|
אז ככה באמת נראים החיים האמיתיים שאחרי התואר. דירה שכורה רק לעצמי, אוטו מהעבודה ומשכורת מכובדת. העיר הגדולה קוראת לי, עכשיו נראה לאן ממשיכים מכאן. אוגי, 41, תל אביב.
טבעות:
NineLives Suki da yo מקליין צבובה אראמיס בימבה יובל פ(י)לו סימבה האחת
אמילי1212 Pillow Violetsun רוג_ Kaia Girl שמחת זקנתי LIL_WHO Suga Mama קמיל ה Yuval's Studio.
חיפוש טקסט בקטעים: |
7/2006
"תל אביב מתנמנמת בחוף, לשפת הים התיכון, עצלה, לא כל כך יפה...” [הביאו את הסתיו – איפה הילד] כל הסופרלטיבים, כל הכותרות שמתארות את ההבדלים הגדולים בין חיפה ותל אביב נכונים. זה כל כך מדהים לראות את ההבדלים האלו. השבוע השני לחופשה הכפויה מתחיל. יום רביעי בבוקר, אני והתל אביבית הולכים לים. זה היה עוד מתוכנן שבוע לפני, קצת לנוח מכל המבחנים. הפעם זה היה לנוח מכל הבלגן שמתרוצץ מסביב. חוף הים שקט לגמרי, עם לא מעט אנשים שמנצלים עוד יום של קיץ לברוח מכל החדשות. הדבר היחידי שמחזיר למציאות היא הטלוויזיה שפתוחה במזנון שמוכר גלידות במחירים מופקעים והמסוקים שטסים להם לצפון הרחוק. גם כאן, בבית, אני כל הזמן שומע אותם טסים להם הלוך וחזור אל בסיס חיל האוויר שבסביבה. אצל אחותי בבסיס, לעומת זאת, החיים כרגיל ככה שהיא מספיקה ללכת לשיעורי ספינינג ולרחצות ליליות בבריכה הבסיסית. כל כך משעמם לה, עד שהיא ביקשה העברה לעזור בבסיסים אחרים. גם בגזרת הלימודים אין חדש. אחרי שהודיעו שהיום מחזירים לעבודה את הסגל האקדמי והניהולי ושיודיעו מה קורה עם הבחינות, יצאה אתמול הודעה שבישרה על כך שגם השבוע לא יתקיימו בחינות, וזה דווקא שבוע שהיו אמורות בו להתקיים 2 בחינות. הבאה בתור ביום ראשון הקרוב, והטכניון התחייב להודיע עד יום שלישי בערב אם הוא מתכוון לקיים אותה או לא. כרגע לא ממש נראה שזה מה שיקרה, אחרי שהבוקר נחתה קטיושה ממש לא רחוק, והרגה בן אדם. גם אם יהיה קצת שקט, לא נראה לי שאפשר ללמוד בלחץ הזה, בטח אי אפשר אחרי שהאזעקה מתחילה לנגן ברחובות. אבל אי אפשר לברוח לגמרי מכל הבלגן הזה. חדשות מסביב לשעון, עדכוני אינטרנט ולא חסרים דברים נוספים. שיחות עם אנשי הצפון נקטעות בגלל הצופרים, תמונות מוכרות מופיעות ולאף אחד אין ממש ראש ללמוד ולהתרכז בחומר. לקחתי איתי רק את החומר לבחינות של השבוע, ככה שיש לי בעיה עם החומר של הבחינה שאמורה להתקיים ביום ראשון הקרוב. כל סיכומי ההרצאות שלי נשארו בחדר בחיפה (תרגולים פורסמו ברשת), ככה שהמצב טיפה בעייתי, רק שאחרי מה שקרה היום, הסיכוי שהבחינה תתקיים הוא קלוש. וככה אני יושב לי בבית, נוזל מהחום, מחפש מה לעשות (אין ממש ראש ללמוד) ולא ממש מצליח. לעבוד אי אפשר, כי אני לא יודע מתי יהיה אפשר שוב להיבחן, ללמוד אי אפשר כי אי אפשר להתרכז ואין לי כאן את השקט שלי (רק בחיפה יש לי, אבל לא נראה לי שאזעקות זה שיוצר אצלי שקט). כל מה שנשאר זה להתחיל לעשות את תכנוני הקיץ שלי, לסדר קצת את המחשב, את השולחן ואת הראש. גם לבלות אין ממש חשק, אבל צריך לצאת קצת מהבועה הקטנה שלי ולהתחיל לעשות דברים שדחיתי לחופש. עכשיו יש לי חופש, גם אם כפוי. זה הזמן להתחיל להזיז לעצמי את החיים. אז בינתיים יושבים בבית ומשתגעים, שומעים בחדשות על מצב הטחורים של נסראללה, מתווכחים עם אנשים שחושבים שהם יותר חכמים בסקייפ ולראות חדשות בטלוויזיה החדשה שהופיעה בבית כשחזרתי הביתה לפני שבוע (פלזמה ענקית – עכשיו אפשר לראות תמונות פנורמיות של חיפה ואת החצ'קונים של אהוד יערי בגודל טבעי..). בחזרה לשעמום... 20 תגובות הוסף תגובה הצג תגובות כאן 0 הפניות לכאן קישור ישיר לקטע
|
|||||||||