אני עובד ערב, ככה שנדודי שינה הלילה לא ישפיעו על הבוקר מחר. אולי יצא מזה עוד פוסט, לא?

4 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של שוקו פלא ב-25/4/2005 21:41
לקטע הקודם לקטע הבא לבלוג המלא