9/2004
הערכת מצב
* לפני שיצאנו לחופש של סופה"ש ניסיתי להתקין windows2000 במחשב של העבודה (כי ה-windows98 מיצה את מכסת המסכים הכחולים שלו מבחינתי) והמחשב בעבודה שבק חיים. ניסיתי לא לחשוב על זה ביום כיפור, אבל בבוקר היום התברר שחייבים טכנאי.
הוא בא, ישב על זה כמה שעות ועוד ימשיך מחר.
בשורה התחתונה: פירמוט. כאב ראש ענק מבחינתי וגם אובדן של לא מעט קבצים.
* כפתור הכיבוי/הדלקה של הסלולארי שלי החליט שמספיק לו חיבור בצד אחד. זה אומר שאי אפשר להדליק אותו כשהוא מכובה או לכבות אותו כשהוא דלוק. עכשיו נלחמים על חייו במעבדה. כבר כמעט שבוע שהסלולארי המשוכלל שכל כך סמכתי עליו לא אצלי, ובסופו של דבר או שלא יצליחו לתקן או שזה יעלה לי יותר משווי המכשיר.
בשורה התחתונה: חצי מהמידע שלי איננו, ולא די שאין לי ICQ בגלל המחשב, גם אין לי ICQ בגלל הסלולארי.
* השתמשתי בכריות ניקוי-פנים דו צידיות של DOVE. אחרי השימוש הראשון העור שלי היה רך ונעים, כמעט ממכר. אחרי ארבעה התברר שאו שאני אלרגית או שאני רגישה. אני נראית עכשיו כאילו יש לי פריחה קלה על הלחי הימנית וחצי-פריחה על הלחי השמאלית. ואפרופו קוסמטיקה, ענדתי צמיד ממתכת שהיא לא זהב טהור ולא כסף טהור, ותוך 3 שעות נוצרה לי אקזמה בפרק היד.
בשורה התחתונה: התביישתי לצאת היום לרחוב, והייתי בטוחה שכל מי שהסתכל עליי התמקד בלחיים.
אז עכשיו אני הולכת להתחפר בשמיכה ולחכות למחר. אולי יהיה יותר טוב, כי יותר גרוע לא יכול להיות.
אני מקווה שזאת פשוט מכירת חיסול של כל הפנצ'רים, הפאקים ועוגמות הנפש מהשנה הקודמת, ושעכשיו זה נגמר סופית.
ומסר-
נעלמתְּ לי נורא פתאום. או שמצאת עבודה ולא סיפרת לי עדיין, או שסתם אין לך חשק. אני דואגת ומתגעגעת. את בסדר?
