שטח פרטי.

החורף כבר כאן, להזכיר לי שיש גם פריחה חורפית.

11/2004

חושים


איזה טעם יש לזכרונות?
         של קפה פראנץ'-ונילה [שעדיין לא יצא לי לטעום].

וריח? איזה ריח יש להם?
         ריח של אפטר-שייב. גברי ועדין. וגם ניחוח Flowers by Kenzo.

איך הם נראים, הזכרונות?
         כמוהו וכמו המכונית. וגם כמו הסלולארי שלי, שלו.
         ולפעמים הם נראים כמו החוף בקיסריה, החול והים.

ואיך הם נשמעים?
         כמו מילים טובות שנלחשות בחושך. מרפרפות, מלטפות, עוטפות ונשארות לתמיד.

ומה המגע של הזכרונות? איך הם מרגישים?
         הם לא נתפסים, אין להם מגע. כמו להחזיק ריח של מישהו, כמו להאחז פיזית בטעם,
         במראה ובצליל, ואז לפתוח את היד ולגלות שהיא ריקה.



אין להם ממשות, לזכרונות. ובכל זאת הם תופסים בי נפח.
שמור   בטל

[ הוא ~ 17/11/2004, 12:51]
22 תגובות | הצג תגובות כאן | 0 הפניות | לינק ישיר לקטע | הוספה למומלצים






 

 


כאן הכניסה לזרים מותרת, והכניסה למכרים אסורה.

יעלי כותבת

אין לי שום עניין
להיות מה שאינני.
רוצה לחיות -
פשוט לחיות,
הכי פשוט שיש.
להיות אני,
ועם מה שבא ממני.
בלי לחשוב -
רע או טוב,
בלי להתבייש.
(עוזי חיטמן)

היו ימים

 << נובמבר 2004 >> 
א ב ג ד ה ו ש
  1 2 3 4 5 6
7 8 9 10 11 12 13
14 15 16 17 18 19 20
21 22 23 24 25 26 27
28 29 30        

מילים חוזרות


הוסף מסר

מחלקת מנויים


הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח
סמס: הצטרף|בטל

RSS (הסבר)

תמצאו כאן

כתבה אותי

כשיהיה לי כסף מיותר

התחלפו ליד המיטה

דברים שתמיד צריך מהם עוד