מיקרו אוגי

שכנים

Symphony
NineLives
Suki da yo
מקליין
צבובה
אראמיס
בימבה
יובל
פ(י)לו
סימבה
האחת

הקוראים האחרונים

אמילי1212
Pillow
Violetsun
רוג_
Kaia Girl
שמחת זקנתי
LIL_WHO
Suga Mama
קמיל ה
Yuval's Studio.

 

31 5/2010		פסטיבל 2010 – סיכום מהיר של היום השני
		תגיות: אגודה, טכניון, אוגי-מיוזיק

• כצפוי, מסיבת הבריכה לא הייתה מי יודע מה. ככה זה כשמביאים הרכב דאנס ששר 5 שירים ונעלם במקום אמן רוק איכותי כמו כל שנה. המקום עצמו נחמד פלוס ובעיקר משודרג ביחס למועדון הספורט הרגיל ששם המסיבה התקיימה עד השנה. כל השאר היה מתוקתק להפליא, כנראה בגלל שזה היה אירוע רק של הטכניון בלי נוכחות של האוניברסיטה.
• אפרופו אוניברסיטה, בתחילת הערב השני התחילו להישמע הסיפורים על אירועי סוף היום הראשון שכמעט כללו מכות בין נציגים משתי האגודות בישיבת הפקת הלקחים והבנה של אנשי אס"ט שלא באמת היה כאן שיתוף פעולה, וכשהיה צריך את אנשי האוניברסיטה, הם פשוט התאדו לכיוון חדר האומנים, מתחם ה-"VIP" או סתם להשתכר. הם די הוכיחו למה יום הסטודנט שלהם מפסיד בגדול כל שנה, וסיכוי גבוה שלא יהיו עוד שיתופי פעולה בטווח הנראה לעין.
• ההופעה של תיסלם אכן הייתה המוצלחת ביותר בפסטיבל, רק חבל שנאלצו לקצר אותה בגלל שלקח זמן עד שהלהקה עלתה לבמה ובגלל שהלו"ז היה צפוף. גם אחרי כמעט 30 שנים שהלהיטים שלהם קיימים, הם עדיין מסוגלים להקפיץ, לעשות רעש ולתת הופעה מהנה. כל שיר קלאסיקה.
• את ההופעה של שלמה ארצי ראיתי כבר ממתחם ה-"VIP", שהיה בעצם סוג של טריבונה מוגבהת שרק יחידי סגולה ובעלי הצמיד הנכון (ולא היה ברור לגמרי מה הצמיד הנכון) הורשו לעלות עליה. היא הייתה די מרוחקת מהבמה, אבל היה אפשר לראות טוב, ובעיקר לראות שהדשא היה עמוס ומפוצץ באנשים. בכל השנים שאני בטכניון לא ראיתי כמות כזו של אנשים. יודעי דבר לחשו שהמשטרה אישרה להכניס 18 אלף אנשים ושכל הכרטיסים נמכרו, וזה בא לידי ביטוי בצפיפות אדירה בהופעה של שלמה ארצי.
• ההופעה עצמה הייתה די סטנדרטית במונחי שלמה ארצי, לא משהו שאפשר לזכור אחר כך הווידאו ארט מאחורה היה מיוחד והוסיף קצת, אבל לא יותר מדי. לא באתי עם יותר מדי ציפיות ורובן לא התממשו גם ככה, אולי בגלל שהייתי רחוק.
• את החצי הראשון של ההופעה של שב"ק ס'; לא ראינו כי העדפנו להסתובב קצת, לאכול ולשתות. אחר כך כשחזרנו ל-"VIP", ראינו הופעה חביבה וטיפוסית לז';אנר. והיו פחות אנשים על הדשא.
• אנשי האגודה בחמ"ל נראו די מותשים, אך מרוצים שהאירוע התקרב לסיום (ויש לא מעט יתרונות בלהכיר את האנשים ששם ;) ).
• היה קשה לפספס את החיוך המאוד רחב של יו"ר האגודה לקראת סוף האירוע. עכשיו נשאלת השאלה מה עושים מכאן ועד סוף הקדנציה ואיך ממנפים את הרווחים שהצטברו בעקבות הפסטיבל (וזה דבר שלא קורה באופן קבוע, בטח לא שנתיים ברציפות).
• וכן, אני יודע שלקח לי הרבה זמן לכתוב את זה. יש לי עוד דברים לעשות בחיים (טוב, לא ממש).

שמור   בטל

2 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-21/6/2010 10:42

 

13 5/2010		פסטיבל 2010 – סיכום מהיר של היום הראשון
		תגיות: אוגי-מיוזיק, אגודה, טכניון

• הפתיע התקתוק בפתיחת השערים ובעיקר בסדר בלי יותר מדי בלגנים. פחות הפתיע העובדה שהלהקה הראשונה עלתה לבמה באיחור של יותר משעה מהזמן שקבעו לה.
• ואם כבר, במה גדולה מול כמה אלפי אנשים לא מתאימה למרסדס בנד. הם לא להקת איצטדיונים וזה היה מוזר (במיוחד אחרי ההופעה החצי אינטימית שלהם בפסטיבל לפני שנתיים). באמצע חתכתי.
• משה פרץ זכה להיות האמן הראשון בכל הפסטיבלים שלא שמעתי אפילו שנייה מאחד השירים שלו. כבוד (או שלא).
• הבמה ביער אכן הייתה אלטרנטיבה טובה, אבל לא עד כדי כך.
• לא ברור למה היו 3 דוכנים של קבלה, דוכן אחד של בית חב"ד ודוכן אחד של חנות סקס, שהגדילה והציבה זין גדול באמצע השדרה…
• כשהיה כוח והלכנו לשמוע את עברי לידר, הוא היה טוב. ממוחזר מאוד, אבל טוב.
• כנ"ל ברי סחרוף. אצלו לקח לי קצת זמן להשתחרר, גם בגלל האנטי הקטן שהתפתח כלפיו בזמן האחרון ושאני מקווה שיעבור מהר.
• מביך – השם של מנהל משרד תרבות מואר בלייזר על הקיר של בניין סגו, קצת לפני שההופעה הראשונה התחילה.
• כנראה שבאמת היה ערב קשה אם סיו"ר האגודה קפצה עליי, שאלה אותי עד כמה אני נהנה ונישקה אותי על הלחי. לא ברור.
• שפע של תלונות מלא מעט גורמים היו על אנשי האגודה של האוניברסיטה. כנראה ששיתוף הפעולה איתם היה חד פעמי.
• ואם כבר, אז היה מאוד קל לזהות מי מהאוניברסיטה ומי מהטכניון. כמעט עשינו משחק כזה.
• כל 5 דקות בממוצע פגשתי מישהו שאני מכיר ושאמר לי שלום או שראיתי מישהו כזה. זה מתיש, ממתי נהייתי כל כך פופולארי?
• קצת קשה להתלונן על עודף הזוגות שנצפו מסביב מתנשקים בלהט כשכל הערב הסתובבתי עם 3 בחורות (שנראות ממש לא רע).

ולפינת ה-WTF הלא קשורה – אתלטיקו מדריד לקחה את הליגה האירופאית. כאילו, WTF?!

שמור   בטל

3 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-22/5/2010 10:03

 

18 11/2009		איש על הירח
		תגיות: אוגי-מיוזיק

בקורס פסיכולוגיה של המוזיקה כל אחד צריך לבחור שיר ש"עושה לו את זה" ולהסביר למה, מתי הוא שמע אותו פעם ראשונה ואיך הוא מרגיש בעניין. היום היה תורי להציג את שלי וזה הטקסט שהבאתי איתי (השיר למטה):

השיר Man on the Moon הוא הרצועה העשירית באלבום Automatic for the people של R.E.M. (האלבום השמיני של הלהקה). האלבום יצא באוקטובר 1992, והשיר יצא כסינגל בנובמבר 1992 (השני מתוך שישה שירים שיצאו כסינגלים). האלבום נחשב לטוב מבין כל האלבומים שהוציאה הלהקה, זכה לציונים גבוהים ולביקורות של 5 כוכבים ונחשב לאחד הטובים שיצאו במהלך שנות התשעים (בגלגלצ בחרו בו במקום השלישי מבין אלבומי שנות התשעים, העיתון רולינג סטונז בחר בו במקום ה-247 ברשימת 500 האלבומים הטובים בכל הזמנים). בוויקיפדיה ציינו גם שמדובר בדיסק האחרון שקורט קוביין, סולן נירוונה, שמע לפני שמת.

האלבום הוא אלבום די מלנכולי ופיטר באק, הגיטריסט של הלהקה, תיאר אותו כ"אלבום שעסק בתחושות של אבל ואובדן בעקבות גיל 30, כי העולם שבו היינו מעורבים נעלם, וזה התבטא במוזיקה ובמילים". אני רואה אותו כאלבום משמתחיל שקט וקודר עם רצועת הפתיחה של Drive, יורד לרצועה הרביעית הכי מלנכולית ומפורסמת שלו Everybody hurts, ואז מתחיל לטפס קצת יותר ויותר למעלה כשהשיא מבחינתי מגיע ברצועה העשירית שלו Man on the Moon.

השיר נכתב לזכרו של הקומיקאי האמריקאי המנוח אנדי קאופמן, שנפטר 8 שנים לפני שהשיר יצא מסרטן ריאות נדיר. קאופמן היה קומיקאי שהתפרסם בתוכנית סטרדיי נייט לייב ואחר כך בסיטקום טקסי, והיה ידוע בהומור וולגרי שהקדים את זמנו. קאופמן מוזכר כמה פעמים בשיר, ומוזכרים כל מיני אירועים בקריירה שלו כמו חיקויים של אלביס פרסלי או קרבות אגרוף שלו עם המתאגרפים שונים כמו פרד בלסי שמוזכר בבית הראשון. בנוסף, הכותרת של השיר, הווידיאו קליפ וחלק מהמילים מרמזות על התיאוריה שלפיה הנחיתה על הירח הייתה זיוף. יש כאלו שקושרים את השיר גם לתיאוריה שאנדי קאופמן זייף את מותו, שהגיע די במפתיע למעריציו (בפזמון נכתב "nothing up on his sleeves"). ב-1999 יצא סרט בשם "איש על הירח" שמבוסס על חייו של אנדי קאופמן. הלהקה לקחה חלק בהפקת הסרט וכתבה שירים ומנגינות לפסקול (השיר נכלל בו).

אני אהבתי את השיר כבר מהפעמים הראשונות ששמעתי אותו, אבל רק שהאזנתי לדיסק בפעם הראשונה בצורה מלאה, הוא קיבל את המשמעות היותר עמוקה מבחינתי. את הדיסק קיבלתי שנה או שנתיים אחרי שהוא יצא מדוד שלי שגר בזמנו בארה"ב. במהלך התיכון הייתי שומע אותו הרבה, בעיקר בזמנים שהרגשתי עצוב ומדוכא וחיפשתי דרכים לעודד את עצמי ולהקשיב לדיסק הייתה אחת הדרכים, בגלל העובדה שהוא מתחיל ממקום נמוך ומטפס למעלה, לקראת השיר. כשאני שומע את הצלילים הראשונים של השיר, זה כבר נותן לי תחושה של אופטימיות והרגשה טובה יותר. זה גם אחד השירים הקצביים בדיסק, אז הוא נדבק מאוד בקלות. זה גם בא לידי ביטוי בקליפ של השיר, כשבסצנה האחרונה שלו מייקל סטייפ, הסולן, מגיע לדיינר אמריקאי באמצע המדבר, ואחרי שכל הקליפ ראו אותו שר, הוא מפסיק ובמקומו כל שאר האנשים מתחילים לשיר את הפזמון. עד לעכשיו, לא ממש ידעתי מה המילים של השיר ולכן לא הבנתי בדיוק את כל המשמעויות של הדברים שנאמרים בו, אבל הפזמון די נטמע בראש, כשהם אומרים שאם תאמין, אפשר לשים איש על הירח וזה מעודד ונותן את התחושה שהכל אפשרי למרות כל מה שמסביב. זה היה נכון אז, ואחר כך גם התחלתי ליישם את זה ככל שהתקדמתי בחיים. אני שומע את השיר מדי פעם עכשיו, וכל פעם שאני שומע את הצלילים הראשונים שלו, אני עוצר לכמה רגעים, מקשיב, וממשיך הלאה עם תחושה טובה יותר.

[Man on the Moon - R.E.M]

שמור   בטל

7 תגובות   הוסף תגובה     הצג תגובות כאן     0 הפניות לכאן     קישור ישיר לקטע
תגובה אחרונה של og211 ב-21/11/2009 11:40